לא רוצה לזמביה

לא רוצה לזמביה

היה פעם שיר כזה לא? היתה היום תוכנית בערוץ 8. סיפרו איך תרומות הבגדים לצדקה מארצות הברית, נמכרות לסוחרים ששולחים אותם לאפריקה, לזמביה למשל ושם הם נמכרים. כתוצאה מזה מפעלי הטקסטיל המקומיים נסגרו. עד 1973 זמביה היתה בצמיחה ללא שום חובות. ואז בעקבות משבר הנפט התחילו לקחת חובות הולכים גדלים. ביצעו הפרטה ורפורמות מבניות. בעלי עסקים מחוץ לארץ, נכנסו, קנו, הוציאו את הכסף לחוץ לארץ והמקומיים נשארו בלי כלום. ממנהיגי התעשיה שם התראיין ואמר שהממשלה מקבלת הלוואות מחו"ל, כדי להשקיע בתשתיות וכבישים שאף אחד לא צריך. עכשיו תגידו, האם אנחנו בדרך לשם?
 
מישהו זוכר את תקופת השגשוג שבה

היינו מדינה שנחשבת למפותחת והיה שלום עם ירדן, עלייה מברה"מ (אני עליתי בעלייה הזו) לפי מה שסיפרו לי אני הייתי אז פעוט בתקופה שלפני העלייה מברה"מ (אז אני לא זוכר כלום) אני בן 16 אז כדי לקצר אני מאוד מקווה שיהיו שינויים ע"י עלייה המונית ושלום (הלוואי שיהיה עם הפלסטינאים) ואז לא נגיע למצב של זמביה סה"כ לפי מה שאמרת ב1973 זמביה הייתה במצב דומה לשלנו. חייבים שלום ועליה המונית (אולי מארגנטינה) ואנחנו בחזרה במסלול
 

1שורלק

New member
בכלל לא טלי

עשיתי בדיקה קצרה באינטרנט והנה כמה נתונים. בזמביה כ- 10 מיליון תושבים, עם תוצר של כ- 8 ביליון $, ותוצר לנפש של 800 $ (נכון ל- 2002). היצוא ב- 2001 הסתכם בכ- 700 מיליון דולר. כמו יצוא של חברת הייטק ישראלית בינונית-גדולה אחת. בכדי להקטין את העוני על הכלכלה לצמוח בכ- 5% בשנה, אך הצמיחה איטית הרבה יותר. בבחירות ב- 2002 התחלף השלטון, שמיד אסר את פעילי השלטון הקודם בגלל מעשי שחיתות !!! כלכלת זמביה נשענת על יצוא נחושת ומוצרי חקלאות (כמו טבק) בעיקר, מכיוון שמחירי הנחושת בעולם ירדו אז הכלכלה סבלה מזה מאוד. הפרטת מכרות הנחושת היו מלוות כנראה (אני לא הייתי שם) ברמת שחיתות גבוהה, וכאמור מחירי הנחושת ירדו בעולם, ולכן לא עזרו כל כך. מה הפתרון למדינה קטנה וענייה כמו זמביה ? לדעתי השקעות ממשל' גדולות בעיקר בחינוך, השתלבות באיזורי סחר חופשיים, מיסים נמוכים וממשלה שלא מעורבת כלל בכלכלה/עסקים. זה תהליך ארוך וקשה, אבל לדעתי אין קיצורי דרך בכלכלה. לעומת זאת בישראל המצב שונה לחלוטין - - יתרונות יחסיים בהייטק וטכנולוגיות מתקדמות, כ- 50% מהיצוא זה מוצרי הייטק. - מחירי המוצרים שישראל מתמחה בהם ומייצאת עולים בממוצע ע"פ השנים, ואילו מחירי המוצרים שישראל מייבאת (כמו הנחושת שזמביה מייצאת) דווקא יורדים (דרך אגב, לכן מכרות תמנע נסגרו עוד בשנות ה- 70). - השקעות חוץ זורמות לישראל כל הזמן, למעשה ישראל מובילה באירופה בכמות השקעות הון-סיכון באופן מוחלט ולא יחסי (או מקום שני אחרי אנגליה). וזה נתון מדהים בהתחשב בגודל האוכ' שלנו (6.7 מיליון) לעומת המדינות הגדולות באירופה. - כנס ה"טק-תור" האירופאי הקרוב יתקיים לראשונה במרץ 2004 מחוץ לאירופה. איפה ? בתל-אביב. וזה למרות המצב הבטחוני הרעוע אצלנו. - משקיעים מכל העולם זורמים לישראל בכדי לרכוש חברות הן מסורתיות (בנקים, רשתות שיווק, חברות בנייה ועוד), והן בתחום הייטק. - עבור קרנות הון-סיכון בארה"ב, ישראל היא יעד ההשקעות העיקרי והמוביל מחוץ לארה"ב והן משקיעות כל העת בעשרות סטרטאפים ישראליים. די מדהים כי אנו רק 6.7 מיליון תושבים. - בבורסת הטכנולוגיה נסד"ק בניו-יורק נסחרות עשרות חברות ישראליות, יותר מכל מדינה אחרת בעולם חוץ מארה"ב עצמה. - חברת טבע הישראלית מובילה את שוק התרופות הגנריות בעולם (תרופות שפג עליהם הפטנט), המכירות שלה בשנה (כ- 3 ביליון דולר) הן פי כמה יותר מכל היצוא של זמביה, וכמעט 40% מכל התוצר של זמביה (מה שכל 10 מיליון תושבי זמביה מייצרים בשנה). לסיכום, כל השוואה בין ישראל והפוטנציאל הכלכלי האדיר העומד לפניה (כאשר נהיה יותר תחרותיים, כמו מדינות אירופה) לבין זמביה הוא משולל כל יסוד. להערכתי, השילוב של ההתמחות של ישראל בטכנולוגיות יחד עם רמה גבוהה של תחרותיות, יהפוך את ישראל לאחת המדינות העשירות באירופה (וכל האזרחים יהנו מזה באופן זה או אחר). שורלק
 

twigy

New member
ההיי טק הישראלי - בהחלט יתרון יחסי

לצערינו לא להרבה זמן. להקים מפעל לוקח ..בוא נגיד 3 שנים. לבנות כביש שחוצה את המדינה לוקח 5 שנים. להכשיר פועל ייצור לוקח קורס של חודשיים אבל עובד הייטק לוקח להכשיר 18 שנה של חינוך טכנולוגי. חינוך שהולך ונשחק במדינה הזאת. מה שנשקיע היום בחינוך, יחזור אלינו בתל"ג של שנת 2020, לטובה, או לרעה.
 

1שורלק

New member
לגבי החינוך

ההוצאה לינוך ביחס לתוצר בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם המערבי, הבעיה היא לא גודל תקציב החינוך אלא מבנה התקציב, יותר מי הולך למינהלים כפולים ומכופלים, לכ- 1,000 מפקחים מיותרים במשרד החינוך, לכ- 20 מכלות ללימוד הוראה מיותרות ויקרות (יש אוניברסיטאות), למאות מזכירויות (מנהל+מזכירות) של חטיבות ביניים שנמצאות באותו מבנה עם החטיבה העליונה וניתן לאחד את המזכירויות. להסכמי שכר קשיחים מאוד שנותנים שכר מאוד נמוך מורים, עבור מעט מדי שעות, ולא מאפשרים לפטר מורים גרועים, או לתגמל יותר מורים טובים. לשיטות לימוד בעברית וחשבון (שפה כמכלול, בדידים) לא טובות ודי הזויות שהוחדרו לישראל (המדינה היחידה בעולם שלומדים בכל המערכת בשיטות הללו). בארצות המערב ההוצאה למינהל מסך תקציב החינוך נמוכה פי כמה מאשר בישראל, וזהו כל ההבדל. ולמרות כל זה, בכל שנה יוצאים מהטכניון ומהאוניברסיטאות מאות סטודנטים המבוקשים ע"י חבורת הטכנולוגיהצ הכי גדולות בעולם. שורלק
 

twigy

New member
במילים אחרות

משרד החינוך לא עושה שיעורי בית.
 
חראטה ברטה

אני מובטל הייטק ועוד לא נתקלתי בצמיחה שכולם מדברים עליה. כמה שילמו למי שמדבר על הצמיחה? כמו שמשלמים לדליק להגיד שהדגים באילת זה בסדר? אתה חושב שהוא באמת מאמין בזה... כמה שילמו לו... לפחות נשארה לו טיפת יושר להגיד שהוא התנגד בעבר... המשפט הכי טוב שאמרת: הפרטת ... היתה מלווה בשחיתות... זה מה שקורה גם פה לא?
 

1שורלק

New member
תפנה למשטרה

אם אתה חושב שההפרטות בארץ מלוות במעשי שחיתות, או שאתה חושב ששילמו גם לשוטרים, לפרקליטים ולשופטים, כמו ששילמו לדליק ? אם יש לך הוכחות או לינק לגבי ה"שחיתות"ף בארץ, נשמח לראות. מחכים בציפייה דרוכה. ומאחל לכל מחפשי העבודה למצוא עבודה במהרה. שורלק
 
ומי שומר על המשטרה והשופטים?

א. ישראל מדוגרת במקום לא גבוהה בממדד השחיתות העולמי. ב. היא יורדת בהתמדה במדד זה. ג. כפי שאפשר היה להתרשם מהשנים האחרונות, יש ראיות לכאורע, שבמבחן בוזגלו, בוזגלו היה עף לכלא להרבה שנים, אבל במבחן וויצמן, ברק, נתניהו , שרון וכו' - הכל בסדר, פשוט קוברים את הפרשה ומחפשים מי הדליף עת הנתונים (על העבירה על החוק). ד. כן, גם בתוך מערכת המשפט יש שחיתות. זה באמת מאוד מפתיע אותך? ה. טיבה של שחיתות הוא שקשה להוכיח אותה, לך תדע מה נעשה בחדרי חדרים בין זה לזה. מצד שני, קל להרגיש אותה - בהתנהגות המשטרה כלפי ביכירם שפשעו, ובמיוחד בהתבטאויות של אנשים מתוך המערכת שמדברים על שחיתות - איזה אינטרס יש להם לירוק לבאר ממנה הם שותים?
 

1שורלק

New member
דרור, סוף סוף

בנושא הזה אני די מסכים איתך, ולכן יש צורך באזרחים עירניים, פורומים, עיתונות, תחקירים, דעת קהל ועוד. כמו התחקיר על אהוד ברק והעמותות שלו בסופהשבוע ב- "7 ימים". המסקנה שלי היא שיש להגביל את כוחו של השלטון כמה שיותר, אם השלטון מושחת (באופן מעשי או פוטנציאלי), אז למה לתת לו לנהל הרבה חברות עיסקיות ולהעצים את כוחו וממילא את פוטנציאל השחיתות והג'ובים למקורביו ? הפתרון הוא ביזור של הכוח והכלכלה, ולא ריכוזו בידי השלטון. שורלק
 
מסכים

תראה אני ממש לא חסיד גדול של בעלות ממשלתית על עסקים. כל מה שאני רוצה הוא לשמור את המדנט שיש כרגע לממשלה , כדי שבעלות כזו תוכל לעבור בצורה מסודרת (במקרים בהם נדרש הדבר) , לידי הציבור, ולא כפי שזה היום - בוננזה של הפרטות שעוברות לבעלי הון תוך כדי טריקים ושחיתות. מוצרים ציבוריים, ומונופולים טבעיים, בריאות ותחבורה הם דברים שצריך לחושב טוב אי ואם בכלל להפריט אותם. הגישה שעושה רדוקציה לכל דבר להיות תפוחים ואגסים ולכן כדאי להפריט אותם, אינה מקובלת עלי. אני רואה שבעניין הרכבת זה לא מקובל כרגע עליך, אבל לא הצלחת להסיר לי למה - אם תיצתן קירטריון הגיוני, אולי הוא מתאים גם לדברים אחרים? ומה עושים עם מונופולים טבעיים? אני כרגע מעדיף שישארו בידי הממשל , ולא יעברו לבעלות פרטית. ביזור של הכלכה והכוח, הם עקרונות חשובים לי מאוד, עד כדי חשובים, שאני ל מוכן להלחם רק בממשל ולעמיד פנים ששחקנים אחרים בתחום זה (כמו תאגידים גדולים , או רשתות טלוויזיה ותקשרות) אינם חשובים, או שהאזרחים (בממצב הענינינים הנוכחי )הם בעלי מספיק כוח לפקח עליהם. העובדה היא שיכולת הפיקוח של האזרחים במשך השנים ירדה בצורה דרסטית ב 1886 (משפט סנטה קלרה שנותן לתאגיד מעמד של יישות טבעית - ולכן הנאה מזכויות האזרח), ואח"כ עלתה שוב עם חוקי האנטי טראסט. כיום אנחנו שוב במגמת ירידה ביכולת לפקח או לפרק, כשהתגידים נהנים מכוח והשפעה שלא היתה להם בעבר. אני בנהחלט לא מוכן להתספק בממונה על הגבלים עסקיים , או כתבות בעיתונות (שנמצאת כמעט כולה בכיס של התאגידים , המפרסמים ו\ או הממשלה) - כך שזו בעיה פתוחה (לפחות בשלב זה של הדיון ביננו), אם כלי הנשק היחיד שיש לי הוא כוחה של הממשלה, מן הראוי להתשמש בכוח זה, (בזהירות מירבית), ולא קודם לשמוט אותו ורק אח"כ לחפש מי יגן עליך מכוחם של התאגידים. יחד עם זאת, יש צורך במוסדות שהם לא תאגידים, לא שוק ולא ממשלה כדי להגן עלינו מפני כוחם של אלו. ממשל חזק הוא לאו דווקא ממשל בעל חברות. ממשל כמו הממשל האמריקני הוא ממשל מאוד חזק, עם מעורבות עצומה במשק, למרות שאין לו שליטה ישירה על מפעלים.
 

1שורלק

New member
העלית סוגיה חשובה

לגבי מונופולים טבעיים (בעלות ממשלתית או פרטית), וזה 'שווה' שרשור נפרד. יש לנו ויכוח על הרבה דברים, ננסה לפחות להבין את המציאות הקיימת טוב יותר. תודה על התשובה היפה, שורלק
 

twigy

New member
תגובה

"ומה עושים עם מונופולים טבעיים? אני מעדיף שישארו בידי הממשלה" האם אתה מכליל בכך הן חברות שקיבלו זכאות מהממשלה כמו רדיו מקומי והן מפעלים בבעלות הממשלה ? אם כן, שהרי כמובן שכך, זוהי הרי ההגדרה העומדת מאחורי המילה "מונופול טבעי", בשווקים שבהם התחרות מועדת מראש לכשלון ולהשארות של חברה אחת בענף (זו שיש לה "זמן נשימה" תחרותי ארוך ככל שניתן) הממשלה מראש מגבילה את התחרות.
 

דור לוי

New member
אתה מבקש מאיתנו להיות נביאים...

תראה, כבר ראית מהויכוחים פה, שהדעות חלוקות. יש כמו 1שורלק שחושבים שהממשלה פועלת בדרך הנכונה. אני מכבד את דעתו, אבל חושב שבחלק מהדברים הוא טועה... יש כמוני שחושבים שהכיוון שהממשלה לוקחת כיום גרוע. ממה שאתה מתאר מהתוכנית הרבה מהסממנים לכך באמת קיימים גם לגבי ישראל. אפילו, ראשית ההאטה בשיעורי הפריון החלה ב 1973... (זה מידע מהרצאות, אין לי כרגע לינקים לבסס את המידע). לגבי מה הכיוון שהמדינה הולכת - זה סוג של נבואה: * יכול להיות מצב של קבוצת עשירים קטנה ומושחתת ורוב מכריע של אנשים בתנאי עבדות. * יכול להיות שזה ייעצר בשלב כלשהו. לדוגמא, במוסף מעריב התפרסה ב 9/1 כתבה ארוכה בשם "ישראל בירידה" מאת בעז גאון של בנושא חזרת עולים מישראל לרוסיה. הכתבה המעניינת כלשעצמה פחות רלבנטית לכאן. הסיבה שאזכרתי אותה הוא התהליך הכלכלי שקורה ברוסיה: היתה שם הפרטה מטורפת ללא שום פיקוח ובקרה, שבעצם נתנה מתנה לקבוצת מקורבים "האוליגרכים". רוב העם התקשה לשרוד. אם בתקופת הקומוניזם המדפים היו ריקים, נוצר מצב שבו המדפים מלאים, אבל אין כסף לקנות. פוטין מסיבותיו הוא, עוצר את התהליך עד כדי כך שחלקם ברחו לחו"ל, יש שנמצאים עכשיו בכלא. וראה זה פלא, המצב הכלכלי ברוסיה משתפר... ואנשים כמוני וכמוך חוזרים לשם... אצטט כאן פסקה רלבנטית: 3 פוטין והאוליגרכים במקביל למצב הכלכלי המשתפר ברוסיה מתחולל בה תהליך איטי, שבלי להבינו תיאור חייהם של יהודי רוסיה ייוותר חלקי. מבחינה פוליטית, עומדות שלוש השנים האחרונות בסימן השתלטותו חסרת המצרים של הנשיא פוטין על כל רובדי החיים במדינה ובכללם חיי הקהילות השונות שהיו יכולות - לפחות באופן תאורטי - להפוך לאופוזיציה בלב האימפריה המפוררת. למשל הקהילה היהודית. הפן המתוקשר ביותר של קמפיין זה, שמתנגדי פוטין מתארים אותו כמעין ''פוטש דיקטטורי זוחל'' ותומכיו מתארים אותו כ''תיקון דמוקרטי לעוולות ההפרטה הפושעת של עידן ילצין'', הוא מלחמתו של הנשיא בקבוצה המצומצמת של אנשי העסקים, יהודים בחלקם, שקיבלו את התעשייה הרוסית על מגש של כסף אחרי הבחירות ב-96' כפרס על תמיכתם בבוריס ילצין. במערכת הבחירות הזאת כמעט הובס ילצין על ידי מנהיג הקומוניסטים גנדי זוגנוב. אנשי עסקים אלה, מולטי ביליונרים המכונים ''אוליגרכים'' או בשמם הצבעוני יותר-''המשפחה'' (או בשמם הצבעוני אף יותר ''שבעת הגדולים'' ), נמצאים בשנתיים האחרונות על הכוונת של ה''סילביקי'', אנשי הק-ג-ב שהגיעו עם פוטין לקרמלין ב-2000. קחו למשל את בוריס ברזובסקי, ... ======== עד כאן הציטוט ============= האם זה מה שיקרה גם כאן? ואולי 1שורלק צודק? האם זה יגיע למצב בזמביה? אולי תהיה מהפכה? אולי התפוררות חברתית תגרום לחורבן המדינה ולהפסד לערבים עוד לפני שנגיע לזמביה? על שאלות אלו, קשה לענות לך... נראה לך שאני רואה שחורות? אכן. אם אני היחיד שחושב כך, ממש לא...
 

1שורלק

New member
למה להיות נביאים, אם אפשר ללמוד

מנסיונן של מדינות אחרות להקטין את האבטלה והעוני: לפני למעלה מעושר ממשלת אירלנד נקטה בצעדים שננקטים עכשיו בישראל, בתוך שנים ספורום האבטלה ירדה מכ- 17% לכ- 5%, העוני הצטמצם באופן דרמטי והפערים החברתיים קטנו. בשנים האחרונות אירלנד מובילה בשיעור הצמיחה במערב. כיום בגרמניה, הקנצלר שרדר מיישם מדיניות די דומה בכדי להקטין את האבטלה הגואה במדינה, כולל הקטנת מיסים ענקית, הקטנת הוצאות הממשלה, רפורמה בשוק העבודה והפנסיה והפרטה של מניות בידי הממשלה. לגבי רוסיה, ההתקדמות היא יחסית. הכי גרוע זה שליטה טוטאלית של המשלה על החברות והתעשיות, שדפקה את אזרחי רוסיה. הכי טוב של בעלות של משקיעים פרטיים לצד עשרות מיליוני אזרחים על החברות והתעשיות, באמצעות שוק הון מפותח (או ישירות או ע"י קרנות פנסיה, חסכונות ביטוח חיים וכדומה). כמו במדינות המערב. מה שקורה כיום ברוסיה זה איזשהו מקום באמצע, זה פחות טוב מהמערב, אבל יותר טוב ממה שהיה לפני זה. תהליך מואץ יותר עובר על מדינות מזרח אירופה: פולין, צ'כיה, הונגריה ועוד הפריטו אלפי חברות ממשלתיות, פתחו את השווקים והתוצאה היא השקעות חוץ ענקיות, גידול ניכר ברמת החיים של אזרחיהן וצמיחה מואצת. בקרוב רובן אף יצטרף לשוק האירופאי, תוך עמידה בקריטריונים של השוק: גרעון נמוך מ- 3% תוצר, וחוב לאומי נמוך מ- 70% תוצר. והכי מעניין זה מה שקורה בסין בעשור האחרון: לאחר עשרות שנים של קומוניזם כלכלי טוטאליטרי וחולני, נפתחו השווקים והתוצאה היא גידול ניכר ברמת החיים של תושבי סין וצמיחה כלכלית מהירה מאוד (זאת למרות שהשלטון נותר חד-מפלגתי בידי המפלגה הקומוניסטית). אחת התוצאות של הצמיחה המהירה הזו (ומדובר בכמיליארד אנשים), היא גידול בביקושים לחומרי גלם וסחורות ברמה הגלובאלית (כמו פלדה, גרעינים ועוד), וכתוצאה מכך מחיריהם בעולם עולים. זו הסיבה העיקרית לעליית מחירי הגרעינים (חיטה) בעולם, שהביאה השבוע לעלייה במחירי הקמח והלחם בארצנו. הנה דוגמא למורכבות של הכלכלה: יישום כלכלת שוק תחרותית בסין, יכול להשפיע גם על תושבי ישראל (גרעינים, קמח לחם) וזמביה (נחושת). שורלק
 

דור לוי

New member
אם כבר ללמוד מהנסיון...

שלום לך שורלק ראשית, כבר הזכרתי בעבר שאשמח אם יצורפו קישורים לנתונים המובאים. כשקוקימן שאל אותך על נתוני הצמיחה הודית שהמצאת אותם וזו הערכה שלך. זה בסדר להעריך הערכות סופר אופטימיות, אבל כדאי לציין שהמקור לנתונים הוא אתה... ללא קישורים אין אפשרות לבדוק את נכונותם, לפעמים האתר מדבר על משהו שונה ממה שחשבת - ונתקלנו כבר בדוגמאות בחייו הקצרים ש הפורום. ולעניין, כתבת>> למה להיות נביאים, אם אפשר ללמוד מנסיונן של מדינות אחרות... אינני מעוניין להיכנס כרגע לדיון ארוך בנושא, זו תהיה סטייה מהשאלה של טלי. בכל אופן, תוכל לקרוא מהציטוט שהבאתי שהנסיון להפרטה מטורפת, מהירה, מושחתת וקיצונית מדי הזיק לכלכלת רוסיה. אם קראת בין השורות יכולת לראות את הדמיון בין מה שקרה שם בעבר לתהליך שישראל עוברת היום בצורה איטית קצת יותר. גם לגבי אירלנד, השינויים שבוצעו היו תוך מו"מ, דיון והסכמה ולא בכפייה כפי שהאוצר מנסה לעשות. בם בסין המצב לא כ"כ פשוט ואין לדעת את כיוון ההתפתחות. ולסיום, נראה לי שאתה נוטה לזלזל בתאוריה, למרות שגם אני מגיע מכיוון המעשה, הייתי נוהג קצת צניעות בנושא. גם אם התאוריה והמחקר דנים ומתווכחים ועדיין לא הגיעו להסכמה, אפשר ללמוד מהם הרבה. הגדולה היא גם ליישם את החלק הרלבנטי ממה שנלמד. כאשר חוקרים מצביעים היום על בעיות וכשלים בביצוע הפרטה כדאי להקשיב מה הם אומרים ולהשתדל לא ליפול לבעיות עליהן הם הצביעו. אין זה אומר שהפרטה היא דבר טוב או לא, אלא רק שצריך להתייחס כמו אל כל דבר בזהירות.
 

1שורלק

New member
לדור

הערכות לגבי העתיד הן רק הערכות ולא נתון. וההערכה לגבי צמיחה של 4% ומעלה ב- 2004 היא אכן הערכה אישית שלי. נדמה לי שההערכה של בנק הפועלים היא 3%, לעומת 1.5% רק לפני כמה חודשים. ויש הערכות אופטימיות יותר. אין לי לינק לגבי ירידת האבטלה באירלנד בגלל הפעלת תוכנית ההבראה שם. הנתון מהזכרון ממאמר שקראתי פעם. אם אתקל הלינק אביא לכאן. אבל אתה צודק שיש לעגן נתונים בלינקים, ואני בהחלט מסכים. ולעניין - 1. באירלנד ההבראה נעשתה בהסכמה בין הממשל לאיגודים המקצועיים ההגיוניים שם, כולל פיטורי אלפי עובדי מדינה וסגירת משרדים ממשלתיים שלמים. אצלנו הנהגת ההסתדרות לא מסכימה לשינויים גדולים, ולכן מפוטרים מעט עובדי מדינה (על כל הצער שכרוך בדבר, בכלכלה מודרנית פיטורים הם בלתי נמנעים לעיתים). ומה היה קורה באילנד אלמלא הסכמת האיגודים ? האם ממשלת אירלנד לא היתה מפעילה צעדים כלכליים הכרחיים ? האם ממשלה בכל מדינה לא צריכה לנקוט במדיניות שתביא לדעתה לפחות אבטלה ע"פ זמן, ולפחות עוני. האם ממשלת ישראל לא צריכה ליישם רפורמה בנמלי הים ובחברת החשמל, למרות ההתנגדות הבריונית של העובדים שם ? האם "היד על השאלטר" היא שתקבע את הכיוון אליו תלך כלכלת ישראל, או מדיניות הממשלה שנבחרה ע"י רוב אזרחי ישראל ? באמת זו שאלה חשובה. לדעתי הצמיחה האירלנד באה בגלל הצעדים שנעשו שם (פחות גרעונות והוצאות ממשליות, פחות מיסים, רפורמות מיבניות והפרטות), ללא קרש אם נעשו בהסכמה או לא בהסכמה. למרות שתמיד עדיף לעשות דברים כאלה בהסכמה. ב- 1985 הופעלה בישראל תוכנית ייצוב קשה מאוד ע"י שמעון פרס, יצחק מודעי ז"ל ומיכאל ברונו ז"ל. התוכנית נעשתה בתחילה ללא הסכמת ההסתדרות, שלמיטב זכרוני אף השביתה את המשק כולו לכמה ימים. האם זה לא טוב לאזרחי ישראל שיושמה תוכנית זו שהביאה לירידה דרמטית באינלפציה, למרות שנעשתה ללא הסמכה ? גם ההפרטה החלקית ברוסיה הביאה לעלייה ברמת החיים שם, ולרצון של עולים מרוסיה, לחזור לשם. בגלל השיפור במצב הכלכלי. אז למרות דבריך על אופן ההפרטה (וזה נכון), זה יותר טוב ממה שהיה לפני, ודווקא הועיל לכלכלת רוסיה. כי כמו שכתבתי הכול יחסי בחיים. הפריטו חברות גם באנגליה (ובעשרות מדינות נוספות), ושם האבטלה די נמוכה ורמת החיים גבוהה. חלק ע"י הפרטה עממית (שזה עדיף), וחלק ע"י הפרטה ישירה למשקיעים פרטיים. 3. "לגבי סין המצב לא כ"כ פשוט ואין לדעת את כיוון ההתפתחות". אבל לבנתיים התוצר עולה שם במהירות רבה מאוד, ורמת החיים של עשרות מילליוני בני אדם גדלה. משקיעים מכל העולם זורמים לסין ומקימים שם מפעלים, כולל מיפן, קוריאה, טאיוון, ארה"ב, אירופה, ישראל ועוד. 4. אני לא מזלזל בתיאוריה, אך גם לא חושב שניתן יום ולילה להגות במשניות מופשטות של ריקרדו. כאשר רופא נותן טיפול רפואי לחולה סרטן, נניח בכימותארפיה, הוא לא פונה לתיאוריה , ולא בודק מה היה הויכוח בין ריקדרו וריוולדו לפני 200 שנים. אלא נוקט באמצעי האבחון והריפוי הנהוגים כיום בפרקטיקה. ככה זה גם בכלכלה. ולכן האיחוד האירופאי החליט על מיגבלת גרעון ממשלתי מירבי של 3% מהתוצר, כי זו הפרקטיקה. ועל מיגבלת חוב לאומי של 70% מהתוצר. כי זו הפרקטיקה. זה קשור לנסיון המצטבר, ולא לאידאולוגיות או לויכוח בין X ל- Y (עם כל הכבוד וכו'). 5. הפרטות לדעתי הפרטה היא דבר טוב ביחס לבעלות ממשלתית בכל קנה מידה, מכיוון שממלה לא יועת לנהל עסקים במקרה הטוב, או מנהלת אותם באופן מושחת במקרה הרע. אבל אכן יש לבדוק כל נושא באופן עינייני ובזהירות. לדוגמא, את חברת הרכבת לא הייתי מפריט, בגלל התועלת הציבורית הגבוהה ברשת רכבות בישראל ולאור הנסיון בעולם. חוץ מכבוד האדם, שום דבר לא קדוש בעיני, גם לא הפרטות
לעומת זאת את בי"ס הייתי מפריט, ואת הסיבסוד הממשלתי יש לתת באופן אחר, בכדי ליצור תחרות ולייעל את מערכת החינוך הממשלתית בלתי יעילה. גם את בי"ח הממשלתיים, נמלי ים, נמלי אוויר, תחנות רדיו ו- TV, בנקים, חברות ומפעלים הייתי מפריט מיד (למשקיעים פרטיים ו/או לבורסה), כי ממשלה לא יודעת לנהל אותם כראוי, וחוסר היעילות מביא לפגיעה ברווחה החברתית של אזרחי ישראל. שורלק
 
הנה כבר נפלת

רדיו וטלביזיה - אלו הם מוצרים ציבוריים, ולכן אין סיבה מיוחדת להפריט אותם. מוצר ציבורי הוא מוצר שההנאה של צרכן אחד לא באה על חשבון הנאה של מישהו אחר - כך שאם אתה שומע רדיו, זה לא מפריע לי לשמוע רדיו. אם אתה בעד הפרטה של מוצר ציבורי, אתה יכול להמשיך - גם את הצבא והמשטרה אתה בעקרון אמור להיות מסוגל להפריט (באותו הגיון). זה לא אומר שטלביזיה מושחתת ומיושנת כמו שלנו היא מודל טוב, - אלא שכנראה יש מקום גל לטלביזיה ממשלתית (שבה גם מי שמדבר נגד האינטרס העסקי יכול לקבל מקום ביטוי), וגם לטלביזיה מסחרית (שבה גם למי שמשדבר נגד הממשלה יש לו מקום ביטוי). - והכי טוב - טלוזיה שמנוהלת עם כמה שפחות קשר גם לממשלה וגם לעסקים. נמלי ים, נמלי אוויר - ואם המשקיע הפרטי יחליט שהוא סוגר את הנמל כי לא משתלם לו כלכלית להפעיל אותו? או אם הוא מחליט לגבות מחיר מונופוליטסי? "לדוגמא, את חברת הרכבת לא הייתי מפריט, בגלל התועלת הציבורית הגבוהה ברשת רכבות בישראל" - זה לא תרוץ לאי הפרטה, אלא להפך -לפי ההגיון שלך, מערכת פרטית היתה מגדילה את התועלת הציבורית עוד יותר. הנסיון בעולם - הוא דווקא כן רלוונטי אחרי שההפרטה באנגליה הביאה לייקור המחיר, לירידה תלולה בבטיחות ולפחות רכבות. - אבל נסיון כזה עשוי להרתיע אותנו גם מהפרטה של חברת החשמל לדוגמא, בעקבות המקרים של ניו יורק, איטליה וקליפורניה. - עוד דוגמא לעייות של המציאות כדי שתתאים לתאוריה שלך - מודעי ז"ל ומיכאל ברונו ז"ל. התוכנית נעשתה בתחילה ללא הסכמת ההסתדרות, שלמיטב זכרוני אף השביתה את המשק כולו לכמה ימים. עסקאות החבילה , גם אם בדרך אליהם היו שביתות כדי שהעובדים יקבלו תנאים טובים יותר (או פשוט בגלל מאבקי שליטה בהסתדרות - לך תדע), נעשו בסופו של דבר בהסכמת 3 צדדים - ארגוני התעשיייה (להבדיל מכל התעשיינים), הממשלה (להבדיל מהעם), וארגון העובדים - ההסתדרות (להבדיל מכלל העובדים או מאצמאיים). - גם מדוגמא של ארילנד , עליה אתה חוזר, לא ברור לדוגמא, אם ההסכמה של ארגוני העובדים שם לוותה בהסכמה בגלל מעשה בירויונות של הממשלה (_כמו לאיים על איסור על שביתה - חזרה למאה ה19), או בגלל שהממשלה הקציבה תקצביבם להכשרה מחדש של העובדים, או דברים דומים יחד עם ארגוני העובדים. "4. אני לא מזלזל בתיאוריה, אך גם לא חושב שניתן יום ולילה להגות במשניות מופשטות של ריקרדו. כאשר רופא נותן טיפול רפואי לחולה סרטן, נניח בכימותארפיה, הוא לא פונה לתיאוריה , ולא בודק מה היה הויכוח בין ריקדרו וריוולדו לפני 200 שנים" = כאשר אתה בונה בית, או נותן תרופה אתה מיישם ידע שאחרים צברו לפניך וכתבו אותו. כאשר אתה מתלבט איזה טיפול לתת או איזה בית לבנות - או עוד יותר מכך - איך לפתח תרופה חדשה או איך לבנות בשטית בניה חדשה, - עליך להתסמך על התאוריה. התאוריה בתחומי הפיזיקה, ההנדסה והביולוגיה היא מדעית - כלומר ניתן לבדוק את האמירות שלה על ידי ניסוי, שכל אדם אם השכלה מתאימה - גם אם הוא חושב ההפך מטענת הניסוי- יכול לבצע. בניגוד לכך בתחומים כמו היסטוריה או כלכלה או סוציולויגה - אי אפשר לבצע ניסויים מדעיים, ולכן הדעות של ריקרדו (שרבות מהן אתה משמיע בלי להיות מודע בכלל לעניין), הן רלבנטיות גם היום, במיוחד אם רוצים לדון בבעיות יסוד כמו- האם עלינו להתמקד רק בבעיות כמו גרעון ותעסודה כדי לשפר את המצב במשק עוד שנה, או שמה יש גם בעיות ארוכות טווח (כמו זיהום סביבתי גובר, או ריכוזיות גדלה של המשק), שהמשך הדיבור על בעיות קצרות הטווח ימשיך את ההתעלמות מהן, ולפיכך - על פי המגמה הקיימת כיום - הן ימשיכו לגדול .
 
למעלה