לא מרגישה טוב

[levshavur]

לא מרגישה טוב

שלום לכולם
קודם כל אני לא מרגישה טוב פיזית - מיגרנה ממש קשה עם בחילה, והזמנתי היום רופא
הביתה וקיבלתי זריקת וולטרן. ועדיין אני מרגישה כאב ובחילה אבל קצת פחות (לפחות הצלחתי לישון כמה שעות)
אבל מה שמטריד אותי זה דווקא בהיבט הנפשי: העובד הסוציאלי של בעלי שיכנע
אותו שנעבור עכשיו בחופשת הפסח. אותי אף אחד לא שאל אם מתאים לי או לא,
הם כבר החליטו, לי אין מילה...וחבל רציתי את החופש הזה בשביל לגמור לפחות
עבודה אחת ועכשיו אצטרך במקום זה לארוז ולפרק. שינויים תמיד קשים לי אפילו אם
זה לטובתי, זה מטלטל אותי מבפנים. בעלי ואני חשבנו לעבור בקיץ אחרי תקופת
המבחנים ופתאום העובד הסוציאלי הזה שתוקע את האף שלו בעניינים לא שלו. וכן,
אני כועסת שקבעו לי עובדה בלי לשאול אותי, הם החליטו!
והמעבר הזה הביתה שכל התפריט שלנו ישתנה שפתאום כבר לא יהיו ארוחות מוכנות ותפריט מגוון ובעלי לא רוצה לבשל ואומר שנמאס לו לאכול את זה או את זה...והוא
מבחינתו יכול לאכול אוכל קר. זה יגביל בהרבה את מה שאוכלים. אני גרועה
בבישולים וגם נשאר לי מטען שלילי מהכת ששם במשך שנים ראיתי רק מטבח : בבוקר מבשלת ובאחר הצהריים שוטפת הרים של כלים. אז אין לי כוחות נפש לבשל. אוליי
אם היינו מבשלים ביחד היה לי קל יותר.
המעבר הזה יהיה נקודת המבחן אם באמת יצאתי כבר מהה"א או שאני נופלת לשם בחזרה. נכון, כיום אני אחרת ממה שהייתי כשנכנסתי להוסטל אבל עצם המבחן הזה
אם הצלחתי או לא מפחיד.
לא יודעת איך להתמודד עם כל זה.
לבשה.

 

[תמרה45]

אוי יקירתי

קודם כל- אני מחבקת אותך ותומכת בך על עצם ההתמודדות הדי מבאסת ואולי אפילו מעצבנת שנקרתה לפנייך עכשיו..

אין לך מילה גם עכשיו? ז"א, אין מה לדבר עם העו"ס והבעל לגבי מעבר דירה בקיץ? זה בטוח עובדה מוגמרת?
רשמת שהשינויים מיטלטלים אותך אפילו אם הם לטובתך, ז"א, שאת מצליחה להבין ו/או לראות שהשינוי הזה הוא לטובתך? תוכלי לפרט בבקשה למה הוא לטובתך? {גם כדי שאת תוכלי לראות ולפרט את זה למילים וגם ככה נוכל לעזור לך להתחזק אם יהיו זמנים יותר מורכבים..}
העו"ס יודע שהתעצבנת מזה שהוא קבע בלי לשאול אותך? מה הוא אומר על זה? איך הוא מגיב לכעס שלך?
לגבי האוכל של אחרי המעבר.. זה באמת נשמע לי בעיה.. אולי תוכלי ללכת לקורס בישול שקצת יהפוך לך את הבישול ליותר חוויתי, כיפי ו/או נורמלי? אם את במקום אחר מבחינת ההפרעות אכילה אולי צעד כזה יוכל לקדם אותך? מה את אומרת? בכ"מ, גם אם לא תלכי לקורס, אני חושבת שהמעבר ללהכין את האוכל לבד ובאופן עצמאי דורש בהחלט תכנון מראש, גם של קניות, גם של מה להכין, גם מתי להכין, ארוחות מוקפאות. יש מצב שתקבעי עם בעלך יום אחד בשבוע שזה יהיה היום המשותף שלכם לבישול עבור כל השבוע שאח"כ? נגיד, יום שישי או משהו כזה? אולי, זה יוכל להקל עלייך כמו שרשמת..
האם סיפרת לעו"ס את החששות שלך מבחינת ההתארגנות על אוכל אחרי המעבר? מה הוא אמר? מה הוא מציע?
מחבקת שוב.. ומחכה לקרוא את תשובותייך..
שלך באהבה ובאמונה שלימה בכוחות שלך, הרבים והגדולים!!!!
תמרה..

 

[levshavur]

לתמרה

שלום לך
לבעלי ולי יש עובדים סוציאליים שונים והם, לא בהכרח מתקשרים אחד עם השני. העובדת הסוציאלית שלי אמרה לי בעבר שצריך להודיע חודש מראש לפני שעוזבים ואילו העובד הסוציאלי של בעלי הציע לו עזרה בהעברת הדירה בטווח של השבועיים האלה, ובעלי נדלק על הרעיון...
אני לא יודעת אם זו עובדה מוגמרת אבל נראה לי שבעלי ממש רוצה את המעבר הזה עכשיו...מבחינתי היה עדיף לי לחכות, ושנעביר את הדירה עם הובלה מקצועית אפילו אם זה עולה כסף אבל זה יחסוך את הריצות הלוך חזור לדירה שלנו (יש המון מדרגות, זה בניין ישן בלי מעלית)
היתרון של לעבור עכשיו זה שלטווח הרחוק זה חוסך לי זמן כי עד עכשיו חייבו אותי להשתתף בישיבת דיירים (שזה ממש בזבוז זמן משווע) וגם לא יהיו יותר תורנויות מטבח שמכריחים אותי לנקות את האיכסה שאחרים השאירו לדוגמה כוסות מלוכלכות שאף אחד לא רוצה לשטוף אחריו (בעלי ואני תמיד שוטפים וגם לקחנו לנו כוס וכפית לשימוש שלנו) חוץ מיזה תבוא מדריכה אלינו הבייתה ותהיה פנויה לעזור לי (פיזית ונפשית) ולא כמו שקורה בהוסטל שלמדריכות לא תמיד יש זמן להתייחס אליי. גם אני מקווה שהעובדת הסוציאלית של הדיוק המוגן תהיה זו שיצא לי להכיר קצת והיא ממש נחמדה ואיכפת לה. היו לי כמה שיחות קטנות איתה וגם היא רוצה להיות העובדת הסוציאלית שלי.
לא הצלחתי לתפוס עדיין את העובד הסוציאלי של בעלי ולדבר איתו. אנסה לעשות את זה מחר ואם לא אדבר איתו מחר ביום שני יש לי את השיחה עם העובדת הסוציאלית שלי.
לגביי קורס בישול- עם עומס הלימודים באוניברסיטה אין לי זמן למשהו כזה ואני לא יודעת איך הייתי מרגישה נפשית עם קורס כזה...חוץ מיזה אני צמחונית ובעלי לא.
לגביי בישול לכל השבוע מבחינה תזונתית זה לא טוב. ארוחות צריכות להיות טריות ומגוונות אחרת כל הוויטמינים כבר הולכים לאיבוד. גם בעלי יגיד שנמאס לו לאכול כל הזמן אותו הדבר (גם אני אוהבת גיוון) לגביי קניות אנחנו הולכים לעשות קניות ביחד יש דברים לשנינו ויש דברים שכל אחד לוקח בשביל עצמו.
דיברתי בעבר עם העו"ס שלי על החשש שלי למעבר בגלל ההפרעת אכילה שהייתה לי. היא אמרה שלדעתה אני כבר במקום מאוד אחר ממה שהייתי בעבר והיא חושבת שאני מסוגלת להתמודד עם האכילה כיום.
אני מקווה שהמצב קצת יותר ברור.
לבשה.

 

[תמרה45]

כן, יותר ברור..

לבשה, קודם כל אני רוצה להזדהות עם העו"ס שלך לגבי ההפרעות אכילה.. באמת נשמע לי שאת בחורה שממש התחזקת ומתחזקת!! ושיש לך כוחות גדולים! {זה לא שאני סותרת את זה שקשה.. אבל אני רק אומרת שאני באמת סומכת עלייך}..
מדריכה, זה נשמע טוב, שתבוא אלייך כל שבוע..
אחכה לשמוע את המשך העדכון של מה שקורה איתך.. מקווה שהימים יעברו בטוב ושתצליחי לעשות את העבודות ביחד עם המעבר...
מחבקת שוב!!
תמרה..

 

[levshavur]

תודה על התגובה...

תמרה שלום
קודם כל דיברתי לכמה דקות עם העובד הסוציאלי של בעלי ומסתבר שהייתה איזו אי
הבנה לגביי מעבר בפסח . לא נעבור בחג, אבל אחרי התורנות המזוויעה שהייתה לי היום החלטתי שאני רוצה לעזוב את ההוסטל הזה כמה שיותר מהר ופתאום עכשיו בעלי מהסס כך שהוא כנראה לא לגמרי סגור על מה שהוא רוצה. מה שקרה זה שהמדריכה לא הסכימה לתת לי את התורנות של הבישול (שזה מה שהכי טוב בשבילי ) ופקדה עליי לשטוף ריצפה.
אמרתי לה שיש לי כאבי גב ושעם הראייה שלי אני ממילא לא רואה מספיק . היא לא הקשיבה ולא היה לה אכפת . מה שקרה זה ששטפתי ריצפה וקיבלתי כאב גב (כמו שחשבתי שיקרה) והיא ממילא נאלצה לשטוף את הרצפה אחריי, אז בשביל מה כל הסבל הזה??? החלטתי שאני רוצה לעוף כבר מההוסטל הזה נמאס לי! גם מעצבן אותי שהם דורשים מבעלי כל הזמן להוציא פחי זבל (שכלל לא בתורנות שלו) ובנוסף נותנים לו את התורנות הכי קשה זה לא צודק! כך שבשיחה שתהיה עם בעלי והעובד הסוציאלי שלו ביום חמישי אני מתכוננת לדבר על הרצון שלי לעזוב אחרי החג (אפילו שיש לי מלא לימודים והעבודות האלה על הראש...אני מקווה לסיים אחת בחג).
לבשה.

 

[תמרה45]

יופי!

שמחה לשמוע שבסוף אפילו זה בא ממך הפוך על הפוך שכזה...
מצטערת איתך על אי הנעימות שבשטיפה!!! ושמחה שבדיוק בזמן שאת רוצה בסוף של ההוסטל הוא הגיע אלייך...

תמרה

 

[אלומת האור]

נשמע ממש קשה

הייתי רוצה לעודד יותר אך ידי פצועה וחבושה כעת. קבלי חיבוק לבינתיים.

 

[levshavur]

תודה על החיבוק

ואני מקווה שהיד שלך תחלים במהרה.

 

[אלומת האור]

תודה

 

[פרפר בתוך אגרוף]

אני מבינה שבעצם

עדיין לא ממש ברור אם יהיה מעבר או מתי.
זה ברור שלהוסטל יש יתרונות רבים וגם חסרונות, כמו שיהיו למעבר למקום משלכם. אז אפשר להרוויח עוד קצת מההוסטל [וגם להפסיד] או להרוויח עוד קצת מהמעבר [וגם להתחיל את הקושי...]
נראה לי שגם אם זה יוקדם וגם אם זה יידחה מעט, את מספיק חזקה כדי להתמודד.
אבל, וזה נראה לי הדבר הכי משמעותי, כשיש חוסר תקשורת בין מטפלים של שניכם שיש להם השפעה רבה על החיים שלכם, זה בטח יוצר בעיות וחילוקי דעות.
לדעתי אתם צריכים לבקש שידברו בינהם ויחשבו קצת ביחד, וגם שישבו איתכם לפגישה משותפת שבה יוכלו כל הצדדים לדבר ולקבל החלטות יחדיו.

 

[levshavur]

פרפר

שלום לך
מה שכתבת זה בדיוק מה שהעובדים הסוציאליים החליטו - להיפגש כולנו אחרי החג ולהחליט סופית מתי עוברים. בינתיים כבר העברנו תיק מלא בבגדי החורף שלי...וכך בעלי רוצה לעשות כל פעם שבאים הביתה להביא תיק מלא שכשנעזוב לא יהיו הרבה דברים לקחת. הוא חושב שייקח לו 3 חודשים להעביר את הכל. לי אין סבלנות...
לבשה.