לא קל לכתוב...

dyona

New member
לא קל לכתוב...

בדידותה של הכותבת זה רק את והדף הלבן זה רק את והמסך הריק. עליך לברוא עולמות, לעצב בתוכם דמויות, לשים בפיהן דברים - שיהיו אמינים. לקרוא את היצירה שוב ושוב לוודא שלא שכחת משהו חשוב, להתלבט לגבי הניסוח, לתקן, לשנות, לשפץ וגם לדעת לשים לכך קץ! וכש"התינוק" יוצא לאוויר העולם לחכות לתגובות לביקורות להערות ולקוות – שעם המים לא ישפך גם "התינוק".
 

בינקיס

New member
דיונה- תודה, ותגובה.

מאוד נהניתי לקרוא את שירך. מאוד מבינה את התחושה מול הדף, והדימוי של "מים" ו"תינוק", לי ,אישית, עושה צמרמורת. (זה חיובי!) כאילו אנחנו מדברים כאן על עוד דברים מלבד הכתיבה? או שלא? האמביוולנטיות הזו מעניינת מאוד. התחושה שלי היא גם שהשיר הזה בא אלינו בשלב הנכון, בעקבות תחרות הכתיבה וההצבעה והתגובות של הקוראים וכו'. לא יודעת אם את מצויה בפרטים והתכוונת לכך, אבל אותי זה "זרק" לזה. הקטעים שבהם את מתארת בפשטות את הסיטואציה חזקים לפי תחושתי יותר מהקטעים בהם את מביאה פעלים "לעצב, לתקן" וכו'. תודה לך
 

dyona

New member
חן חן

האמת, את השיר כתבתי לפני כשנה בסיטואציה שהיתה אז. רק השבוע התודעתי לפורום המעניין הזה, קראתי על תחרות הסיפורים ונזכרתי בשיר. לכן העליתי אותו. מה שיפה, לדעתי, בשיר או בסיפור הוא שברגע שזה רואה אור כל אחד יכול להבין ולפרש אותו כראות עיניו ולא משנה מה היוצר התכוון ברגע שכתב.
 
דיונה גם אני אהבתי את השיר שלך

אני גם חוטאת בכתיבה, הייתי, מזמן עזבה אותי המוזה, ורואה את עצמי מול דף ריק והמילים לא יוצאות. יפה תיארת. תודה
 
למעלה