לא צ'ה

[אמא של תותח]

לא צ'ה ../images/Emo70.gif

שלום לכולם/ן! אודה לעזרתכם - הגענו לשלב ה"לא צ'ה" = "לא רוצה". אכן שיהיה במזל, כבר חודש שהתותח(בן שנה וחצי) עלה שלב והחל להביע התמרמרות נחרצת על דברים שלא נראים לו. אני מאוד גאה בו על כך, אולם לעיתים עומדת חסרת אונים בין הרצון להתחשב ברצונותיו לבין ביצוע דברים הכרחיים, למשל, ללכת לגן. יש לציין שאני יודעת שזה שלב התפתחותי שעובר, אבל רכישת האפשרות להביע את רצונותיו ועמדותיו רק הולכת ומתפתחת...!!! כמו כן,השימוש ב"לא צ'ה" (אני פשוט מתמוגגת כשהוא אומר את זה) מכוון לא רק אל הליכה לגן אלא גם לצחצוח שיניים, הליכה לישון או ביצוע של דברים אחרים. אני לא מנסה אפילו ללכת נגדו בנושאים אלה, אלא זורמת איתו, אבל עם ההליכה לגן או החלפת חיתול איני יודעת איך להתמודד. מצפה לתגובות!

 

[mishtal]

גם אצלנו יש המון "לא רוצה"

ואני פשוט מתמוגגת בכל פעם שהיא אומרת את זה כי היא כזאת חמודה באותו רגע והאופן שבו זה נאמר (לא=יו). לגבי הגן- אפשר להזכיר את שמות החברים שהיא הולכת לפגוש ואת הסייעת/הגננת שהיא אוהבת או לציין משחקים שהיא אוהבת בגן. לנסות לעורר רצון לפגוש את כולם כי לעיתים נראה שהם אומרים את הלא רק בשביל האמירה. אצלנו זה עובד במידה והיא אומרת "לא לגן" או שרוצה להמשיך לשחק בבית בבוקר. לגבי צחצוח שיניים אז אצלינו זה די קשה כי היא ממש לא אוהבת ואני לא מוותרת אבל מלווה את הפעילות במלל שחייבים לנקות את השאריות של האוכל מהשיניים כדי שהפה יישאר נקי וכ'ו. דווקא בהחלפת טיטול לא נרשמת אצלנו התנגדות רבתי. לעיתים קשה לה להפסיק את המשחק ובכל זאת חייבים להחליף קקי אז אני אומרת לה מראש שאנחנו הולכים לעשות הפסקה ושתבחר לה משהו שהיא אוהבת ותיקח אותו איתה לשידה (אני עדיין מחתלת אותה על השידה.) עכשיו היא באופן קבוע לוקחת חפץ או ספר לשידה ומתעסקת עם זה במהלך ההחתלה. בגדול- לדעתי חשוב לומר מה הרציונל שעומד מאחורי הפעילות אם אפשר, ולדבר בקול רגוע שלא נלחץ מה- "לא רוצה".

 

[ליליה והגמדים]

אצלינו יש ל"לארוצה" ביטויים שונים

למשל - במיטה: "להדליק ת'אור" {עם בכי של מחאה ארוך, נטול דמעות ועקשני). אז המצאתי סיפר על ת'אור סוס הקסמים שכל פעם שמדליקים אותו הופך להמון כוכבי זהב ומספרת אותו בשקט, בעקביות, במונוטוניות, עד שהעניינים נרגעים.

 

[הורים של בר]

ספר בנושא

יש ספר קלאסי בנושא- "דובי לא-לא" שהוא להיט וגם עוד ספר על ילדה שכרגע ברח לי שמו...

 

[נורית של עמית]

אני אישית הזדעזתי מהספר דובי לא לא

זורקים עליו סירים וכל מיני דברים לא נעימים.... גם עמית אומר "לא" עם סימן ברור מאוד בראש כאשר הוא לא רוצה משהו ולפעמים גם כשרוצה....

 

[צוצי1]

בתי בת שנתיים וגם כל הזמן:

אומרת לא צ'ה, לא צ'ה. גם אני קניתי את הספר דובי לא-לא: לא הגענו לחלק של זריקת סירים, אולם ממש בתחילת הסיפור, הדובי מוצג כילד רע ואת זה מאוד לא אהבתי. אני מעולם לא אמרתי לבתי שהיא ילדה רעה, אלא "מתנהגת לא יפה" וכך גם שיניתי את הטקסט בסיפור. "הדובי התנהג לא יפה וכל הזמן אמר לא-לא". בכל מקרה... אני לא אוהבת את הספר בכלל. הוא נראה לי מאוד אכזרי.

 

[gudat]

מצטרפת לביקורת

זה ספר ארכאי, הדובי הוא "ילד נורא" ובורח מהבית.... קבלנו מספריית הגן, הערתי לגננת והספר יצא מהספריה. אמא שלי הסבה לכך את תשומת לבי, כשבתקופת ה"לא רוצה" שלנו היא חפשה ספר ופסלה את הספר הזה על הסף. ולגבי "לא רוצה"... אצלינו זה היה ארוך (מגיל שנה וחצי עד שנתיים או קצת יותר). הוא כ"כ לא רצה, שגם כשהוא כן רצה משהו הוא אמר "לא רוצה" (וזה היה ברור כי המשפט היה "לא רוצה ארטיק"). אחרי הפסקה, זה חוזר עכשיו (רבע לשלוש), אבל יותר מתוחכם... בגדול זה הצחיק אותנו ולא ממש עשינו עם זה כלום חוץ מלחכות בסבלנות.

 

[לאה_מ]

כמה הצעות:

מתן אופציות - אתה רוצה קודם להחליף חיתול או קודם לקרוא סיפור? הומור - אתה יודע מה? גם אני לא רוצה ללכת לעבודה. הלוואי שהיינו יכולים לנסוע היום בכדור פורח, יחד עם שתי פרות וג'ירפה ורודה אחת... הצעות לעתיד - אתה רוצה שאחרי שנחליף חיתול נרד לגינה?

 

[אמא של תותח]

../images/Emo51.gif

תודה על התגובות. אני יתחיל להפעיל את הדמיון שלי! יום טוב!

 

[ליליה והגמדים]

ומעל לכל - סבלנות

טקסטים שגורים שלי שכבר "נשלפים מהשרוול" (זה מהבוקר): את לא רוצה ללבוש את הז'קט עם הסילסולים הורודים המקסימים האלה שמתאימים לפרח בחולצה אז לא חושב חמודה שלי, אמא תלבש את הז'קט שלה ואת תחזיקי ביד אבל אל תלבשי. איך שהיא שומעת ש: 1. אני לובשת ז'קט 2. אני מקבלת את התנגדותה 3. אני מזכירה לה את התנגדותה היא מייד מפנה את ההתנגדות לגורם ה"כפייה" החדש: המגבלה של לא ללבוש את הז'קט. ולובשת. מי אמר/ה שמניפולציה היא מילה גסה? ובאותו הקשר: סבלנות, כי ככה כל פעולה של שניה לוקחת עשר דקות. בלי עצבים ובכי - אבל הרבה זמן.

 

[אמא של תותח]

../images/Emo63.gif יום לימודים ארוך ומהנה

ללא כל ספק - הורות היא לימודי פרופסורה בפסיכולוגיה, וזה עדיין לא מבטיח משכורת הולמת! אבל מה? שווה כל רגע!

 

[אמאבולי]

אני הייתי מסיבה את תשומת ליבה

של בולי לדיבור על ה"לא רוצה" ותוך כדי כך מחליפה חיתול, או מלבישה לה פיג'מה. ז"א לאחר הסירוב המוחלט להחליף חיתול, לוקחת את בולי בידיים שלי, ושואלת אותה: למה את לא רוצה להחליף חיתול? נעים לך להיות עם קקי? את זוכרת שזה יכול לעשות לך פצעים... ותוך כדי כך היא כבר שוכבת על השידה וסיימתי לנקות לה את הטוסיק, וממשיכים בשיחה (גם היא משתתפת)ותוך כדי כך ממשיכים בהחלפה. אצלי זה כמעט תמיד עבד. אצל בעלי אף פעם לא.