לא נמאס

לא נמאס../images/Emo35.gif

פעם חבר שלכם הפתיעה אתכם
פעם שאלתם את עצמכם "לאן אני ילך היום
" פעם היו לכם שתי מחשבים בבית
יש לכם קישורים מיוחדים
ולאמות זאת, יש קישורים שאתם חושבים שאתם תצתרכו
אתם משתמשים תכופות במילה שתיהם
לא, נכון
, אז למה אצל 99.99% מהמדינה זה כן כך
ולמה אנשים מחליטים לפעמים לרשום כך אולי בגלל שהם לא מעוניינים שיקראו את ההודעה שלהם וזה באמת מעצבן אותי ואני לא סובל לקרוא הודעות כאלו ההאמת היא שאני לא מתייחס אליהן ברצינות אלא רק כותב תגובה על אופן הכתיבה שלהם ולמה בכלל לימור לבנת שרת החינוך ובלה בלה ועוד הרבה דברים נמאס כבר
 
דווקא לאומת ולא לעומת...

ונמעס ולא נמאס, כי נמאס מנמעס. נהיה כבר ממש מאוס הנושא הזה קרא את הודעתי ותבין מדוע...
 
ה-0.01% שנשאר זה אתה?

ואני בטוחה שיש אנשים שכותבים ברשת ונמאס להם שיש כאלה שכל מה שיש להם להגיב הוא תיקון שגיאותיהם בעברית. עזוב, שמור את ה"נמאס" לדברים יותר ראויים לכך.
 
תראי...

אין ספק ששגיאת כתיב הופכת את הכל למזולזל יותר, ראיתי אפילו חברות שיש באתר שלהן שגיאות כתיב, לרוב לא מתייחסים להודעות עם שגיאות כתיב ברצינות, ובצדק. חוצמזה זה עושה לי רע בעיניים, לפחות שיזהירו שהם לא יודעים לכתוב
ואם נמאס להם מאנשים כמוני, אז שיתחילו ללמוד עברית, מה אני עושה במקרה שלי נמאס מהם
מתחיל לחתוב אם שגיעות חטיו
, ומנסה להתרגל לעניין
תשכחו מזה...
 
אולי צריך צלמית בתפוז "זהירות

שגיאות כתיב". וברצינות, איך אתה מצפה שאנשים יזהירו על כך? האם אני צריך לקבל אזהרה שאתה כותב בלשון עתיד "תשכחו מזה" ולא בלשון ציווי?
 

or99

New member
../images/Emo26.gif נצל"ש: עתיד כלשון ציווי

עתיד כלשון ציווי בספר "יד הלשון" מובאות כמה דוגמאות מן המקרא: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר..." (שמות כז,כ) ומיד אח"כ ציווי רגיל: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ..." עוד הוא מביא כדוגמה את תחילת פרשת קדושים, כפי שכבר הזכרתי בעבר. לדבריו עתיד כלשון ציווי קיים במקרא רק כשיש מילה לפניו: "קדושים תהיו", "ואתה תדבר". משפט הפותח בעתיד כלשון ציווי הוא מצא רק במקום אחד, בשירת דבורה: "תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז". (שופטים ה,כא) עוד הוא מביא כמה מקורות מן המדרש: "בחייך, תרחם על הזקן הזה!", "אמא, תלכי מעלי!" ועוד. ומן התלמוד: "אבל אם היתה צלוחית אחת של יין והתחיל לשתות בה אמרו לו: תהא יודע אם תשתה את כולה". (ירושלמי נזיר פרק ו' הלכה ד') דוגמה נוספת שהוא נותן היא מתפילת הסליחות (נוסח אשכנז): "תביאנו אל הר קדשך ושמחנו בבית תפילתך..." - תחילת המשפט בעתיד כלשון ציווי וסופו בעתיד רגיל. עם זאת לדעת המחבר הכתובים האלה אינם ראייה גמורה, ואין להפריז בעתיד כלשון ציווי.
 

Yuvalenko

New member
סליחה שאני מתפרץ לדלת חצי פתוחה...

(אגב, איך אומרים בעברית חצי פתוחה? אני בטוח שיש לזה שם. כמו באנגלית - ajar אני ראיתי פעם במילון ושכחתי..) אני חייב לשאול - מה זה "אין להפריז בעתיד כלשון ציווי"? אולי צריך לבדוק שאנחנו לא משתמשים בעתיד כלשון ציווי יותר מ50 אחוז מהמקרים? או שזה אומר ביחס של 1 ל3, על כל עתיד, שלושה ציוויים..
(אני יודע שיש נימה צינית בדבריי, אולי בהשפעתה הנפלאה של גנגי..חח.. אבל עדיין המשפט לא היה מובן לי, נשמע לי שאין החלטה ברורה פה ע"י המחבר)
 

or99

New member
כן, זה בעייתי.

אני בכלל הייתי מוריד את זה ומביא רק את הנימוקים בעד, אבל חשבתי שאם אני מצטט את המקורות, מן ההגינות להביא גם את דעת המחבר. מצד שני כן אפשר לדעתי לדבר על לא להפריז. לא להפוך את זה לצורת הביטוי המרכזית. מה שבטוח הוא שכל של היאיר-לפידים החכמים למיניהם שצעקו על "לימור תתפטרי", רק מראים את טיפשותם ברבים.
 

uriozmor

New member
את יאיר לפיד מיצינו לדעתי

ענייני ההמלצה והנטייה אולי בעייתיים, אבל הם נחוצים, והערת אבינרי שאור הביא חשובה מאוד לדעתי. המדקדק ממליץ, והכותב יעשה בזה כראות עיניו. יש מקרים גבוליים, מה לעשות, וצריך לתת לזה ביטוי גם בתחום התקן, שהוא לכאורה מסודר וחד-משמעי. אגב, גם מילון ההווה משופע בהערות כאלה. בעיניי זה דווקא מחיה אותו קצת והופך אותו לשימושי ולמורכב יותר.
 

uriozmor

New member
גנגי?

בא לך להסביר למי או למה מיועדות השפתיים האלה? זה קשור ליאיר לפיד איכשהו?
 
למעלה