לא מקבלת לא

[ארזברנוי]

לא מקבלת לא

ביתי רק בת שנתיים. כול פעם שאומרים לה לא. היא כועסת.רוקעת ברגליים, ולא מוכנה לשתף פעולה. האם זה נורמאלי?

 

[עינת גבע]

לא מקבלת לא- שלב בהתפתחות

שלום רב, ילדים בגיל בתך מגלים את הזהות הנפרדת שלהם. כאשר אומרים להם לא – מציגים להם גבול. הילד נדרש בעצם להיפרד ממשאלת הלב שלו – שהרצון שלו יראה ויתקיים. ילדים מבטאים את הכעס שלהם בשפתם: בבכי, בצעקות, ברקיעות, לפעמים בהסתגרות ולעיתים בתוקפנות. תוכלו לעזור לילדה אם תכירו ברצונה הטבעי והלגיטימי שדברים יתרחשו כמו שהיא רוצה. נכון, לא תמיד זה אפשרי לעשות מה שהיא רוצה. לכן, נשתדל כל אימת שניתן ללכת לקראת הרצון שת הפעוטה, כאשר אין זה אפשרי נסביר את המניע. היה והילדה מסרבת לשתף פעולה נקבל, נאפשר וניתן לגיטימאציה לתחושותיה. המטרה שלנו כהורים לייצר אווירה ולהדגים ערכים של כבוד והתחשבות על מנת שהילדים ירצו לשתף פעולה מרצון. נוכל לשנן איזו מנטרה כמו: " לא מתאים בכוח עדיף בנוח" למען הבניית יחסים טובים ולמען התפתחות בריאה של אישיות אמיצה העומדת בזכות עצמה. בכבוד רב, עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.

 

[4n4t]

ברשותכם, גם שואלת ../images/Emo67.gif

עד מתי לתת "לגיטימאציה לתחושותיה."... בתי גם בת שנתיים וחודשיים. היא יודעת להכנס למצבי רוח יותר מהר ממני... ואני נוראית...

אפילו מצב אידיאלי (את כל המצבים הלא אידיאלים כולם מכירים) כמו שמציעים - הולכים לטיול/למטה - אם זה לא קורה באותה שניה! ממש! - אם אני רוצה להחליף בגדים/להתעכב מכל סיבה לגיטימית - זהו, "לא רוצה טיול"; השתטחות על הרצפה/קבירת הפרצוף בספה/"מוצצי-מוצצי" כאילו היא מענישה אותי בזה שהיא רוצה אותו. המצבים הלא אידיאלים - "מעיין את לא יכולה להחזיק לבד את הכוס, היא מזכוכית, היא יכולה ליפול. בואי אני אעזור לך"; "מעיין אמא לא מרשה לצייר על השולחן, בואי נצייר רק על הדף"... ובעצם כל דבר - מ"בואי נשטוף ידיים" ועד " לא לזרוק את הגומיה על הרצפה" מתחילה התבכיינות שהופכת לבכי שהופך להסטריה שהופכים לאמוק בלתי נשלט איך מתנהגים כהורים, מה לעשות? האם אפשר בכלל להמנע מהאמוק ולעצור בהתבכיינות? האם זה פינוק? או הפוך חוסר תשומת לב? האם אני עושה משהו לא נכון - כי לא משנה איך אני מנסה - מקל/גזר אני לפעמים מרגישה שאני עומדת לאבד שליטה... האם היא מיוחדת, אולי יותר רגישה מהממוצע ומצריכה יחס אחר???

אני קצת בקריסה....

 

[4n4t]

דוגמה טריה...

זמן מקלחת השתוללויות... בורחת לכל מקום.. ניסינו לתת לה כמה דקות של הרגעות. בכל זאת כשאבא לקח למקלחת - התקף בכי עד עילפון. גם אחרי כשהלביש אותה הסאגה ממשיכה ובסוף היא נרדמה אני מניחה מהבכי. העניין היותר מציק הוא - שאני מרגישה שאני לא יודעת איך להתמודד עם זה - זה מעלה לי את הדופק ואני מרגישה שזה מאפיל על היחסים ביני לבין בעלי יותר מכל אשמח לעזרה, טיפים, מאמרים טובים

 

[עינת גבע]

...והתחילי להתנהג אליה כאילו היא כבר ...

שלום רב לך, את חותמת במילים " אדם נמצא במקום בו מחשבותיו נמצאות וודאיי שמחשבותייך נמצאות במקום בו את רוצה להיות..." אז הדבר הראשון שעולה בדעתי הוא להציע לך לכוון את מחשותייך לאן שאת רוצה להיות. כלומר, חשבי איך היית רוצה שבתך תתנהג? ... ... ... והתחילי להתנהג אליה כאילו היא כבר עשתה את השינוי. מה דעתך? עינת גבע, מכון אדלר.

 

[עינת גבע]

שימי לב... למאמר

הי, שימי לב, הוספתי לכבודך אתמול מאמר. עינת גבע, מנהלת הפורום.