לא רוצה ילדים מטעמי מצפון

לא רוצה ילדים מטעמי מצפון

וגם בגלל הרגשה של חוסר ביטחון שאני לא יכול לתת להם חיים טובים והגנה מכל מיני פורענויות שונות של החיים.
אני בעצמי מתקשה לקום בבוקר בשעות מוקדמות ומיד אני חושב על זה שגם הילדים שלי יסבלו מזה. למה בשעות כאלה? ברור שיש ילדים מוכרחים לקום בבוקר. למה אני צריך את המטען הזה והאחריות עלי? אני בקושי מסוגל לקום בבוקר עבור עצמי ואני חושב שזה יהיה יותר קשה פסיכולוגית שיש ילדים.

חוץ מזה מה הטעם שהילדים שלי יעברו את כל התלאות של החיים כמו שאני עברתי? למה להוריש להם את כל זה?
בגיל 21 כבר הגעתי למסקנה (עקב דיכאונות ויאוש , ומבוי סתום בחיים) שהחיים האלה בעולם הזה הם סתם מטרד שנכפו עליי. בגיל 22 הלכתי ליעוץ אצל אישה אחת (שאמרה על עצמה שהיא מדיום) ושפכתי את הצרות שלי ואפילו העלתי את האופציה להתאבד. אבל היא אמרה לי שאם אני אבצע את המהלך הנשמה שלי תתגלגל למקום ולחיים יותר גרועים. וזה רק הוסיף להרגשה שהחיים האלה נכפו עליי ואפילו אני לא יכול למות מרצון כי , לפי אותה מדיום, האלוהים יחזיר אותי לעולם הזה בחזרה בגילגול אחר. פסיכולוגית לקחתי את זה קשה. הרגשה שאתה נעול וגם אם אברח מהחיים האלה מישהו יחזיר אותי שוב כדי לעבור את התלאות של החיים. דרך אגב אותה אישה הופיע בתוכנית ''לילה גוב'' אצל גידי גוב באותם שנים אי שם בשנות ה 90. היום אני כבר לא חושש שמישהו יחזיר אותי בחזרה לעולם הזה ואני יותר בטוח בעצמי ואם אחליט למות מרצון אוכל לבצע את זה ללא חשש. היום אני כבר בשנות ה 40 לחיי.
 

Nana user

New member
התחושות מוכרות ומובנות

חברנו לפורום אוניברסאליסט יחלוק עליי אך אני ממליצה במציאות כמו שאתה מתאר על טיפול תרופתי.
תרופות יכולות להחזיק אותך מעל המים. גם אם לא באושר גדול אבל לפחות ברמה נסבלת כזו שתאפשר לך לעבור את היום ולתפקד. במצב כזה לא יבואו אליך מחשבות אובדניות. כמובן אפשר במקביל ללכת למטפל נפשי טוב אך לטעמי זה לא יוכל להחליף תרופות.
לעניין אי הרצון בילדים. זה מתבקש בהחלט כאשר מרגישים כפי שתיארת.
 
עלי להזהיר אותך מתרופות

קיימת ביקורת על התרופות נוגדות הדיכאון הן בדבר [חוסר] יעילותן והן בשל היותן מסוכנות. את הביקורת הזאת גם ראיתי במחקרים ומטא אנליזות.

בכל פעם שממליצים על תרופות אני חייב לכתוב על הצד השני והוא הצד של האזהרה

לפי הביקורת מידת השימוש בתרופות מוגזמת מאוד והיא גורמת נזקים לבריאות הציבור
 
בגלל תרופות כאלה קיבלתי אנמיה

התרופה דיללה את כמות הדם בגוף עד שנשאר לי רק מחצית מהדם בגוף. ספירת דם 7 במקום 13 14.
 
הרופאים לא עלו על זה בכלל

ולא מודעים לסכנה הזו כנראה. הם בדקו אותי וחשבו שיש לי דימום בבטן.
יכלו לעשות לי ניתוח מיותר.

הגעתי למסקנה לבד . עשיתי אחד ועוד אחד. גם קראתי על זה בספריה.
 

Graphotype

New member
אגב, לא לכולם יש את הפריווילגיה למות

יש המון המון אנשים שמפחדים למות ולא יכולים, פיזית, לבצע את הפעולה,
בעיקר הפחד מהכאבים הנלווים למוות (חנק, שברים) והפחד להשאר צמח כתוצאה מנסיון כושל. משום מה יש איזושהי הנחת יסוד מוטעית שכל אחד יכול לבחור לסיים את חייו מתי שרק ירצה- אין שקר גדול מזה.
המשמעות המחרידה היא שנגזר עליהם לחיות בניגוד לרצונם עד שהחיים ימיתו אותם "בטבעיות", וכמובן לרוב בסבל רב.
אני אישית מכיר לא מעט קשישים שלא רוצים לחיות בכלל, ואין איך לעזור להם עם אנשים מחוסרי לב בממשלה.
לכן אני טוען שמניעת המתת חסד, לכל אדם שחפץ בכך זה פשע נגד האנושות, ולאנשי דת יש חלק ניכר בפשע הזה ללא ספק.
 
מי שלא חושב על זה , זה אנשים שקופצים מגובה

ופוצעים עצמם ואולי יהיו נכים. ולכן השיטות האלה לא מומלצות.

הסרבי שהועמד לדין התאבד על ידי שתיית ציאניד וזו שיטה לא רעה.
נכון שזה לא בהישג יד אבל אפשר למצוא דרכים הומאניות למות.

מי שמונע מאנשים חולים לעשות המתת חסד הוא רע כי הוא רוצה שאנשים יסבלו ויחיו בעל כורחם.
 
למעלה