לא נעים

itzikiii1

New member
לא נעים

זוכרים שסיפרתי לכם על הקטע עם אמא שלי שאמרתי לה שיש לי בעיה אבל בסוף לא יכולתי לספר לה??? בקיצור ראיתי איתה פירסומות ובדיוק היה את הפרומו של עובדה עם ההומואים הדתיים אז כאילו היה כזה באויר מתח עצום ואני נהיתי אדום כמו לא יודע מה והלב שלי פעם נון סטופ פחדתי שמישהו ישמע את הפעימות,ואז כזה אחותי אמרה שאולי אני הומו (בצחוק) ואמא שלי אמרה חס וחלילה ואני כזה חושב בראש בטח חס וחלילה חכי חכי
 
אווץ', בהחלט לא נעים. אני בסיבוך בנוגע למחר.

גם אני, כשהקדימון שודר, הייתי ליד אמא שלי ודיברנו על משהו אחר... ואז עלה הכיתוב על המסך... "הם דתיים... והומואים!" ואז אמא (שחושדת!) קראה לי להסתכל על הקדימון, אבל לא התייחסתי (כי ידעתי כבר על הכתבה [למרות שממש רציתי לראות אותה!!!]), והמשכתי לדבר כרגיל. זה ברור לי שהיא אמרה לי להסתכל על הכתבה, כדי לנסות לפתוח איתי בדברים. או סתם כדי להראות שהיא יודעת... זה לא פעם ראשונה. פעם הייתה כתבה על בית-כנסת של הומואים דתיים בברזיל (אומשהוכזה), והיא קראה לי באופן בהול לבוא לראות את זה. וברור לי שמחר היא תקרא לי לבוא לראות איתה את הכתבה, מצד אחד - משמע שהיא תפתח איתי את הנושא, ואני עדיין לא מוכן לצאת מהארון מולה, למרות שהיא חושדת לאללה. ומצד שני - אוכל לראות את הכתבה באינטרנט אח"כ, אבל אפספס הזדמנות נדירה לספר לאמא (שוב, למרות שאני לא מוכן). ייעוץ?
 

המדליק22

New member
איזה מצחיק...

עכשיו גם יש תוכנית של יוסי סייאס עם אמא שמספרת שבנה סיפר לה שהוא גיי והיא לא יודעת איך להתמודד עם זה ומאוד מפוחדת ומודאגת מהעתיד שלו. איזה מסובך....אני מקווה שהדברים האלה יהיו יותר קלים ולא קשים כמו שזה נראה עכשיו...
 

orenin

New member
הייתי מתחלף איתך בשנייה

אמא שלך רוצה לפתוח איתך את הנושא, להבין ולדעת, איך אתה לא לוקח את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים? למה אתה "עדיין לא מוכן לצאת מהארון מולה"?
 
היא מסתייגת מהומואים.

כל הזמן שהיא מדברת עליה, היא מחקה אותם כנשיים ועדינים כאלה (במובן השלילי של הדבר). ולאיודע בעצם למה.
 

orenin

New member
הרי בשלב כלשהו תהיה חייב להתמודד מולה

זה שהיא מחקה אותם כנשיים זה שולי, לא מעיד כלום על הדרך שהיא תקבל את זה כשתבין שהבן שלה הומו. חייבים להיות אמיצים, אני אומר את זה גם (ואולי בעיקר) כלפי עצמי.... זה צריך לקרות!!!
 

sahar85

New member
כ"כ מתאים לאמא שלי...

ברור לי שאמא שלי יודעת, בטח מחר היא תגיד לי לראות איתה, סתם כדי להציק לי... היא מתה שאני אספר לה אבל יש לה איזה קטע מוזר להגיד: "צריך להזהר מאנשים כאלה..." ואז: "רוצה לספר לי משהו?" כן בטח, אמא, עכשיו עשית לי חשק לדבר .... "אמא, צריך להזהר ממני..." יא רייט, אמא שלי שונאת כל מה שקשור בהומואים, והיא גם ככה לא מתה עלי (באמת... בדוק) נולדתי אחרי 3 בנות והיא ציפתה שיצא לה ילד גבר ואז אני יצאתי, מסכנה שכמותה...מה שחסר לי עכשיו זה שהיא תדע שאם יש משהו שהיא לא תקבל ממני זה נכדים... אם כי זה ישחרר אותי מתשאולים נוספים, אם היא רק שומעת איזשהו טון קצת גברי מהפלאפון שלי היא מסתכלת עלי במבט מפחיד של: "איפה טעיתי? מה זה הדבר הזה שיצא ממני". איפה טעית? איפה לא???????????????????????????? בא לי לבכות>>>>
 
אין ספק אביאל שאמא שלו אוהבת אותו...

ותאהב אותו גם במצבו. יש את הפחד במה וההפתעה. איציק הוא בחור מקסים שצריך להיות שלם עם עצמו על מנת לצאת מהארון, בעיקר עם המחשבה שלו שהוא בכל זאת רוצה להתחתן ולהקים דור המשך. אכן איציק אצדקתי? תקן אותי אם אני טועה אחי הצעיר.
 
סהר, איציק, כולנו באותה סירה...

גם אתה סהר, למרות שנדמה ששונאים אותך ההורים, זה לדעתי רק כלפי חוץ, כי בכל זאת שבנם יהיה גבר גבר (אכן הוא כן גבר...) אני בטוח שבפנים הם אוהבים אותך מאוד. וכן אביאל היקר, משפחה לא מחליפים, משפחה זו משפחה ואמא זו אמא ואני בטוח שכולם בסוף יתעשתו ויבינו שזה המצב ואין לאן לברוח מפניו. שוב אני חוזר ואומר כך ה' ברא אותנו וכך רצה שנבוא לעולם. הכל נתון לשינויים ובמידה רבה הדבר תלוי בנו בכוחותינו וברצוננ. צריך הרבה עבודה עצמית ועל עבודותה פסח בתי הקטנה אמרה: "אין דבר העומד בפני העבודה..."
 
לא אמרתי להחליף משפחה,

אלא קצת לפרוש כנפיים ולצאת מהסינר של אמא. אפילו נערים בגילי (ואני אעיד על כך אישית!) עושים את זה. היה לי קשה מאד בהתחלה, אבל מתרגלים לאחריות האישית והעוצמה הפנימית לחיות לבד, בלי ההורים. כי צריך להגיע לזה מתישהו, בגיל מסוים. כשההורים מציקים בנוגע למשהו כ"כ בסיסי בחיים שלך - אז אני חושב שזה דווקא תירוץ מצוין לפרוש כנפיים... וללכת משם.
 

sahar85

New member
אווו היא כן.

אני יודע שאני נשמע ילד קטן שבטוח שההורים שלו שונאים אותו אבל זה נכון. איזו אמא קוראת לבן שלה "קוקסינל" "הומו" וכאלה (לא תמיד, רק פעם אחת, אבל זה עדיין כואב) כמה אמהות משפילות את הילד שלהם בטירוף. אני אספר לכם סיפור, תשפטו בעצמכם: "לפני חודשיים, ביום האם, אחי החליט להפתיע את אמא שלי ולבוא לבקר עם 2 חברים (שהיא כמובן חולה להם על התחת, בכלל אמא שלי חושבת שהשמש זורחת לאחי מכל החורים...) בכל מקרה אחי היקר מתקשר עלי ומבקש ממני לעבוד על אמא שלי שאני בא עם זוג חברים ולבקש ממנה להכין מרק תימני. באמת התקשרתי אליה וביקשתי והיא סירבה, אמרתי לה שחברים שלי בדרך אלינו והם רעבים, היא שוב סירבה, אמרתי לה שהם ביקשו במיוחד, והיא... סירבה. התחננתי בטירוף והיא... ניחשתם נכון, סירבה. התקשרתי לאחי ואמרתי לו שהיא לא מוכנה להכין "כי אין עוף ואין לה כוח להכין פיתות" הוא התקשר אליה וסיפר לה שהוא בא. אתם יודעים מה היא אמרה לו? "אתה בא? יופי, אני אכין מרק ופיתות..." איך אני אמור להרגיש??? אז בבקשה, היא שונאת אותי, ולצערי, אני אותה. איזה בן ירצה לשנוא את אמא שלו? אני ככה בגללה, רק בגללה. כל חבר שנכנס אלי הביתה היה דפוק, ההוא מסומם, ההוא עבריין, ההוא ככה וההוא ככה, "למה אתה כל הזמן רק עם בנים?" אז הסתובבתי עם בנות "מה אתה קוקסינל? מה אתה מסתובב עם בנות?" כל דבר שעשיתי אי פעם בחיים שלי היה לא טוב... כלום כלום כלום לא מוצא חן בעיניה, איך שאני נראה, מתנהג, מתלבש. כלום לא מספיק בשבילה, כלום לא מספק אותה... ולא, אל תמרחו אותי בשטויות, אני לא היחיד שמחזיק בדעה שהיא שונאת אותי, יש לי עוד 2 חברות שראו את זה עוד לפני והם שאלו אותי למה היא שונאת אותי כ"כ.... אני תמיד (וכן, זה נורא להגיד...) מתחנן שהיא כבר לא תהיה פה, שלא יהיה לי את מי לשנוא כ"כ....
 

sahar85

New member
כי...

א. אין אופציות אחרות, אני לא מתכוון לגור עם תורם הזרע שנקרא "אבא" ב. אני לא יכול להשאיר את אמא שלי לבד, זהו, אני האחרון שנשאר בבית. ג. אמא שלי תקרוס בלעדי, היא לא יכולה להחזיק בלעדי יומיים ברציפות... אני הכושי שלה, בחיי....
 
לגור עם שותפים. או לבד. או חברים.

זה עדיף מההגדרה של 'אמא',שכתבת פה.. יש מקרים (וזה מובן ולגיטימי לחלוטין!!) שאמא לא מרוצה לפעמים מהמעשים והאופי של הבנים שלה, והיא יכולה להעיר על זה או למתוח ביקורת - היא אמא, זה מובן! אבל אמא גם חייבת להבין שהילדים שלה הם לא שיבוט! יש להם חיים משל עצמם, ובחירות אינדוידואליות! לא כל הילדים הופכים להיות העתק של הרצונות של אמא שלהם. וטוב שכך. אני באמת הייתי תופס ת'רגליים ועף משם. שאמא תדע להתמודד בלי 'כושי', וסליחה על ההגדרה המגעילה הזאת. באמת שלא מעניין גזעני.
 

sahar85

New member
אתה צוחק?

זה הכינוי שלי בבית "כושי" (לא מטעמיים גזעניים, סתם מתוך צחוק). אני מת לעוף, אבל כואב לי עליה...
 

orenin

New member
אתה צריך לחשוב קצת על עצמך

קראתי את מה שכתבת והזדעזעתי. כל פעם מחדש אני שומע על היחס המחפיר הזה מצד ההורים... אסור לך לשתוק! בשביל שתוכל לחיות חיים בריאים אתה צריך לצאת מהבית. בבהילות. זאת עצה ידידותית שלי אליך
שנשמע בשורות טובות וחג שמח!
 

Nחמן

New member
סהר יקירי!

אני קורא את התגובות להתלבטותך בנושא הבית ומזדהה עם כולם. גם אתך. מה היה קורה, לו היית סטרייט, והיית מבקש להתחתן? גם אז היית כה דואג לאמא? האמן לי, שגם לי יש אמא, וגם אני וכל המשפחה דואגים לה. בפסח נהיה ביחד 7 ימים. אבל כל השנה?! עד מתי? אם כן, אנוכי הקטן אומר לך: תעזוב את אמא! זאת אומרת: לא! אל תעזוב אותה! עזוב את הבית! אל תיתן לה לשלוט בחייך בגילך. אמא תעריך אותך מאוד, אם תבקר אותה מדי פעם ותדרוש בשלומה ובוודאי, אם תקנה לה מתנה יפה ליום ההולדת או ליום הנישואין (בתקווה, שיש לך גם אבא, ושניהם חיים סזוגיות), תביא לה פרחים לחג ועוד... ההחלטה היא שלך.
 

orchidae

New member
פסיכולוג

נשמע שהיא צריכה פסיכולוג דחוף. ואם לא משפחתי אז אישי. ואם לא מרצון חופשי אז בהשפעת עובדת סוציאלית. לפעמים צריך לעשות מלחמה בתחבולות. אבל בכל אופן, התקווה צריכה להמשיך להיות להמצא בקשר משפחתי בריא ואוהב, מה שנראה לי שאתה בכ"ז שואף עדיין. תימנים... אי אפשר לחיות איתם, אי אפשר לחיות בלעדיהם...
 
למעלה