לא משחקת לבד בכלל...

[חברה]

לא משחקת לבד בכלל...

שלום, ביקרתי פה לתקופה קצרה - וחזרתי לאחר לידה. אגב - מחמאה על הפורום הזה שהוא הכי פעיל והכי רציני וכמובן שגם תורם המון - כה לחי! טוב, אז ככה: כאמור ילדתי ויש לנו בן מתוק בן חודשיים . בתי הגדולה כמעט בת שלוש, מקסימה, חכמה וכו', אבל כשהיא בבית היא ממש לא משחקת לבד. יש לה דמיון מדהים. היא כמעט ולא משחקת בעשרות הצעצועים שיש לה,אבל ממציאה משחקים מכל מני דברים (מטפחות, קופסאות ומכל וכל). אבל חייבת אותי או את בעלי ביחד איתה ולהפעיל אותנו. יש רעיונות כיצד לעודד אותה לשחק לבד? תודה!

 

[לאה_מ]

קודם כל../images/Emo49.gif../images/Emo39.gif../images/Emo142.gif../images/Emo141.gif../images/Emo20.gif

אני בעד למצוא איך לשחק איתה. היכולת לשחק לבד משתנה מאד מילד לילד וגם עם הגיל. יש ילדים שזה מאד חזק אצלם (הבכור שלי הוא כזה, ובמידה מסויימת גם הצעיר) - הם יכולים מגיל צעיר מאד להעסיק את עצמם שעות בכל מיני דברים, ולפעמים אפילו מעדיפים משחק לבד. יש ילדים שתמיד יעדיפו חברה. עוד מעט תבוא אלדורית ותספר לך על הבכורה שלה, שהיא מהסוג הזה - פשוט חברותית מאד וזקוקה מאד לחברה. אני חושבת שלמרות הרצון (המובן) שלכם שהיא תשחק לפעמים לבד, כדאי - ובמיוחד בתקופה הזו, סמוך כל כך ללידת אח קטן - בכל זאת להענות לרצון שלה ולשחק איתה. כמובן, שאפשר לווסת את מינון רמת הפעילות שלכם. אפשר לפעמים להיות מאד פעילים במשחק, ולפעמים שכל ההשתתפות שלכם במשחק תתמצה בשכיבה על הספה ואמירה של משפטים שונים מדי פעם. אני מניחה שעם הגיל, היא תמצא דברים שהיא אוהבת לעשות לבד, אבל לדעתי אין טעם לדחוק בה בעניין הזה, ובטח שלא דוקא עכשיו. מה דעתך?

 

[אלדורית]

מישהי אמרה שאני אבוא?

אז באתי. כן כן, הגדולה שלי, ילדה מתוקה וחכמה וטובת לב וחברותית ונהדרת במיוחד באופן כללי, היא "כזאת". עד השנים האחרונות (היום היא בת 8) היא לא היתה מוכנה ליזום שום משחק או פעולה אחרת בעצמה והיתה זקוקה לחברה מתמדת (פרט לצפיה בטלויזיה). לי זה היה מאוד קשה (גם טכנית, כי לא יכולתי לעשות כמעט כלום בבית אלא להיות פנויה אליה כל הזמן, וגם כי אני בדיוק להפך, אוהבת להיות לבד). מהרגע שהיא שלטה בקריאה היטב, היא התחילה לצלול לתוך ספרים ומאז יותר קל. אבל עד היום היא מאוד אוהבת חברה, בעיקר של בני גילה, ולכן היא נפגשת הרבה עם חברות אחה"צ. היום יש לה גם יותר יוזמות יצירתיות. בעוד שהחסרון הוא בעיקר העומס עלי, היתרון שבהתנהגות שלה הוא שהיא באמת מאוד חברותית ומסתדרת בד"כ מצוין עם אנשים (והיא נפלאה עם אחותה הקטנה). הקטנה שלי, בת שנתיים, הרבה יותר עצמאית במשחקיה, והרבה פחות זקוקה לחברה. גם לזה יש יתרונות וחסרונות. אני יכולה לטגן קציצות ולדבר ארוכות בטלפון גם כשהיא בבית אתי לבד, אבל ברור לי שהכישורים החברתיים שלה פחות מבריקים משל אחותה. אני באמת חושבת שזה ענין של אופי, שזה מולד ושאי אפשר לשנות את זה. מאידך, את יכולה להתנחם בכך שבעוד שנה-שנתיים היא דווקא תשמח לשחק עם האח הקטן שלה, ואת תוכלי לעשות דברים אחרים.

 

[ב נ ה]

זה עניין של אופי

ושל גיל,וגם בשביל זה עושים להם עוד אחים לא?...שנוכל סוף סוף לישון שנת צהריים,ושיעסיקו את עצמם קצת. מנסיון שלי יש תקופות כאלו ויש תקופות כאילו,קשה לעשות זאת באופן מלאכותי ובהנחה שיש לה במה להעסיק את עצמה זה יגיע מתי שהו ממש כשם שאיאפשר לגרום לילד לשחק עם חברים מלבד לזמן להם פגישות עם ילדים.

 

[אפרתש]

תלכו איתה ...

בפרט שיש עכשו אח קטן בבית, אם לילדה קשה להיות לבדה - הייתי מנסה כמה שאפשר לשחק איתה. מקווה שזה לא מאד קשה, ואלה משחקים שאפשר לשחק בישיבה על הספה, אולי אפילו תוך כדי החזקת האח הקטן עליך. עוד זמן קצר, הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת - האח הקטן יוכל להצטרף למשחקיה. נשמע שיהיה להם מאד נחמד ביחד. אין כמו אחות גדולה שהיא גם מקסימה וגם יש לה דמיון וגם אוהבת לשחק ביחד.