לא נקלטת..
טוב, אני חושבת שהפשלתי לחזור לכתוב בפורום. אני פונדקאית פעם שניה. בפעם ראשונה תהליך באופן פרטי לפני שלוש וחצי שנים. נקלטתי בפעם הראשונה וילדתי בן חמוווד לזוג מדהים. נשארנו חברות טובות עם האם ואני רואה אותם כמעט כל שבוע. קשר מיוחד, הזה שבא מהבטן באופן ישיר מהמילה. החלטתי לעבור שוב את התהליך, הפעם דרך מרכז אך...מהיום שחתמנו מוועדה ( לפני שנה) ועד היום אין שום לווי או תמיכה, פעמיים נפנפו בטלפון..אני מתמודדת עם הכל לבד. בקצרה: ארבע החזרו, פעם אחרונה של שלושה עוברים, עוד שתי הכנות להחזרה וביטול ברגע אחרון, מתוכם שלוש החזרות עם תרומת ביצית מקייב, פעם אחת טסתי לשם. פעמים איבדו עוברים, פעם במעבדה של בית חולים ופעם בקייב. אין ספור מכשולים, כמו לבצע בדיקות דם ואולטרסאונד ביום שישי בעיר בצפון שכלום לא עובד בשתי קופות חולים, מכבי וכללית. ביקשתי שיעשו לי הסטרוסקופיה, הכל תקין לחלוטין. התחננתי שישנו פרוטוקולים (הפעם זה על בסיס טבעי), ישנו תרופה או משהו, כי בתהליך קודם לפחות היו תופרות לווי, הפעם אני מרגישה שתרופות משפיעות בכלל. בהחזרה אחרונה רופא אומנם סירב לשנות תרופה אבל לפחות ראה בבדיקות שאין השפעה והגביר מינון. בהתחלה עבר משלוש פרוגינובה לארבע, ואחרי יום לחמש. ואאאז רירית הייתה יפ, 12 או 13 לא זוכרת.
שוב ושוב תשובה שלילית... אני כבר לא יודעת מה לחשוב. כל כך מקפידה על הכל, לא שכחתי אף כדור אפילו לא פספסתי בשעה, מקפידה לנוח, לשתות הרבה, לאכול בריא, אפילו מצאתי כל מיני מאכלים שלא כדאי לאכול, כמו צלפים ושטויות אחרות, וכל פעם לא מאמינה שתשובה שלילית...מרגישה ששוברת את הזוג כל פעם עוד ועוד. נשברתי בעצמי. לא יכולה להסתכל על נשים בהריון, תינוקות בעגלות, מקנאה בהם מוות, ולא משנה שיש לי שתי בנות יפות ובריאות, שילדתי בן בריא לזוג אחר. לא משנה...מרגישה עקרה...אף אחד לא מאמין לי שכנראה תרופות אלה לא משפיעות עלי. בתהליך ראשון עשו לי דקפפטיל 3.75 ואסטרופם ואנדומטרין. הפעם על מחזור טבעי פרוגינובה 3 ואוטרוגסטן 900 . מה אני עושה לא נכון שמתשעה עוברים אף אחד לא רצה להשאר בבטן שלי?!
טוב, אני חושבת שהפשלתי לחזור לכתוב בפורום. אני פונדקאית פעם שניה. בפעם ראשונה תהליך באופן פרטי לפני שלוש וחצי שנים. נקלטתי בפעם הראשונה וילדתי בן חמוווד לזוג מדהים. נשארנו חברות טובות עם האם ואני רואה אותם כמעט כל שבוע. קשר מיוחד, הזה שבא מהבטן באופן ישיר מהמילה. החלטתי לעבור שוב את התהליך, הפעם דרך מרכז אך...מהיום שחתמנו מוועדה ( לפני שנה) ועד היום אין שום לווי או תמיכה, פעמיים נפנפו בטלפון..אני מתמודדת עם הכל לבד. בקצרה: ארבע החזרו, פעם אחרונה של שלושה עוברים, עוד שתי הכנות להחזרה וביטול ברגע אחרון, מתוכם שלוש החזרות עם תרומת ביצית מקייב, פעם אחת טסתי לשם. פעמים איבדו עוברים, פעם במעבדה של בית חולים ופעם בקייב. אין ספור מכשולים, כמו לבצע בדיקות דם ואולטרסאונד ביום שישי בעיר בצפון שכלום לא עובד בשתי קופות חולים, מכבי וכללית. ביקשתי שיעשו לי הסטרוסקופיה, הכל תקין לחלוטין. התחננתי שישנו פרוטוקולים (הפעם זה על בסיס טבעי), ישנו תרופה או משהו, כי בתהליך קודם לפחות היו תופרות לווי, הפעם אני מרגישה שתרופות משפיעות בכלל. בהחזרה אחרונה רופא אומנם סירב לשנות תרופה אבל לפחות ראה בבדיקות שאין השפעה והגביר מינון. בהתחלה עבר משלוש פרוגינובה לארבע, ואחרי יום לחמש. ואאאז רירית הייתה יפ, 12 או 13 לא זוכרת.
שוב ושוב תשובה שלילית... אני כבר לא יודעת מה לחשוב. כל כך מקפידה על הכל, לא שכחתי אף כדור אפילו לא פספסתי בשעה, מקפידה לנוח, לשתות הרבה, לאכול בריא, אפילו מצאתי כל מיני מאכלים שלא כדאי לאכול, כמו צלפים ושטויות אחרות, וכל פעם לא מאמינה שתשובה שלילית...מרגישה ששוברת את הזוג כל פעם עוד ועוד. נשברתי בעצמי. לא יכולה להסתכל על נשים בהריון, תינוקות בעגלות, מקנאה בהם מוות, ולא משנה שיש לי שתי בנות יפות ובריאות, שילדתי בן בריא לזוג אחר. לא משנה...מרגישה עקרה...אף אחד לא מאמין לי שכנראה תרופות אלה לא משפיעות עלי. בתהליך ראשון עשו לי דקפפטיל 3.75 ואסטרופם ואנדומטרין. הפעם על מחזור טבעי פרוגינובה 3 ואוטרוגסטן 900 . מה אני עושה לא נכון שמתשעה עוברים אף אחד לא רצה להשאר בבטן שלי?!
