הנה כבר נפלת
רדיו וטלביזיה - אלו הם מוצרים ציבוריים, ולכן אין סיבה מיוחדת להפריט אותם. מוצר ציבורי הוא מוצר שההנאה של צרכן אחד לא באה על חשבון הנאה של מישהו אחר - כך שאם אתה שומע רדיו, זה לא מפריע לי לשמוע רדיו. אם אתה בעד הפרטה של מוצר ציבורי, אתה יכול להמשיך - גם את הצבא והמשטרה אתה בעקרון אמור להיות מסוגל להפריט (באותו הגיון). זה לא אומר שטלביזיה מושחתת ומיושנת כמו שלנו היא מודל טוב, - אלא שכנראה יש מקום גל לטלביזיה ממשלתית (שבה גם מי שמדבר נגד האינטרס העסקי יכול לקבל מקום ביטוי), וגם לטלביזיה מסחרית (שבה גם למי שמשדבר נגד הממשלה יש לו מקום ביטוי). - והכי טוב - טלוזיה שמנוהלת עם כמה שפחות קשר גם לממשלה וגם לעסקים. נמלי ים, נמלי אוויר - ואם המשקיע הפרטי יחליט שהוא סוגר את הנמל כי לא משתלם לו כלכלית להפעיל אותו? או אם הוא מחליט לגבות מחיר מונופוליטסי? "לדוגמא, את חברת הרכבת לא הייתי מפריט, בגלל התועלת הציבורית הגבוהה ברשת רכבות בישראל" - זה לא תרוץ לאי הפרטה, אלא להפך -לפי ההגיון שלך, מערכת פרטית היתה מגדילה את התועלת הציבורית עוד יותר. הנסיון בעולם - הוא דווקא כן רלוונטי אחרי שההפרטה באנגליה הביאה לייקור המחיר, לירידה תלולה בבטיחות ולפחות רכבות. - אבל נסיון כזה עשוי להרתיע אותנו גם מהפרטה של חברת החשמל לדוגמא, בעקבות המקרים של ניו יורק, איטליה וקליפורניה. - עוד דוגמא לעייות של המציאות כדי שתתאים לתאוריה שלך - מודעי ז"ל ומיכאל ברונו ז"ל. התוכנית נעשתה בתחילה ללא הסכמת ההסתדרות, שלמיטב זכרוני אף השביתה את המשק כולו לכמה ימים. עסקאות החבילה , גם אם בדרך אליהם היו שביתות כדי שהעובדים יקבלו תנאים טובים יותר (או פשוט בגלל מאבקי שליטה בהסתדרות - לך תדע), נעשו בסופו של דבר בהסכמת 3 צדדים - ארגוני התעשיייה (להבדיל מכל התעשיינים), הממשלה (להבדיל מהעם), וארגון העובדים - ההסתדרות (להבדיל מכלל העובדים או מאצמאיים). - גם מדוגמא של ארילנד , עליה אתה חוזר, לא ברור לדוגמא, אם ההסכמה של ארגוני העובדים שם לוותה בהסכמה בגלל מעשה בירויונות של הממשלה (_כמו לאיים על איסור על שביתה - חזרה למאה ה19), או בגלל שהממשלה הקציבה תקצביבם להכשרה מחדש של העובדים, או דברים דומים יחד עם ארגוני העובדים. "4. אני לא מזלזל בתיאוריה, אך גם לא חושב שניתן יום ולילה להגות במשניות מופשטות של ריקרדו. כאשר רופא נותן טיפול רפואי לחולה סרטן, נניח בכימותארפיה, הוא לא פונה לתיאוריה , ולא בודק מה היה הויכוח בין ריקדרו וריוולדו לפני 200 שנים" = כאשר אתה בונה בית, או נותן תרופה אתה מיישם ידע שאחרים צברו לפניך וכתבו אותו. כאשר אתה מתלבט איזה טיפול לתת או איזה בית לבנות - או עוד יותר מכך - איך לפתח תרופה חדשה או איך לבנות בשטית בניה חדשה, - עליך להתסמך על התאוריה. התאוריה בתחומי הפיזיקה, ההנדסה והביולוגיה היא מדעית - כלומר ניתן לבדוק את האמירות שלה על ידי ניסוי, שכל אדם אם השכלה מתאימה - גם אם הוא חושב ההפך מטענת הניסוי- יכול לבצע. בניגוד לכך בתחומים כמו היסטוריה או כלכלה או סוציולויגה - אי אפשר לבצע ניסויים מדעיים, ולכן הדעות של ריקרדו (שרבות מהן אתה משמיע בלי להיות מודע בכלל לעניין), הן רלבנטיות גם היום, במיוחד אם רוצים לדון בבעיות יסוד כמו- האם עלינו להתמקד רק בבעיות כמו גרעון ותעסודה כדי לשפר את המצב במשק עוד שנה, או שמה יש גם בעיות ארוכות טווח (כמו זיהום סביבתי גובר, או ריכוזיות גדלה של המשק), שהמשך הדיבור על בעיות קצרות הטווח ימשיך את ההתעלמות מהן, ולפיכך - על פי המגמה הקיימת כיום - הן ימשיכו לגדול .
