לא ניכו לי שליש

לא ניכו לי שליש

אני ממש לא מבינה , אחרי התנהגות כל כך טובה, טיולים, מסעדות וספארי, לא ניכו לי שליש מחמשת השבועות הללו בהם פסנג אננה. נכון, זה לא בית סוהר, לפעמים אפילו חופש מוגזם, קמה מתי שבא לי , הולכת לאן שבא לי , בילויים וכו', אך... כל הזמן איתו , חצי מהזמן בבית מנמנם ואין עם מי לדבר. נשארו עוד 12 יום. השבת נהיה לבד ואז אולי אצליח לקרוא קצת יותר בזמן שהוא ינמנם או שאספר לו (אם יבין) מה כתוב בעתון. בבוקר הלכנו מוקדם לפארק ופגשנו גם את גיסי עושה כושר כמו צעיר. אהרון ניסה גם אחד המכשירים אך בצחוק ועם שירה , היה ממש מביך. מסתבר שכדור ההרגעה כנראה עוזר לו והוא קם בבוקר כרגיל ואפילו במצב רוח טוב ואין תופעות של תסכול וזעם , ברוך השם. עוד מעט ניסע לעבודה שלי, לראות מה נשמע, שלא ישכחו אותי. אחר כך ניכנס למקום עבודתו לפגוש את החבר'ה שלו יום נפלא לכולם, טובה
 
גם אני מרגיש כאסיר למרות שצ'רי כאן

כמעט כל יום לאחונה יש שעות שצריך לשבת ליד אלפי ולהחזיק לה את היד. באותן שעות, אם היא לבד, היא מיד נגשת אלי ומתחילה עם תלונות שמתפתחות במהירה למצוקה. מאחר שצ'רי עושה את כל עבודות הבית, אני מבקש שתחליף אותי רק כשהיא פנויה.
 
טוב'לה רק תזהרי...

שלא יוסיפו לך עוד שליש או יותר, עם התנהגות כ"כ טובה מי צריך את פאסנג...כשהיא תבוא הוא עוד יבכה שרוצה אותך.. יותר מדי טוב לו איתך...כמו כל ילד ידע לנגן לך על המצפון.... אבל הכל בצחוק.. תמשיכי ככה, אין עליך!!!! ונקווה שהכל באמת יעבור ממול...
 
לדעתי צריך לנכות שליש לאהרן על התנהגות טובה

ושליש באלצהיימר משמעי מאד
 
הלואי וינכו לו

אתם צריכים לראות איך הוא מרוצה אצלי בעבודה ונתן לי אפילו לעבוד הוא מרוצה מהמשרד ויש לו מוסיקה ברדיו ועוד מעט גמרנו ונוסעים הביתה לעבודתו ניסע בשבןע הבא כי החבר הטוב שלו קצת חולה ולא נמצא היום כמו שכתבת ניצה , הוא מרוצה לראות את תל אביב מהאוטו ולשמוע מוסיקה וכשנחזור הביתה , אוכל ושינה.
 
יענקלה תודה

סיימנו לאכול ארוחת צהריים והקינוח היה השיר, אהרון שר יחד וזמזם והיה מרוצה מאד יש לנו כמובן את הדיסק אך אם משמיעים לו יותר מדי, אז נמאס לו. תודה ויום נפלא, טובה
 

ענתי44

New member
חחח את צריכה להמתין לחפיפה עם המחליף

אז עד שמשפט האחר יסתיים נא להצטייד בסבלנות. טובה יקירה, אני קראתי היום כשחיפשתי תמונות מחיפה להראות לעדנה את מה שכתבת לפני כשלושה שבועות איך אהרון שואל על המטפלת שנסעה... הנה כבר עבר רוב הזמן של החופשה. ובקרוב יקירה יוסר העול מעל כתפיך.... ויוקל לך. עד אז קבלי חיבוק
 
כן , ענתילה , הזמן מתקדם

בינתיים אני מתרגלת לבטלה הזו ואני מקווה שאחזור למציאות ניסיתי קצת לעבוד היום, דברים קטנים , השאר יחכה אולי בשבוע הבא ובעוד שבועיים בע"ה. בסוף הוא יתרגל לבלות אתי וירצה ללכת אתי לעבודה.. בכל מקרה אני מחכה לשובה, כדי שחיי יוחזרו אלי קצת והלואי שאצליח גם להרשם לחוגים ולהנות קצת בערבים חיבוק ונשיקות, ד"ש לאמא, טובה
 
למעלה