"לא נמגן עצמנו לדעת"

[adirbl]

"לא נמגן עצמנו לדעת"

ציטוט של אהוד אולמרט אבל זה רק לצורך הדוגמה.. מישהו יודע מה מקור הביטוי? שמתי לב שזה הולך עם כל פועל(לא רק למגן) ובגופים שונים.

 

[יאקים]

ערב טוב, אדיר.

הפועל "למגן" מכוּנה פועל בעל שורש תנייני. אם אינך יודע מהי הכוונה בכך, אמסור כאן הסבר קצר: מן השורש ג-נ-נ נוצרו פעלים רבים: הגן, התגונן, מֵגֵן ואף שמות פעולה: הגנה, התגוננות ואף שם העצם מָגֵן. בשם הזה המ"ם אינה שורשית, אלא תחילית, אך היא שימשה כאות שורשית דשה בשורש משני חדש מ-ג-נ, וממנו נוצרו פעלים חדשים: מיגנתי, ממוגן, למגן. ברור שהצורך ביצירת פועל חדש מבחינה בינו לבין הפועל הגן. לכן אנו מדברים על חדר ממוגן, ולא מוגן, כשאנו מתכוונים לממ"ד (מרחב מוגן דירתי). חג שמח אגב, לא חסרות לנו דוגמות רבות ליצירת שורשים תנייניים: ממלכודת (שורש ראשוני ל-כ-ד) נוצר מ-ל-כ-ד - למלכד ממולכד מתפקיד - לתפקד; ממקום - למקם ועוד ועוד...

 

[חוכך בדעתו 2]

הסבר נאה ומקיף, רק הערה קטנטנה. דומני

שהשורש התנייני שמדובר בו כאן, מ-ג-נ, נוצר מן המילה 'מיגון' (כך ש'למגן' משמעו ליצור מיגון).

 

[יאקים]

לא, אדיר. מסתבר שטעית

מיגון הוא שם פעולה מן הפועל מיגן, אבל שני אלה באו באמצעות התיווך של שם העצם מגן, שבו המ"ם, כאמור אינה שורשית

 

[חוכך בדעתו 2]

אדיר - הוא יבנה ביתו בקרוב.

אני כבר יש לי בית

. ובכל זאת עומד אני על דעתי ש-'איגן מיגן' ובניו מ'מיגון' יצָאו, ועד שלא באה מיגון לעולם לא הייתה להם תקומה. וראיה לכך שמקורם אינו במילה 'מגן', נוכל למצוא בעובדה שהמגן מקדמת דנן (סתאאם) הוא, ולא מיגנו מגינים ולא מוגנו במגינים. ורק משעה שהפציע המיגון, או אז החלו הכול למגן. אמור מעתה: מקור השורש התנייני מ-ג-נ בשם העצם (הגם שהורתו שם פעולה, רכש הוא עם הזמן תכונות של שם עצם רגיל לכל דבר: 'המיגון של האוטו שלי הוא אחלה מיגון, אפילו אר. פי. ג'י לא יוכל לו') מיגון.

 

[איתי שלר]

הפועל למגן דווקא קדם למילה מיגון.

הפועל משורש מגן (במשמעות שבה אנו עוסקים) קיים כבר בעברית הכתובה של ימי הביניים, לעומת המילה מיגון שהיא חידוש (ובמהדורות הראשונות של אבן שושן אינה מופיעה עדיין).

 

[יאקים]

נראה לי שאינך צודק, חוכך.

דבריך נסמכים על האינטואיציה שלך, אך לא כך פני הדברים. שם פעולה מטבעו שהוא נוצר מן הפועל. זהו המהלך ואין בלתו. ואגב, רוב שמות הפעולה משמים כשמות עצם לכל עניין ודבר, כך שאין כל רבותא בכך ש"מיגון" נתפס אצלך כשם עצם. ראה דוגמות נוספות: תפקוד, בקשה, הכנסה, ישיבה, הסתדרות, אימון ועוד ועוד. לילה טוב וחג שמח

 

[יאקים]

חוכך, סליחה. תשובתי הייתה אמורה להגיע

אליך, ולא אל אדיר שהעלה את הנושא. האם קיבלת תשובתי, תרתי משמע?

 

[trilliane]

זה לא ייתכן, בוודאות, ואסביר לך מדוע.

כשמדברים על שורש תנייני ומדברים על "שם עצם מתווך" (זה שממנו נגזר השורש החדש) ובו קיים עיצור ששייך למשקל שם העצם. ר"ל, העיצור החדש בשורש החדש הוא עיצור תבניתי ולא עיצור שורשי. האם ב"מיגון" יש לנו עיצור כזה? לא! "מיגון" הוא קיטול, שם הפעולה של קיטל, והוא נוצר ע"י יציקת השורש מג"ן לתוך המשקל "קיטול" (שאין בו כלל עיצורי תבנית, רק תנועות). כלומר, כדי ליצור את "מיגון" כבר היה צריך להיות קיים השורש התנייני מג"ן! אז מאין יגיע אם לא משם העצם "מגן" שבו אכן המ"ם שייכת למשקל?

זה היה הסבר צורני; שים לב שגם מבחינה סמנטית לא הגיוני שהיה קיים "מיגון" לפני "למגן" מכיוון ששם פעולה מגיע יד ביד עם הפועל. לרוב כשאין פועל גם אין שם פעולה ולהפך. לפני שהיה צריך למגן, לא הייתה פעולה שנקראה "מיגון"; ברגע שיש פעולה "מיגון" אז אפשר להתחיל למגן וכו'. לסיכום, אני מסכימה עם החברים שכתבו ששם העצם המתווך הוא "מגן" ולא "מיגון".

 

[חוכך בדעתו 2]

אומר כך (אהוד יערי, שם, שם):

נצחוני בניי, נצחוני בניי.

 

[אנילי מילי]

אהוד יערי על שום מה? על שום בת קול שיצתה?

 

[חוכך בדעתו 2]

../images/Emo13.gif

 

[אנילי מילי]

זה התחיל כמובן עם הביטוי העתיק והמוכר

"איבד עצמו לדעת" (שמופיע בבראשית רבה ובמשנה תורה להרמב"ם). משם זה הורחב בשנים האחרונות לכל כיוון ובכל תחום. אין לי מושג מתי זה התחיל, בדרך כלל קשה לשים אצבע על רגע לידתו של ביטוי חדש או מחודש / מורחב. אני, למשל, מכירה את הביטוי מאמצע שנות התשעים, כשפרופ' (אז ד"ר) גוטווין היה מרבה לדבר על "מפריטים עצמם לדעת". אבל אם הוא היגג את הביטוי או שקדמו לו אחרים - אין לי מושג.

 

[adirbl]

תודה../images/Emo13.gif