לא רוצה ילדים?!

[תל-אביבית]

לא רוצה ילדים?!

אהלן חבר`ה... ראשית כל, תודה על התגובות לגבי המכתבים הקודמים שלי. הפעם, חבריי היקרים, רציתי לדבר איתכם על... טוב, אז אספר לכם איך הכל התחיל: היה היה, בארץ קטנה ורחוקה... סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם! זה התחיל כשהיתה לנו שעה חופשית בביצפר וישבנו כמה חבר`ה על הדשא, ודיברנו על כל מיני דברים... לא זוכרת איך הגענו לנושא, אבל פתאום כזה ילדה אחת מהכיתה שלי אומרת: ``אני לא רוצה ילדים כשאהיה גדולה``... ולומר לכם ת`אמת? פעם ראשונה ששמעתי מישהו אומר כזה דבר... אני לא אומרת שכולם מתים לילדים, כי זה לא ככה, אבל בהחלט רוצים להתחתן ולהקים משפחה. כששמעתי שהילדה אמרה את זה, אמרתי לה בפליאה גמורה: ``מה?!`` ולא הייתי היחידה... כולם התפלאו. לאללה. אני יודעת שלכל אחד יש רצונות משלו, ושאסור לי להתווכח - כי זו דעה שלה וכל זה... אז לא אמרתי כלום. אבל אז היא התחילה להגיד כל מיני דברים כמו: ``ילדים זה סתם טרחה מיותרת... ילדים צריך לסחוב בבטן 9 חודשים ולסבול... ילדים זה סתם קרציות קטנות שמסתובבות בבית``... ואגב, עובדה חשובה שאני חושבת שראויה לציון: היא בת יחידה... למה היא עובדה כ``כ חשובה, אתם שואלים? מהסיבה הפשוטה שכנראה היא לא יודעת איזה כיף זה ילדים... אני לא רוצה להשמע כמו סבתא זקנה, אבל ילדים זה באמת דבר נהדר. ואני מאוד רוצה לגדל בבטן תינוק, לא אכפת לי שאשמין ושאקיא, ושיהיו לי סחרחורת. זו חוויה. במיוחד לדעת שהתינוק הזה בא ממישהו שאת אוהבת מאוד. לחכות 9 חודשים בכיליון עיניים, וכשהוא יוצא... אוי, זה רגע מרגש ביותר...! לראות יצור חי שיוצא לך מתוך הבטן!!! ואוו! מדהים... הטבע זה דבר מדהים... טוב, אז לענייננו (וואי, נסחפתי קצת... קצת הרבה!) בכל מקרה, אז כשהיא אמרה את זה כולנו ``התנפלנו`` עליה, כי כולנו ממש לא הסכמנו איתה.... אני לא יודעת מה עבר לילדים האחרים בראש, אבל אצלי, זה רק חיזק את ההרגשה הטובה והרצון להביא ילד לעולם. ``ילדים הם שמחה``... ומי לא רוצה להיות שמח? i wish u all happiness in your life! עדי התל-אביבית

 

[דולצינאה]

קצת פיספסת.

להביא ילד- לחבק אותו, לאהוב אותו, תינוק שיהיה רק שלך... להביא ילד- אל תוך העולם האכזרי הזה, שיגדל למציאות שלנו, שישאב את הכוחות שלו ממך, שייתן לך כזו אחריות עצומה- את תהיי אחראית לאיזה אדם הוא יהיה כשיגדל, להשפעה שלו על חיים של אחרים, תראי את הילד שלך גדל, תפחדי פחד מוות בכל פעם שהוא יוצא מהבית. זו אחריות עצומה, וילדים זה צורך טבעי אמנם אך גם מאוד אנוכי של האדם. הרי כולנו יודעים שהאושר בא ברגעים קטנטנים. יהיה קשה לדעת שאנחנו בעצמנו מביאים ילדים שיגדלו לחיים האכזריים האלה. ילד זה לא משחק. זה חיים. דולצינאה.

 

[תל-אביבית]

כמה דברים יש לי לומר:

קודם כל, אני מסכימה איתך שלהביא ילד אל תוך עולם אכזר זה בכל זאת קשה. ואני מודעת לעניין. ונכון שהוא ישאב ממני את הכוחות, אבל אני חושבת שכל מי שהוא מספיק חזק ומחוזק בעצמו - מספיק חזק גם בכדי להביא ילד לעולם. אני יודעת שהעולם שלנו (ובמיוחד המדינה שלנו) הוא לא עולם שקל לחיות בו. אני יודעת את זה מניסיון, כי אני חווה את זה. וגם אתם, חבר`ה! גם אתם! אפילו אם לא שמים לב לזה, אבל זה שההורים שלנו מפחדים שנצא להסתובב בכל מיני מקומות... באילו עוד מדינות זה קורה?! לא נראה לי שבהרבה... בכל מקרה, אז אני יודעת שזה לא קל, ושזו עבודה וכל זה... דוציאנה, את צודקת ב-100000000 אחוז! אבל מצד שני, אני מוכנה לזה. מוכנה מאוד. ואני חושבת שכל מי שמוכן - ומוכן באמת להביא ילד - למרות האחריות העצומה הזו, אני חושבת... למה לא? כבר כתבתי את זה, אבל אכתוב את זה שוב: ``ילדים הם שמחה``... וכדברי לימור: ``מה, לא ככה?!`` )) וקורט קוביין... בקשר לשאלה שלך... אני מסכימה לגמרי עם עמיתוש. תראה, ילד זה ילד, ואני לא חושבת שאי פעם אוכל לשנוא ילד שלי. אני לא יודעת איך ומה היא ההרגשה האימהית, אבל אני יכולה לתאר לעצמי שזה משהו מיוחד במינו. מאוד. ולא נראה לי שאי פעם אוכל לשנוא ילד שהוא מבשרי ודמי. אני אכעס, ואני לא אסלח, ואני אתעצבן, ואני אהיה מדוכאת... זה על בטוח... אבל זה לא אומר שאני אפסיק לאהוב אותו. ילד זה ילד. מה לעשות? טוב אני עפה לי... ביי חבר`ה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שלכם עדי התל אביבית נ.ב ------- גומשן, איפה את?!

 

[פושע מחשבתי]

ילד זה ילד זה ילד...

``ילדים זה שמחה``... נכון אני מוכרח להסכים. אני פשוט מחכה ליום שהילד בן השש שלי יתחיל לשאול אותי שאלות תמימות כאלה ומצחיקות... אני אפילו יודע בדיוק מה אני אגיד לו: הוא ישאל: ``תגיד אבא איך עובד הר געש?`` -``בזהירות``. כן, בדיוק. ושלא תחשבו שאני לא יודע איך פועל הר געש- סלעים מותכים בלב האדמה בלחץ אדיר שפשוט מחפש איפה לפרוץ החוצה בשאגה עצמוה... אז למה לא להגיד לו את האמת? למה לתת לו ללכת ממני בלי לדעת את התשובה? -כי ככה אמא שלי גידלה אותי. כמעט על כל שאלה שהיא לא ידעה לענות (והיו הרבה כאלה, סליחה אמא), היא תמיד ענתה ``בזהירות``.. אישה זהירה אמא שלי... ומה עם אבא שלי? תשאלו מי שאתם רוצים מפורום תיכוניסטים הם יגידו לכם... אבל שניה! אז למה, אם כ``כ סבלתי מאמא שלי, אני רוצה שהילדים שלי יעברו את אותו הדבר? כי אני מבין עכשיו כמה זה תרם לי - זה פשוט הפך אותי לסקרן. ולא רק זה, זה גם לימד אותי לא להיות עצלן וללכת לחפש את התשובות לכל מה שמעניין אותי. לא כל הידע בא מההורים, וצריך לדעת את זה כדי להבין שבשביל לדעת מה שרוצים, צריך ללמוד, צריך לחפש. אז מה המוסר השכל? הר געש פועל בזהירות? לא ממש... האמת היא שכשהתחלתי את ההודעה רציתי בעצם לציין שאת טועה, ולפעמים לגדל ילדים זה לא מה שחסר לנו בזמן מסויים, זה הוצאה כספית עצומה שלא כל אחד מסוגל להרשות לעצמו, ולפעמים גם יש אנשים שלא רוצים שהילד שלהם יגדל בתנאים המוגבלים שבו הם חיים. אז פשוט לא מביאים ילד לעולם. לפעמים יש ילדים שנולדים עם מומים וזורקים אותם ישר לאימוץ או משהו כזה. וזה קורה די הרבה, אז אל תגידו ``אני אוהב את הילד שלי`` כי לא כולם מסוגלים לעמוד בנטל שילד מסוגל להפעיל. פושע.

 

[sharon91]

אם זה מה שהיא חושבת

על ילדים, באמת עדיף שלא יהיו לה. מסכנים. וחוצמזה,אני כבר שמעתי, לא הרבה אבל שמעתי אנשים שאומרים שהם לא רוצים ילדים, אבל אף אחד לא אמר שהם רציות קטנות וכל זה...

 

[קורט קוביין]

יש לי שאלה...

אם הילד שלך יגדל להיות רוצח סידרתי עדיין תאהבי אותו?

 

[נעמתוש]

)עמיתוש(

קודם כל זה שאלה טיפשית ביותר, מאיפה לך שתהיה לו מחלה נפשית? דבר שני כן, אפילו אם הבן יהיה אנס, אולי נכעס מאוד, אבל עדיין נאהב אותו, או לפחות אני. עמית בן 11 וחצי...

 

[פושע מחשבתי]

פחחח...

תשמע עמיתוש חמודי... קודם כל אין לקורט שוב ידע בנוגע למחלות נפש שייתכנו בגופה של כותבת ההודעה... ברור שאין לו יכולת לחזות את זה שבנה יצא ויהפוך לרוצח סדרתי... כך שמה שאנחנו מסיקים מכך הוא שקורט קוביין הציג לפנינו מקרה שהוא המציא על מנת לבחון את תגובתינו, אין לו כוונה ``לחזות את הנולד``. (אני יודע שכך לא הולך הפתגם אבל שיהיה). באשר לזה שאתה תאהב אותו, אני בספק אם הגדשת לזה מחשבה לפני שענית, אבל לפני שאתה מתעצבן חשוב לי לומר שאני לא בא לבקר אותך בשום דרך, אתה כותב הודעות ותגובות מעניינות ותמשיך כך! אני אישית חושב שהעניין הוא הרבה יותר מורכב. קורט אני מתפלא עליך... הרי אתה יודע שרוצח סדרתי הוא בנאדם עם צלקות נפשיות עמוקות מאד, והיחידים שיכולים להטביע בו את הצלקות האלה הם ההורים שלו. אנשים אלימים בד``כ מתרגלים לאלימות בתוך הבית, כך שהשאלה ``מה תעשה אם הבן שלך יהיה רוצח סדרתי``, היא דיי פרדוקס... קצת כמו: ``מה תעשה אם תקלל את עצמך...`` בכל מקרה, תם זמני... שהותי הקצרה בפורום שלומצי הסתיימה וביי. פושע.

 

[Panther]

לא שאלה טיפשית, בכלל לא

זה לא שאלה טיפשית. הוא לא אמר שתהיה לו מחלת נפש, הוא אמר שאם הילד שלה יהיה רוצח סידרתי. זה מה שהוא אמר. זה לא שאלה טיפשית.

 

[שלומצי]

אני יודעת שלא.

כשגדלים לומדים להתעלות על הקשרים המשפחתיים ולהתחיל לשפוט את המשפחה שלך כאנשים ולא לפי קשרי דם. זאת דעתי. כמובן שרוצח סדרתי זו מחלה- ומי שחולה צריך לרחם עליו ולשמור עליו במקום סגור שלא יזיק לעצמו ולסביבה, אבל לא חובה לשנוא או להפסיק לאהוב. זו דעתי.

 

[שלומצי]

היא עוד תתבגר...

לא נראה לי שבגיל שלנו אפשר לדעת אם הרצה או לא, ואיך. לאמא שלי יש חברה שבאופן עקרוני לא תביא ילדים לעולם, כי היא חושבת שהעולם שלנו אכזרי ומלא בעיות, והיא לא רוצה לאמלל עוד מישהו ביוזמתה. היא אומרת שעם כל העוני והצרות שיש בעולם שלנו- היא לא תהיה זו שתגרום רע. מעניין, לא?..