ספרים...
האם היא אוהבת כשמקריאים לה ספרים? לנו הייתה מסכת שלמה עם ספרים. אצלנו אמנם זה גם מתובל בבעיית ראיה אבל בכל זאת אולי משהו מזה יוכל לתת גם לך כיוונים... בשלב די מוקדם, כשראיתי שהילדה מסוגלת לקרא לבד ספרים החלטתי שאני מפסיקה להקריא לה, במחשבה (מוטעית מסתבר) שהקראה שלי תגרום לה לא לרצות לקרא בעצמה. בשלב הזה היא גם קיבלה עזרי ראיה לקריאה, כך שגם חשבתי שלא תהיה בעיה מבחינת הראיה. זה לא קרה. לאט לאט היא פשוט הפסיקה לקרא גם בעצמה וכך בעצם נשארה "קרחת מכאן ומכאן" ללא קריאת ספרים כלל. בשלב מסויים (כיתה א') החלטתי שאני חוזרת להקריא לה. לקחתי את הספרים שהיא קראה אז (מנהרת הזמן ודומיו) וקראנו ביחד. פרק אני פרק היא. העניין היה שאני השתעממתי נורא מהספרים הללו. החלטתי ללכת על כיוון אחר, והתחלתי להקריא לה ספרים ברמה יותר גבוהה (אריך קסטנר, יאנוש קורצ'ק, אוסקר ווילד וכדומה). ספרים שאני אהבתי בילדותי. זה היה נהדר! אמנם חששתי שזה ייגרום לה לא לקרא לבד, אבל זה היה ממש תענוג, חוויה אמיתית. היינו בוכות יחד, צוחקות יחד, מדברות על הספר ומה דעתינו על מה שקורה ואיך זה כתוב. הרבה פעמים הייתי עוצרת את ההקראה והיינו מנסות לחשוב מה יקרה הלאה. בקיצור הנאה לאם ולבת... אבל הדבר הכי מדהים שיצא מזה, זה שבמקום לגרום לה לא לקרא בעצמה, זה עשה בדיוק את ההיפך! היא חזרה לקרא לבד. עדיין לא המון אבל זה בפירוש דירבן אותה לקרא יותר. אחרי האבחון שעשינו לה (כיתה ב'), ושבו ראיתי איך ליקוי הראיה משפיע על התפקוד שלה, רשמתי אותה לספריה ללקויי ראיה (אגב, זו הייתה הצעה שקיבלתי מחברת פורום כאן). זו ספריה שבה למעשה ניתן לקבל ספרים מוקלטים. היא התחילה לשבת שעות ו"לקרא" או יותר נכון לשמוע את הספר. הייתה יכולה לשבת ארבע שעות רצוף, שקועה לחלוטין. ושוב, גם כאן, אחרי תקופה מסויימת, שמיעת הספרים גרמה לה, גם לקרא יותר, הרבה יותר! האמת, אין לי שום דרך להסביר את זה. אולי ההנאה שהיא חוותה דרך "שמיעת" הספרים גרמה לה לרצות ולהתאמץ יותר גם ב"קריאת" ספרים. לא יודעת. אני רק יכולה להגיד לך שכיום, למרות ליקוי הראיה שלה (שאין לי ספק שעדיין מאוד משפיע לפחות על משך הקריאה), היא קוראת המון והכי חשוב, מאוד מאוד נהנית מזה.
