Liel Sweet Girl
New member
לא קל !
הייי שמי ליאל ואני בת 17 וחצי. תלמידה ביב'. פעם כתבתי פה הודעה אולי אפילו שניים שלושה... ככה.. אני גרה עם אמא ההורים שלי גרושים וקומה מעלינו גרים סבתא וסבא ואחותי בקטנה ממני בשנתיים. אמא שלי לא עובדת והיא נורא סגורה, היא לא יוצאת מהבית, לא רואה אנשים, בקושי בקשר עם אחיותיה תוצאה מכך היא רבה הרבה עם סבתא וסבא על כסף, על אוכל, על משפחה, עלי ועל אחותי ועל כל מיני דברים אחרים. אני מרגישה שהיא עושה את זה כי משעמם לה, אני לא מבינה איך היא לא משתגעת ככה בבית להיות כל היום. אני לא יודעת מה לעשות אני מאוד רוצה לעזור לה אני כל הזמן מייעצת לה אולי שתלך לייעוץ אולי לצאת איתה אבל אין שום דבר פשוט לא עוזר לה ! גם לי לא קל בכלל, אני לא רוצה להאשים אותה אבל אני מרגישה שאני מושפעת ממנה אני לא רוצה להיות כמוהה בסוף בלי עבודה ובלי מקצוע ! אבל גם אני.. לא הולכת לבית הספר כל כך ואני מפחדת שבסוף לא תהיה לי בגרות. אומנם יש לי חברים והכל אבל אני לפעמים מרגישה חסרת תועלת ואני מסתכלת על ילדים אחרים חרוצים ואני מרגישה שאני הולכת בעקבות אמי :/ ואני לא רוצה זאת !!! לפעמים זה תוקף אותי הרגשה של לבד כזה אני מרגישה לבד ולא גדלתי עם אבא אבא שלי היה בחול כל השנים והייתי רואה אותו מדיי פעם (היה מבקר 2 3 בשנה) ורק לפני חצי שנה הגיע לארץ לגור . אז קשה לי מבחינה שלא גדלתי עם אבא ואמא ככה במצב כזה כאילו אין לה כוח לשום דבר, היא אדישה כזו לדברים טלויה בסבא וסבתא שלי וחושבת שזה יהיה ככה ואני פשוט לא דעת איך להוציא אותה שתלך לחפש עבודה או אפילו סתם שתצא מהבית שתראה אנשים . אני מרגישה לפעמים אבודה. אני רוצה להפסיק להרגיש ככה רוצה להרגיש חופשייה בלי חששות שאמא תהיה מסודרת ושיהיה לה טוב אבל אני ממש אובדת עצות :/ אני מנסה לסדר את עצמי ושנה שעברה באת הייתה לי שנה לא קלה והתבגרתי המון וגדלתי והשתניתי אבל מה איתה ? אני רוצה שהיא תתמוך בי ותהיה שם לצידי
הייי שמי ליאל ואני בת 17 וחצי. תלמידה ביב'. פעם כתבתי פה הודעה אולי אפילו שניים שלושה... ככה.. אני גרה עם אמא ההורים שלי גרושים וקומה מעלינו גרים סבתא וסבא ואחותי בקטנה ממני בשנתיים. אמא שלי לא עובדת והיא נורא סגורה, היא לא יוצאת מהבית, לא רואה אנשים, בקושי בקשר עם אחיותיה תוצאה מכך היא רבה הרבה עם סבתא וסבא על כסף, על אוכל, על משפחה, עלי ועל אחותי ועל כל מיני דברים אחרים. אני מרגישה שהיא עושה את זה כי משעמם לה, אני לא מבינה איך היא לא משתגעת ככה בבית להיות כל היום. אני לא יודעת מה לעשות אני מאוד רוצה לעזור לה אני כל הזמן מייעצת לה אולי שתלך לייעוץ אולי לצאת איתה אבל אין שום דבר פשוט לא עוזר לה ! גם לי לא קל בכלל, אני לא רוצה להאשים אותה אבל אני מרגישה שאני מושפעת ממנה אני לא רוצה להיות כמוהה בסוף בלי עבודה ובלי מקצוע ! אבל גם אני.. לא הולכת לבית הספר כל כך ואני מפחדת שבסוף לא תהיה לי בגרות. אומנם יש לי חברים והכל אבל אני לפעמים מרגישה חסרת תועלת ואני מסתכלת על ילדים אחרים חרוצים ואני מרגישה שאני הולכת בעקבות אמי :/ ואני לא רוצה זאת !!! לפעמים זה תוקף אותי הרגשה של לבד כזה אני מרגישה לבד ולא גדלתי עם אבא אבא שלי היה בחול כל השנים והייתי רואה אותו מדיי פעם (היה מבקר 2 3 בשנה) ורק לפני חצי שנה הגיע לארץ לגור . אז קשה לי מבחינה שלא גדלתי עם אבא ואמא ככה במצב כזה כאילו אין לה כוח לשום דבר, היא אדישה כזו לדברים טלויה בסבא וסבתא שלי וחושבת שזה יהיה ככה ואני פשוט לא דעת איך להוציא אותה שתלך לחפש עבודה או אפילו סתם שתצא מהבית שתראה אנשים . אני מרגישה לפעמים אבודה. אני רוצה להפסיק להרגיש ככה רוצה להרגיש חופשייה בלי חששות שאמא תהיה מסודרת ושיהיה לה טוב אבל אני ממש אובדת עצות :/ אני מנסה לסדר את עצמי ושנה שעברה באת הייתה לי שנה לא קלה והתבגרתי המון וגדלתי והשתניתי אבל מה איתה ? אני רוצה שהיא תתמוך בי ותהיה שם לצידי