מקור הביטוי אינו שאלה של טעם, ובכל מקרה מקור אינו סיבה לפסול
צירוף תקין ולגיטימי. הוא אינו עממי, מלאכותי או "פתאטי". גם אם הוא נוכח לעתים בשפת אנשי תקשורת ופוליטיקאים (או אפילו "פשוטי העם", רחמנא ליצלן
), הוא אינו סלנג או שפה נמוכה, לכל הפחות משלב בינוני (ותקני) ולכן אין שום סיבה לפסלו. זכותך לסלוד ולהסתייג ממנו כמובן, אך זו לא יותר מבחירה סגנונית אישית שלך.
חיפוש קל בגוגל מלמד שהוא נכתב
גם ע"י סופרים ואנשי אקדמיה בספרים ובטקסטים במשלב גבוה. לא הייתי צריכה להתאמץ כדי למצוא דוגמאות מייצגות המעידות על כך:
לו היית כותב היום אוטוביוגרפיה, באיזה משפט היא היתה נפתחת?
"אין פלא שהסיפורים הכי יפים הם על סוף העולם".
אורי הולנדר, משורר, מתרגם ודוקטורנט בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית
http://www.haaretz.co.il/literature/1.1128917
"אין פלא איפוא שיודעים עליו כי הוא חובב ציפורים. ואין פלא, איפור, שרכיבי מוטיב הציפור מאכלסים בעשרותיהם את רצף קורות הטקסט."
מתוך הספר "ליטוף באפלה: על סיפורת עמוס עוז" מאת יאיר מזור (לפי ויקיפדיה: "פרופ' יאיר מזור הוא חוקר ישראלי-אמריקאי בתחום הספרות העברית החדשה. מכהן כראש המגמה לשפה וספרות עברית חדשה ומקראית וראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי בארצות הברית").
https://books.google.co.il/books?id...ן פלא"&pg=PA161#v=onepage&q="אין פלא"&f=false
"בעצם, מה פלא? שלטון אשר בחר לקרוא למלחמה יזומה ומתוכננת בשם "שלום" – אין פלא שהוא מגיב על יוזמות שלום כמו על הכרזת מלחמה ומשיב בהרעשה כבדה של משטמה ובוז: הכול־בכול, מרייגן עד חואתמה, נדחה בזעם על הסף."
מתוך הספר: "ממורדות הלבנון: מאמרים ורשימות" מאת עמוס עוז
https://books.google.co.il/books?id...ין פלא"&pg=PA43#v=onepage&q="אין פלא"&f=false
לסיכום, לטעמי האיסור שלך "אין לשלבו" נחרץ ומוגזם. אם סופרים וחוקרי ספרות מרשים לעצמם להשתמש בו, קל וחומר שפותחת השרשור לא צריכה להימנע מכך אם זהו רצונה.