לא נהנית מההנקה

[גרגרי]

../images/Emo24.gif

מצטרפת לכל מה שמנורשלו אמרה ועוד כמה דברים: 1. יכול להיות שהיא בוכה בגלל גזים ולא בגלל רעב. האם את משתמשת במוצץ? זה יכול מאוד לעזור. לא לתקוע בכל הזדמנות, אבל זה מוכח מדעית שמוצץ עוזר לכאבי בטן, לדיבור בעתיד וכל מיני דברים. אם האי אכן בוכה בגלל גזים הפסקת ההנקה רק תחמיר את המצב. בכלל, יש להניח שאם תפסיקי להניק היא רק תיעשה תינוקת עצבנית יותר, ההנקה מאוד מנחמת תינוקות בעיקר את אלה שנוטים לדעת מה טוב ונשמע שהבת שלך היא כזו. 2. לאהוב ולקבל את התינוקת שלך- לא כל התינוקות הם רגועים ובוכים רק כשהם רעבים. יש תינוקות רגישים יותר שקשה להם להסתגל לחיים מחוץ לרחם. לי יש בת כזאת ואני אומרת לך- 4 חודשים היא פשוט גרה במנשא, לא היה מצב כמעט להוריד אותה מהידיים. אבל אחרי 4 חודשים קשים מאוד, היא פשוט כאילו בקעה מהביצה וגילינו ילדונת מפותחת, אוהבת, צחקנית והרבה יותר תקשורתית מכל התינוקות ש4 חודשים ישבו כמו בטטות ובהו. אנחנו לא רובוטים, לחלקנו קשה יותר אבל עם קצת סבלנות את תראי שהיא גם תחזיר לך אהבה וגם יתגלו כל תכונות האופי הנפלאות שלה. רק תני לה את הזמן שלה. 3. מומלץ בחום להגיע למפגשי לה-לצ'ה או למפגשים אחרים של אמהות מניקות, שם תראי שאמהות רבות מתמודדות בדיוק עם אותם קשיים

 

[1טלטלים]

רציתי

לשאול לגבי הערתך לגבי המוצץ ותרומתו להתפתחות הדיבור והרגעה בעת הקולייק...קצת לא מסתדר לי הרבה דברים (בתור אחות לעתיד ומדריכת הנקה בהסמכה)

תוכלי לקשר ל"הוכחות"...את הקשר להרגעה בזמן הקוליק אני יודעת (יש קשר למציצה עצמה שמתבצעת ,לכן,הנקה מרגיעה אף היא) תודה

 

[gilfr]

הבעיה היא שבסיום ההנקה

היא עדיין מראה סימנים של רעב (מחפשת עם הפה ומתחילה לאכול את הידיים שלה). ואז אני תוהה לעצמי- מה עשינו בזה שהיא היתה עכשיו שעה על הציצי והיא עדיין רעבה? אין מספיק חלב? היא לא יונקת מספיק טוב? מספיק יעיל? ואז במקרה כזה אני נותנת לה תוספת של חלב שאוב (אם יש במלאי...) השאלה היא האם זה הגיוני, לינוק במשך שעה ולהשאר רעבה? ושאלה נוספת- אמרת שביתך 4 חודשים רצתה גם כן על הידיים. מה עשית בלילות? תודה.

 

[gilfr]

לא נהנית מההנקה

בתי בת 4 שבועות. קשה לי מאוד עם ההנקה. היא יונקת כ 45-60 דקות בכל ארוחה, כל שעתיים וחצי שלוש. בין הארוחות מאוד לא רגועה וכל הזמן רוצה על הידיים. פניתי ליועצת הנקה ששיפרה לי קצת את האחיזה, אך עמית נראית לי בכל זאת מאוד לא רגועה, ובימים האחרונים התחילה להתעצבן בזמן החיבור לשד, מתנתקת כל הזמן ומתחילה לבכות תוך כדי ההנקה, וכך מספר פעמים, עד שאני מתייאשת ונותנת לה תוספת של חלב שאוב. אני מרגישה שהיא לא אוכלת מספיק טוב, ובגלל זה היא עצבנית בין הארוחות ואפילו תוך כדי הארוחות. בנוסף שד שמאל שלי תמיד נורא רך וכאילו מרוקן, קשה לי לחבר אותה שהשד נורא רך. אני מנסה להגביר כמות חלב באמצעות שאיבות, אך כנראה שזה לא ממש הולך בינתיים... אותי זה כבר נורא מתיש, מעייף, אולי זה נשמע שאני סתם מקטרת, אבל ממש לא כייף לי עם כל העסק הזה, זה הופך אותי לעצבנית נורא ואני בוכה מזה המון. בכל פעם שאני חושבת כבר על הארוחה הבאה, זה עושה לי ממש רע! אני מאוד רוצה להניק, מרגישה שעשיתי המון בשביל להצליח בזה, אבל מצד שני רוצה ילדה רגועה, שבעה ולא עצבנית. לא יודעת מה לעשות. לוותר? זה אומר שנכשלתי.. להמשיך כך? זה גם לא בריא שאני עצבנית, שהיא עצבנית... מה לעשות??? תודה! נועה.

 

[אפרת_ח]

האם היועצת היתה מוסמכת IBCLC?

אם כן, את יכולה לבקש פגישה נוספת. זה צריך להיות יותר זול.

 

[גרגרי]

אני עצמי לא נחשפתי להוכחות אבל

אמרה לי את זה מישהי שאני מאוד מאוד מאוד סומכת עליה שהיא אחות יילודים דולה פוסט-פרטום ונטורופתית וגם מישהי שלא אומרת דברים סתם. אז אני מאמינה לה. משהו לגבי פיתוח שריר הלשון והלסת.

 

[גרגרי]

ידיים בפה ו"חיפוש"

לאו דווקא מעידים על רעב. אחרי שעה על הציצי הייתי מנסה להרגיע אותה בדרכים אחרות ולא בבקבוק שאוב. (לשים במנשא, לקפוץ אתה על כדור פיזיו, לשים מוזיקה שאת אוהבת ולרקוד אתה, לעמוד אתה מול מראה, ללחוש לה קולות נמוכים באוזן- כל הדברים האלה מאוד עזרו עם פיציק שלנו) עם זאת, אם את משוכנעת לחלוטין שאחרי שעה היא עדיין רעבה ושזה לא גזים או סתם רצון בקרבה, הייתי פונה שוב אל יועצת הנקה, רק כדי לוודא שהיא נצמדת נכון ולהרגיע אותך. בהנחה שעשית את זה, יכול להיות שכרגע היא פשוט ככה, צריכה אותך מאוד בערבים (שד זה לא רק אוכל...) וכדאי לנסות לקבל את זה. אני מבטיחה לך שזה לא יישאר ככה לנצח וכנראה שזה ישתפר הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת. אני מציעה לך מעומק ליבי ומתוך דאגה כנה לבריאותך הנפשית- תוציאי את הביטוי "אין מספיק חלב" מהלקסיקון שלך. אין חיה כזאת. ב-99.9% מהמקרים אנחנו יכולות לייצר בדיוק את הכמויות שהתינוק שלנו צריך כדי לפרוח ולשגשג. אולי יש קשיים טכניים שיועצת הנקה תדע לתקן אבל הגוף שלך, כמו שדאג לבייבי שלך 9 חודשים מסוגל לעשות זאת גם עכשיו. לגבי הלילות- נושא כאוב. הייתה תקופה מאוד מאוד קשה שבה פשוט היינו צריכים לחכות שהיא תתמוטט והעייפות תהיה חזקה יותר מהכאבים של הגזים. כשזה סוף סוף קרה היא הייתה מאוד עייפה וישנה די טוב. אם זה לא המצב אצלך אז זה מחזק לי את התחושה שכדאי לך לפנות ליועצת הנקה. שוב, רק לוודא שהיא הולכת לישון שבעה. ואני חוזרת ואומרת זה לא יהיה ככה לנצח. תחזיקי מעמד ואל תוותרי על היכולת לתת לתינוקת שלך את הדבר הכי טוב בעולם. אחרי ש/זה יעבור ההנקה תחזור להיות הדבר הכי כיפי בעולם ואת תברכי את עצמך שהחזקת מעמד...מניסיון!

 

[Revili]

../images/Emo45.gifמצטרפת לכל מילה של גרגרי