ילדה סוכר 26
New member
לא עדיין לא ילדתי לצערי הרב!
ביום ראשון בערב הוכנס בלון וזה ממש לא עזר זה עשה פתיחה של אצבע אחת בקושי ישנתי בלילה מהאי נוחות של הבלון לא שכאב לי או משהו הלוואי והיה כואב וצוואר הרחם היה נפתח! בבוקר שלחו אותי לחדרי לידה לקבל זירוז נוסף של פרופס - חומר שאמור לרכך את צוואר הרחם ליצור צירים ופתיחה אחרי 12 שעות מתישות במיוחד לא קרה כלום... אני מיואשת ומדוכאת כלום לא קורה ביקשתי ניתוח קיסרי אבל מכיוון שאני בעלת עודף משקל והבטן שלי נחשבת גדולה אז המנהלת מחלקה לא ממליצה אני יודעת שזאת לידה ראשונה וצריךך להיות סבלנים אבל אני ממש בדיכאון פשוט לא מסוגלת יותר אחרי השבוע ויום שאני כבר נמצאת פה באישפוז אני מאוכזבת מעצמי ומהגוף שלי .... אני עייפה נפשית ופיזית ואני לא רואה את האור בקצה המנהרה! גם אני רציתי לכתב שכבר ילדתי די זה פשוט נמאס לי אני כבר שבע 38+3 אין לי כוח לעוד יום בכלל ואני חייבת להמשיך בזירוזים כדי שיקרה משהו ככל הנראה היום שוב אני ינסה את הבלון בתקווה שיקרה משהו מועיל.
ביום ראשון בערב הוכנס בלון וזה ממש לא עזר זה עשה פתיחה של אצבע אחת בקושי ישנתי בלילה מהאי נוחות של הבלון לא שכאב לי או משהו הלוואי והיה כואב וצוואר הרחם היה נפתח! בבוקר שלחו אותי לחדרי לידה לקבל זירוז נוסף של פרופס - חומר שאמור לרכך את צוואר הרחם ליצור צירים ופתיחה אחרי 12 שעות מתישות במיוחד לא קרה כלום... אני מיואשת ומדוכאת כלום לא קורה ביקשתי ניתוח קיסרי אבל מכיוון שאני בעלת עודף משקל והבטן שלי נחשבת גדולה אז המנהלת מחלקה לא ממליצה אני יודעת שזאת לידה ראשונה וצריךך להיות סבלנים אבל אני ממש בדיכאון פשוט לא מסוגלת יותר אחרי השבוע ויום שאני כבר נמצאת פה באישפוז אני מאוכזבת מעצמי ומהגוף שלי .... אני עייפה נפשית ופיזית ואני לא רואה את האור בקצה המנהרה! גם אני רציתי לכתב שכבר ילדתי די זה פשוט נמאס לי אני כבר שבע 38+3 אין לי כוח לעוד יום בכלל ואני חייבת להמשיך בזירוזים כדי שיקרה משהו ככל הנראה היום שוב אני ינסה את הבלון בתקווה שיקרה משהו מועיל.
