"לא פלא ש..." או "אין פלא ש..."?

[דקתיים]

"לא פלא ש..." או "אין פלא ש..."?

 

[חוכך בדעתו 2]

על פי מילון רב מילים - שניהם יפים לשימוש (כנראה, עם העדפה

קלה ל-'לא').

רב מילים:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא לצירוף לא [אין] פלא ש__

לא מפליא ש__, כלל לא מפתיע ש__, אין זה מוזר כלל ש__.
• כל היום השתוללת, לא פלא שאתה עייף.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

[trilliane]

בעברית הקלאסית (ויש יאמרו התקנית) שלילת הווה היא ע"י "אין"

שלילת הבינוני ושלילת שמות עצם. כיום לא ממש מקפידים על כך (בעיקר לפני פעלים, גם בהווה), אבל בהינתן העדפה למשלב גבוה, מוטב "אין פלא ש".

 

[חוכך בדעתו 2]

לטעמי, הביטוי 'לא פלא ש-' הוא במקורו אינו גבוה, משהו עממי

כזה, ברמה של 'עושה רושם ש-', וההגבהה שלו על ידי הפיכת ה'לא' ל'אין' היא מלאכותית עד פתטית.
בקיצור, אין לשלבו בטקסט שמשלבו גבוה גם אם יציידוהו בקבי ה'אין'.

 

[trilliane]

מקור הביטוי אינו שאלה של טעם, ובכל מקרה מקור אינו סיבה לפסול

צירוף תקין ולגיטימי. הוא אינו עממי, מלאכותי או "פתאטי". גם אם הוא נוכח לעתים בשפת אנשי תקשורת ופוליטיקאים (או אפילו "פשוטי העם", רחמנא ליצלן

), הוא אינו סלנג או שפה נמוכה, לכל הפחות משלב בינוני (ותקני) ולכן אין שום סיבה לפסלו. זכותך לסלוד ולהסתייג ממנו כמובן, אך זו לא יותר מבחירה סגנונית אישית שלך.

חיפוש קל בגוגל מלמד שהוא נכתב גם ע"י סופרים ואנשי אקדמיה בספרים ובטקסטים במשלב גבוה. לא הייתי צריכה להתאמץ כדי למצוא דוגמאות מייצגות המעידות על כך:

לו היית כותב היום אוטוביוגרפיה, באיזה משפט היא היתה נפתחת?
"אין פלא שהסיפורים הכי יפים הם על סוף העולם".
אורי הולנדר, משורר, מתרגם ודוקטורנט בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית
http://www.haaretz.co.il/literature/1.1128917

"אין פלא איפוא שיודעים עליו כי הוא חובב ציפורים. ואין פלא, איפור, שרכיבי מוטיב הציפור מאכלסים בעשרותיהם את רצף קורות הטקסט."
מתוך הספר "ליטוף באפלה: על סיפורת עמוס עוז" מאת יאיר מזור (לפי ויקיפדיה: "פרופ' יאיר מזור הוא חוקר ישראלי-אמריקאי בתחום הספרות העברית החדשה. מכהן כראש המגמה לשפה וספרות עברית חדשה ומקראית וראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי בארצות הברית").
https://books.google.co.il/books?id...ן פלא"&pg=PA161#v=onepage&q="אין פלא"&f=false

"בעצם, מה פלא? שלטון אשר בחר לקרוא למלחמה יזומה ומתוכננת בשם "שלום" – אין פלא שהוא מגיב על יוזמות שלום כמו על הכרזת מלחמה ומשיב בהרעשה כבדה של משטמה ובוז: הכול־בכול, מרייגן עד חואתמה, נדחה בזעם על הסף."
מתוך הספר: "ממורדות הלבנון: מאמרים ורשימות" מאת עמוס עוז
https://books.google.co.il/books?id...ין פלא"&pg=PA43#v=onepage&q="אין פלא"&f=false

לסיכום, לטעמי האיסור שלך "אין לשלבו" נחרץ ומוגזם. אם סופרים וחוקרי ספרות מרשים לעצמם להשתמש בו, קל וחומר שפותחת השרשור לא צריכה להימנע מכך אם זהו רצונה.

 

[חוכך בדעתו 2]

עשית קצת מישמָש מדבריי. לא פסלתי את הצירוף כלל ועיקר.

הדבר שפסלתי ושעליו הלעגתי (קצת בקיצוניות

) הוא הניסיון להגביהו ע"י החלפת ה'לא' ב'אין'. כיוון שכך, אני עדיין סבור שהרוצה להשתמש בו (ב'אין') יערב לו, אין בכך שום פסול כמובן, אך אין בין שימוש זה ובין הגבהת המשלב (במקרה זה) ולא כלום.

 

[trilliane]

כתבת: אין לשלבו בטקסט שמשלבו גבוה גם אם יציידוהו בקבי ה'אין'

ואני לא מסכימה עם פסילה זו באופן כללי (ואף הבאתי דוגמאות לכך שהיא אינה מוצדקת), ואף לא עם הטענה שיש פה "ציוד" מלכתחילה. עשית מיש-מש מדבריי. תגובתי המקורית התייחסה ישירות לסוגיה שנשאלה: שלילה באמצעות "לא" מול "אין", והיא הייתה הסבר כללי לגבי העברית ולא התייחסה לצירוף מסוים, כזה או אחר. ר"ל, אם היא מתלבטת מה יותר "נכון" או "יפה" יותר במקרה מעין זה, התשובה היא "אין" ולא "לא" (והיא לא קשורה לצירוף המסוים הנ"ל, כאמור). שימוש ב"אין" לשלילה בעברית בימינו מתאים לכתיבה במשלב גבוה יותר (במשלב נמוך יותר עלול לצרום), מאחר שהשימוש ב"לא" מאפיין את השפה המדוברת והרשמית פחות. לכן בדיבור אני לא אומר "אינני רוצה" אלא "אני לא רוצה", גם בכתיבה לא בהכרח אשתמש בניסוח כזה כי הוא נשמע גבוה מדי למצבים מסוימים.

 

[חוכך בדעתו 2]

נמשיך לדון בעניין הפירותי הזה מחר, כמאמר משל הקדמוני

"בוכרא פי(אל)מישמיש.

 

[trilliane]

מצרפת קישור למאמר "במה שוללין ובמה אין שוללין

– על שלילת הנשוא הבינוני הקודם לנושא" מאת קרן דובנוב ורות אלמגור־רמון:
http://hebrew-academy.org.il/2012/06/18/במה-שוללין-ובמה-אין-שוללין-על-שלילת-ה/
&nbsp
הנושא מורכב מכפי שהצגתי...

ואין ספק שיש מקרים שבהם מתאים השימוש ב"לא" ולא ב"אין".
&nbsp
אז רק אחדד את הנקודה שניסיתי להעביר:
בצירוף כמו שהצגת (ולאו דווקא בו) השימוש ב"אין" מאפיין משלב גבוה יותר מ"לא", לטוב ולרע. לכן בשימוש בעברית "יפה" הייתי מעדיפה "אין" ואילו בדיבור או בנסיבות פחות רשמיות הייתי מעדיפה "לא" (כי השימוש ב"אין" גורם לדיבור להישמע מליצי מדי).
&nbsp
כך או כך, אין כל פסול בשימוש בצירוף "אין פלא ש" גם בכתיבה במשלב רשמי/גבוה, כפי שמעידות הדוגמאות שהבאתי.