לא נכנע לעולם

[רעייה]

לא נכנע לעולם../images/Emo104.gif

ככה ללא משים הפכנו למדינה של דמים יום ללא פיגוע הוא היוצא דופן "סוכל ניסיון פיגוע" זה כמעט אימים המלחמה עברה לחזית אזרחית נטו ברחובות סואנים בצמתים עמוסים מסעדות ומועדונים לא נכנסת לפוליטיקה זה מסובך עבורי זה מלל ואינטרסים בינלאומיים לפנות התנחלויות או לא לפנות ואם נפנה יהיה שלום? אידיאולוגיות של עמים…. הראש מבולבל לחלוטין בנותי מודיעות לי שיוצאות לרקוד אמא אחלה של מסיבה ב"פאצה" ואני כיווץ של חרדה אחז אותי מיידית זה בסדר קדימה צאו לבלות למה לא? לשבת בבית ולרעוד מפחד ? לא ניכנע לטרור אנחנו חזקים מתרווחת לי בנחת בכורסת הטלויזיה שקט בבית הנכד נרדם והבנות במסיבה מעבירה לערוצי הסרטים משום מה לא מתבייתת על סרט כלשהו שוב מעבירה לערוץ החדשות ולסרטים וחוזר חלילה…חסרת מרגוע השעה אחת בלילה מהרהרת לי שאנחנו בעצם מגדלים דור צעיר ששורד ומתקיים בצל פיגועים זועקים בחייק משפחות שכולות צועדים עם המתים לארץ המנוחות למחרת עוברים לסדר יום מחוסר ברירה גל של חרדה תוקף אותי שוב מעבירה לערוץ החדשות…אההה דיבורים ומוסיקה זה בסדר סרט מוקרן על המרקע כבר שעה לא קולטת מה מתרחש שם בכלל השעה 2 בלילה הזמן לא זז זה לא סיפור מתח ואין לו סוף מרתק רק תחושות שחולקת אתכם כאם ואני לא היחידה שחווה פחד רק אכתוב בקצרה שסוף סוף הגיעה השעה 4 בבוקר קפצתי בבהלה ורווחה הדלת נפתחה ויקירי חזרו ממסיבה עם חיוך על השפתיים וסומק בלחיים תחושת גאווה חלפה בי הנה ניצחנו יצאנו בילינו לא נכנענו ולא נכנע סופשבוע שקט ונעים

 

[בן אהרון]

היום הארוך ביותר. ../images/Emo122.gif

עוד יום של שכול. שלום לך ארץ מטורפת. ארץ אוכלת יושביה. הציווי האלוהי "בדמיך חיי" איננו מידי שמים. הוא מעשה ידי אדם. גם הלילה הקצר, איננו מבטיח שלוה. הלוואי ואתבדה. שבת טובה לכולנו. שבת שקטה. ונאמר אמן.

 

[פנטזיה נשית]

לא התבדית ../images/Emo7.gif

 

[בן אהרון]

אם הלילה הקצר../images/Emo29.gif

בא אחרי, היום הארוך. יש לי עוד סיכוי, להתבדות. שלא נדע מצרות. ולא נשמע על פיגועים. בן בן, מתעקש, שתהיו לו בריאים.

 

[חונה לרגע]

בן בן אוספת את הברכות שלך בשתי

ידיים. אבל את מי אנחנו משלים? הפיגועים ימשיכו עד שלא ייעשה איזה צעד דרסטי! משהו בדומה לפצצת האטום שהפילו האמריקאים על היפנים! וזה אומר לגרש\להרוג\לאסור את כל מנהיגיהם המטיפים להרג. וזה אומר גם שנעשה חושבים בעניין השטחים.. וזה אומר גם... שנתחיל להזיז ת´תחת ולהציל את העם הזה, מהתרדמה שתפסה את המנהיגים!

 

[magy]

חומר למחשבה

לאנשים חושבים לאנשים הוגים לאנשים מרגישים וגם כל היתר

 

[חונה לרגע]

מגי, ../images/Emo51.gif על ההפניה לאתר

קוראת בו כבר חצי שעה. בדף הבית יש מאמרים חכמים לקריאה - לשנה שלמה. במקרה או שלא במקרה התחלתי לקרוא מספרייתו של בני את הספר "הזמנה לפילוסופיה" של יובל שטייניץ. הספר מרכז פחות או יותר קורס בסיסי בפילוסופיה לנוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית. הוא סוקר את הגות הפילוסופים מתקופות שלפני הספירה. מאוד מעניין ומאוד מחבר ומאיר עובדות חיים. ובכלל החיים בראי הפילוסוף מאוד מעניינים. ושוב תודה מגי ושבת שלום

 

[חונה לרגע]

ובהמשך להמלצתך מגי

ועוד בעניין הפילוסופי סיפור על אריסטו והריקליטוס... הפילוסוף היווני אריסטו נודע בשל התבונה, השכל הישר וההגיון הצרוף שלו. הגישה שלו לחיים יצאה מנקודת מוצא של הדעת, המוח, ומה שנתפס על ידיהם. הרקליטוס, לעומתו, היה פילוסוף מיסטיקן, שנקט בגישה שלא הכל ברור ויכול להיות מוסבר בצורה הגיונית ולהתפס על ידי המוח. כמובן שהבדלי הגישות בין השניים הביאו אותם לויכוחים רבים, והסיפור הבא הוא דוגמה אחת מני רבות לשיג והשיח שעמד ביניהם. יום אחד, היה אריסטו מתהלך לו להנאתו על חוף הים. היה זה יום מקסים, מצב רוחו שפר עליו, והוא לא יכול היה להמנע מלחייך חיוך גדול ורחב אל העולם כולו. במרחק מה לפניו, הוא ראה אדם שהתנהג בצורה משונה: הוא היה רץ לתוך המים, מתכופף, רץ בחזרה לחוף, מתכופף – ושוב ושוב חוזר חלילה. נדמה היה כאילו הוא עומד להמשיך לעשות זאת עד אין קץ. כשאריסטו התקרב אליו, הוא ראה שמדובר בפילוסוף הריקליטוס. נו, אין פלא, חשב אריסטו לעצמו. הרי ממילא הוא אף פעם לא הצליח להבין את התנהגותו המשונה של האיש המוזר הזה. היו אנשים שטענו כי הריקליטוס הוא ממש חכם גדול, אבל אריסטו עצמו חשב שהוא קרוב יותר להגדרה של משוגע מאשר להגדרה של חכם. "היי, מה אתה עושה שם, הרי?" קרא אליו אריסטו. "ובכן", ענה לו הריקליטוס בטון מבודח קמעה, "אני חפרתי לי חור קטן על החוף, ועכשיו אני משתמש בכפית הזאת כדי למלא אותו במים. אני רוצה להעביר את כל המים של האוקיינוס לתוך החור הקטן הזה שלי." אריסו, מזועזע לגמרי, אמר לו: "תשמע, הרי, אני תמיד חשדתי בך שאינך חכם בכלל, אלא רק סוג של מוקיון. עכשיו אני רואה בוודאות שאתה פשוט לא שפוי. החור שחפרת בחוף הוא כל כך קטן, והאוקיינוס הוא עצום. אין שום סיכוי שבעולם שכל מי האוקיינוס יוכלו להכנס לתוך החור הקטן הזה! כל אידיוט יכול להבין את זה!" הריקליטוס פרץ בצחוק רם, וענה לו: "באמת, יכול להיות שזה אכן כך. ממש יכול להיות שזה כך... אני אולי אידיוט ומוקיון בגלל שאני חושב שהחור הקטן הזה שחפרתי יכול להכיל את כל מימי האוקיינוס. אבל בוא ותגיד לי, באיזה שם נקרא לך – אתה שסבור שביכולתך להכניס את כל המיסתורין האין סופי של העולם לתוך הקופסה הקטנה של ההגיון שאתה קורא לה מוח ושכל? " ואני מה אני אומרת? לומשנה מי צודק, העיקר הגירוי המחשבתי שהפילוסופה מאפשרת.