לא פשוט להתוודות

Marlena2004

New member
לא פשוט להתוודות

אם אחפש מילה לתאר זאת זו המילה שאבחר - וידוי אתה בטח לא יודע , אבל כבר מספר שנים שליבי שמור לך לקחת אותו איתך כשהלכת והוא שבוי אצלך אתה לא יודע על כל מה שכתבתי עליך ובשבילך ולמען האמת זה לא ממש מגיע לך אבל באהבה אין הגיון והשכל הישר לא עובד כי האהבה היא הרבה פעמים פשוט - עיוורת. כמות השירים והסיפורים שכתבתי עליך, עלינו, עלי גדולה כל כך. רבה כל כך, עצומה ומלאה כל כך מלאה רגש דמעות ושמחה כאב אכזבה וסליחה והמון המון אהבה ... ואני רק תוהה אם עלי לספר לך את זה אם עלי לכתוב לך את זה במכתב ולשלוח לתיבת הדואר המיועדת, האם לשלוח לאימייל שלך שאתה לא יודע שאני יודעת אותו ... האם לקבוע איתך פגישה ( אם בכלל תענה לי, אם בכלל תרצה לראות אותי) ולספר לך פנים מול פנים, עיניים שבורות שלי מול עיניים שגומעות אותי, שלך. אני לא חושבת שאוכל. אני חושבת שאתה יודע שלא אוכל. אבל כבר המון זמן שאני סוחבת את זה אצלי הכל ביני לבין עצמי ומוציאה הכל לתוך דף. מה שעוזר רגעית ... אבל לא משחרר אותי ממך. אז אולי אם פעם אחת סופסוף אספר לך, אתוודה, אולי זה מה שישחרר אותי ויעזור לי להמשיך הלאה אבל מה תגיד מה תעשה תבהה בי תברח תקבל את זה בהבנה הרי האהבה הזאת שלי לעולם לא תוכל להתממש, זה משהו שאני חיה איתו, מודעת אליו ומקבלת אותו ועדיין, אוהבת. מה שבטוח שיצא מכל הוידוי הזה שלי מולך זה שבטח תספר לכל מי שהכיר אותי. ולזה אני די בטוחה שאני לא מוכנה.
 

אנושית~

New member
אבל אחרי

יש מן הרגשת שחרור כזאת כמו איזו אבן שירדה מהלב הלוואי שתתאחדו מחדש
 
למעלה