לא מצליח להתגבר

BEMYBESTFRIEND

New member
לא מצליח להתגבר

לפני כמה חודשים החלטנו להיפרד.
זו הייתה מערכת יחסים מלאת תשוקה ואהבה, אבל גם הרסנית מאוד. הבחורה עשתה לי רע בהרבה מאוד מובנים, הורידה אותי למקומות נמוכים, הפעילה אין סוף מניפולציות וניצלה אותי בלי בושה.
הפרידה הייתה תהליך, במהלכו ניסינו אין ספור פעמים להתקרב מחדש, אבל תמיד זה נגמר במפח נפש.
לאחרונה החלטנו שזהו, מתנתקים, ועכשיו אני משתגע מהידיעה שהיא עם מישהו אחר.
היא גם לא מהססת לתת לי לאכול את הלב על זה (אמרה לי את זה במפורש).
אני יודע עמוק בלב שאנחנו לא צריכים להיות יחד ושלטווח הארוך זו אמורה להיות החלטה טובה ונכונה, אבל אני לא מצליח להתנתק מהמחשבה על זה שהיא עם מישהו עכשיו, שוכבת איתו, מסתכלת עליו כמו שהסתכלה עליי, עוברת הלאה.
אני מרגיש אבוד. לא ישן, לא מתרכז בכלום חוץ מזה. ייעצו לי למצוא ריבאונד, אבל זה קשה לי. אף אחת לא עושה לי את זה, את כולן אני משווה אליה וזה חסר טעם.

מה עושים עם זה? מה לא בסדר איתי שבחורה שכל כך התעללה בי משתקת אותח לגמרי גם אחרי הפרידה..?
 

ki92

New member
הפרידה ממנה זה המעשה הכי טוב שעשית!

לא משנה כמה תרצה לחזור אליה תזכיר לעצמך שזה המהלך הכי טוב!
כשתתגברק עליה אתה באמת תבין שהכל היה לטובה.. עד אז, תזכיר לעצמך כל הזמן! גם חשוב להפיק לקחלים מה גרם לך להיכנס לקשר הרסני?
 

נוסעת27

New member
אם אני לא טועה

חזרת לכאן לא מעט, בניקים אחרים, עם אותו הסיפור.
אני חושבת שזה מעבר לעזרת הפורום. יש כאן אובססיה לא ברורה שמשתקת אותך (ועוד על מישהי שעשתה לך בערך 99% רע).
הציעו כאן כבר לא מעט ללכת לטיפול. אולי הגיע הזמן לשקול ברצינות..
 

BEMYBESTFRIEND

New member
כתבתי כאן פעמיים תחת היוזר הזה

האובססיה שאת מדברת עליה היא העובדה שעד לא מזמן נאלצנו להתראות מדי יום במקום הלימודים. כעת המצב שונה, ולכן גם בא הזבנג הזה של הסוף הרשמי. שיותר לא נתראה. היה בלתי אפשרי לחלוטין לסיים הכל כאשר התראינו כל יום.... זה היה מעבר לכוחותיי..
&nbsp
יכול להיות שאני זקוק לטיפול מקצועי, והאמת שהיה שלב שבו התחלתי לחפש אחד כזה. בכל מקרה אני לא לגמרי בטוח אם אני צריך את זה או לא, וזה כרוך בדי הרבה זמן וכסף שכרגע לצערי אין לי כל כך..
 
"שוכבת איתו, מסתכלת עליו כמו שהסתכלה עליי"

לא בטוח שזה דבר רע.

טוב , עכשיו ציניות בצד . אני מראש אומרת שאני ישירה,
מקווה שתבין שזה ממקום טוב.

בכל אופן רומיאו זה פשוט ,
אתה נהנה מההשפלות שלה.
ברור שבמבט ראשון זה לא ככה,
אבל למעשה אתה כן , אתה נהנה מהאתגר שהיא בלתי מושגת.
יש מצב גם שאתה שואב איזה אישרור כלשהו מהזמן שבו נדמה לך
שהיא רוצה אותך לביטחונך העצמי.

בנוסף סביר להניח שהייתה לך ילדות דפוקה,
ואתה משחזר סיטואציה מהילדות שאתה מנסה להביא לה פתרון
(היית האבא ביחסים? ריצית אותה תמיד? מה היה האופי?)
היא התיקון - אבל בניגוד לתיקון , כל עוד היא לא רוצה לתקן את מה
שמשך אותה אליך מלכתחילה
לא יהיה תיקון , אגב-
היא כנראה לא בדיוק זרחה בילדות גם .
היא אמרה שהיא לא יכולה אחרת ונהנית מזה.
כי זה נכון, זה לא מפחיד- זו בעיה שלה
וזו בעיה שלך ולכן שניכם הייתם יחד (מעבר לענני הלבבות והקופידונים).

הקריזות והכל בהנחה והיא באמת אהבה אותך
וההנאה שלה מהסבל שלך היא פשוט צורה אחרת
של הפחד שלה שהמטפל שלה או האהוב או מי שחושק בה
יעזוב אותה ולכן היא מקדימה ועוזבת ומשמרת את ההתעללות בך.
אתה מהווה לה אישור שהיא בטוחה וחזקה, אדונית בעולמה.
היא תעזוב לפני שאתה תעזוב, היא תשתגע ואתה תשאר
אתה תטפל ותבוא, ותלטף ותדאג ואין לה מה לדאוג.
תמיד יהיה ככה.

אז לא חבוב, לא לא לא לא
זה לא התפקיד שלך ,
מעבר לזה ששניכם כל אחד בדרכו
מנסה לאהוב את עצמו דרך אחר
אחד במרדף שווא (בנקודה הזו אני לא בטוחה)
ואחת בדריכה ומשחק
אף אחד מכם לא מנסה קודם כל לאהוב את עצמו לפני.

ואז שניכם מנסים למצוא את הפיתרון באחר,
עכשיו בוא נניח את ההתיימרות הפסיכולוגיסטית שלי

אתה לא מצליח לשכוח .
כל מחשבה וכתיבה משמרת את הזיכרון שלה,
אתה מתעל את כוחותיך לחדש אותה יום יום
אין שום דבר של ממש שיעלים.
תיהיה חייב להתמודד ולהשתגע.
אבל אתה תחיה,
עוד שנתיים שלוש , אם ואולי , זה יחלוף.
במקום להתנגד תקבל.

והאמת ?
אתה מקסים .
צר לי על הסבל שלך ,
אני חושבת שזה יותר כואב לשמוע
מכיוון שגם היא בדרכה וגם אתה בדרכך
לא מאושרים ,
ובשני המקרים הדבק במקרים כאלה-
הוא חזק מאוד מאוד מאוד
ויכול לבנות המון המון המון
אבל לא כשאין נכונות מהצד השני.
אני מבינה לחלוטין למה במצב כזה יכולים להשתגע ולא להבין למה יש משיכה כזו
וכן כן , ברור שיש גם את הצד של כמה שזה מרגש , לא שגרתי , פלפלי ומלהיב.

טיפול ,ריבאונד, תרופות - מה שלא יהיה מאחלת לך הצלחה.
תהיה הגון לעצמך , תתמלא מעצמך קודם.
רק ככה אם בכלל תוכל להיות למישהי ,
אל תנסה להיות חזק .
שחרר .

מגיע לך טוב יותר- בהצלחה
 

BEMYBESTFRIEND

New member
ההודעה הזו ריגשה אותי

כי היא פשוט כל כך מדויקת. כן, משהו בהיותה בלתי מושגת מושך אותי וזה קשור באופן ישיר לילדות, שכפי שניחשת, לא הייתה פשוטה. וכן, גם לה הייתה ילדות קשה. וכן, זה חיבר אותנו בעוצמות שאנשים בלי רקע שכזה קצת יתקשו להבין. גם דיברנו על זה הרבה פעמים, ידענו שזה מחבר אותנו.
וכן, הייתי האבא, ריציתי אותה תמיד (וזה אף פעם לא באמת הספיק..). היא נזקקה לכמות עצומה של אהבה, כל הזמן. נתתי לה. ואכן, היא לא רצתה לתקן אותי. ואני זקוק גם כן. גם אני צריך מישהי שתאהב אותי בצורה אינטנסיבית ותתן לי מעצמה. ושם זה היה נתקע. הייתי נותן ונותן ונותן ומרגיש שאין לי, במערכת היחסים הזו, את הזכות לבקש חזרה (כי הצטיירתי כחלש וכו' וכו'...).
ואכן, הרגשתי שהיא מתעללת בי מתוך פחד. משאירה אותי דרוך, מפוחד, כך שלא אצא מהמוד המבוהל, מהפאניקה שבאה מחרדת הנטישה.
הרבה פעמים הרגשתי שהדרך היחידה בה היא מרגישה נאהבת באמת היא כאשר היא רואה אותי סובל בגללה ואף אמרתי לה את זה. כאילו הבעת רגשות חיוביים לא הביאו את אותו האפקט באותן העוצמות...

וכשאת אומרת שאני מחפש במרדף שווא ואינך בטוחה- מה כוונתך?

בכל אופן- מאז לא התראינו, לא דיברנו ואיני יודע מה איתה. אני התחלתי טיפול פסיכולוגי. מקווה שזה יימשך כך, למרות שהיא במחשבותיי. הכאב הוא אותו כאב, והקנאה היא אותה הקנאה. אבל החלטתי שההיגיון ינצח הפעם.
 
שווא

במקור- התכוונתי אליה,
בתור מישהי שהיא בדיוק הטייפקאסט הזה,
קשה לשחרר אדם כזה לאורך זמן בגלל שהוא באמת
-היחיד-
שיכול להכיל אותך,
ולא מעט כי נאמנות כזו לא הולכת לתוהו-
היא נשמרת בראשך ובלב שלך כאדם אידאלי
כאהבת אמת.

אבל, אני לא רוצה לעורר או לפתח תקוות ,
ואני בטוחה שבלי קשר למה שארשום ,
במצבך - היית שמח להאחז בכאלה
(האם זו יהירות מצידי?)

כשאני קוראת בשנית,
אני יכולה לומר לך שהשווא
מתייחס קודם כל אליך-
במבט שלי כרגע, שהוא לא ממוקד
ולא מפוקס

אליך -
כי אתה תמיד היית למעשה החזק יותר בסיטואציה
לפחות על פני השטח וכמו שאתה מדגים מהודעתך
אתה מנסה לגשת ולטפל בשורש של ההתנהגות הזו
ולכן גם יתכן ותשבור את המעגל הזה

מצידה -
כי אם היא תשכיל להשתמש בניסוי הזה איתך
היא יכולה בהרבה מאמץ וכוח לפצח גם את הדפוס הזה שלה
אבל מניסיוני-
בסופו של דבר כזה שהיה בעצם "בשליטה" בסיטואציה
האבא,
זה שצריך לטפל ולהשקיע אנרגיות באדם האחר
עדין יש לך יותר כוח ויכולת בנייה
מהקטנה התלויה

וזכור שגם אם אדם עובר לזוגיות אחרת,
הוא לא מאבד את בעיותיו
ואדם שחיפש דמות אב
ממשיך לחפש אותה גם באדם הבא
אם לא ניסה לטפל במקור לדברים.
 
וכמו כל בן אדם שתלוי

באחר שיספק אותו , שידאג לו , שיאשר אותו
יש לה חיסרון שלהגיע לטיפול ולתובנות
לראות את עצמה כמו שהיא
יהיה לה קשה יותר מאשר אותו
"עצמאי" שחכך בדעתו לטפל בה.

ולכן לדעתי במקום הזה - השווא
הוא בעיקר לא שווא עבורך.
 

BEMYBESTFRIEND

New member
תגובה

תודה על ההסבר,
כן, אני מודה מודה שיש משהו "מרגיע" בלדעת שיהיה לה קשה לשחרר ממני. לא בגלל שאני רוצה לחזור, אלא כי זה עדיין טרי לי וכואב לדמיין אותה עוברת הלאה.
&nbsp
את מאוד צודקת במה שכתבת. הצעתי לה לטפל גם בעצמה. היא אינה מעוניינת, היא לא רואה בעייתיות בהתנהגותה, ופה בעצם נגמרות האפשרויות שלי. אני לא יכול לכפות ולכן גם ויתרתי. אני אמנם הטיפוס "המטפל", "הדואג", אבל יש גבול למה שאפשר וראוי לבקש מבן זוג. היא מצידה גם אמרה לי מפורשות שגם בבן הזוג הבא היא תחפש בעצם "מטפל".
אני עצמי לקחתי החלטה לטפל בעצמי, וזה הדבר היחיד שאני יכול לשלוט בו, כשהמטרה היא להבין למה נכנסתי למערכת יחסים כזו, למה נשארתי בה, איך להמנע מלהיכנס למערכות יחסים כאלה בעתיד.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
בשורה התחתונה, ברור שטיפול...

תראה, אני לא יודע אם כבר היית פה או שלא היית פה וזה גם לא משנה.

עקרונית, אם היית בקשר מלא תשוקה אבל גם הרסני, זה אומר שהצד ההרסני נמצא בתוכך. כשהצד הזה מוצא את המשלימה הנשית שלו (כלומר מישהי עם אובססיות תואמות או משלימות), הוא חוגג מצד אחד, לטוב, וגם "חוגג" באותה מידה גם לרע.

זה כמו שאתה מסתכל במראה, וגם מכושף אליה וגם סולד ממנה. מה כבר יש במראה? היא מחזירה את התמונה שמוקרנת עליה.

אם תבין שגם הבעיה וגם הפתרון אינם במראה אלא אצלך, תוכל לעשות עם זה משהו קונסטרוקטיבי.

ואם לחילופין תמשיך להתעסק אובבססיבית בה, או אפילו תחליף אותה במראה אחרת, תישאר שבוי באותו עניין. ולעומת זאת, ככל שתתעסק יותר בהבנה וטיפול בעצמך, כך הנצל שלה פחות ירדוף אותך.

התשובה למצבך לא נמצאת לא בפייסבוק ולא בוואטסאפ ולא באיסטגרם ולא בשום פטנט טכנולוגי או טריק פסיכולוגי. זה רק בטיפול עומק בעצמך.

אני לא אומר חלילה שמשהו לא בסדר איתך. לכולנו יש את הפצעים ותשוקות שלנו, על כל גווניהן. החוכמה היא לדעת מה לא שלך, ומה כן שלך.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il
 

BEMYBESTFRIEND

New member
אני חושב שבמידה מסוימת אני יודע להצביע עך הנקודה הבעייתית

אצלי: אני שוכח נורא מהר. כשקורה משהו איתה, והיא עושה לי קטע מניפולטיבי,הצגה היסטרית או משהו בסגנון, אני מבין באותו הרגע שזה רע, שזה לא בריא ושאין לזה פתרון אחר אלא לסגת.
הבעיה היא שזה מחזיק 3-4 ימים, גג שבוע, ואז אני מתחיל לשכוח את הדברים הרעים, הכעס חולף, ואני מתחיל להיזכר ברגעים היפים. היא חסרה לי ברגעים הקטנים האלה בחיים.
ניסיתי כבר הכל- יש לי רשימות מלאות בתכונות שאני שונא אצלה, באירועים מכוערים במיוחד שקרו ושרשמתי אותם על דף בשביל לא לשכוח בעתיד. וזה לא עוזר. היא עדיין חסרה, והמחשבה שהיא עם מישהו אחר עדיין הורסת אותי.
יש בוודאי רקע פסיכולוגי לעניין. היו לי קצת בעיות במחשפה בילדות, גירושין קשים והשלכותיהם, כך שאני מניח שזה נותן אותותיו במידה מסוימת. קשה לי מאוד להתנתק ולהיות לבד, רק אני עם עצמי.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לא נראה לי שירדת לסוף דעתי

זה שיש לך רשימות מלאות על התכונות השליליות שלה, זה בדיוק מה שכתבתי: להתעסק בה, זה להנציח את הבעיה.
&nbsp
ולגבי זה שאתה לבד: גם זו סיבה מצוינת ללכת לטיפול. מי שבטיפול כבר הרבה פחות לבד. גם אם זה רק שעה בשבוע, זו שעה משמעותית מאוד. מישהו מקשיב לך באמת.
&nbsp
 

BEMYBESTFRIEND

New member
כן, יש משהו במה שאתה כותב

הסייג היחיד שלי הוא שאני מקוף בחברים שמדברים איתי המון, מעודדים ותומכים. אבל איפשהו אני מרגיש שכל שעה שאני לא מדבר על זה, אני נאכל מבפנים ומאבד את היציבות שיש לי לגבי הרצון שלי להתנתק ממנה.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
כדאי שתכיר בזה שיש לך גם רצון אחר

אתה לא מתעסק בה ובדמותה כי זה מעין "כשל".
זה רצון לגמרי אוטנטי שלך, לא פחות מהרצון להתשחרר ממנה.
מה לעשות שאנחונו יצורים מורכבים, עם מח גדול ומבוזר, ולכן יש בנו יותר מקול אחד.
חשוב להכיר בקול שקיים בך שמאוד מאוד רוצה שאתה עכשיו תתעסק בה, תראה אותה, תחשוב עליה, אפילו תסבול מידיה - בשביל החלק הזה שבך הסבל מידיה נעים ומתוק הרבה יותר ממה שהוא סבל.
&nbsp
המאבק הוא בין שני חלקים שבך.
ומי מהם ינתח?
זה שאתה תתן לו לנצח.
נשמע פרדוקסלי? כן. אבל ככה זה.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il
&nbsp
&nbsp
 

BEMYBESTFRIEND

New member
אני כל כך, אבל כל כך מסכים עם כל מה שכתבת

בדיוק ככה אני מרגיש. הניגוד הזה בין הרצון להיות איתה (והקול הזה שאומר- אז תסבול קצת מדי פעם, אבל תהיה איתה, וזה שווה את זה), מול הקול שאומר שהסבל הזה הוא הרבה יותר מדי ושזה לא שווה את זה זה משהו שמרסק אותי.
 

batmea1

New member
בוא רגע נלך דרך הדלת האחורית,

נניח והיית אדם שנקלע למערכת היחסים ביניכם - על הטוב ועל הרע - ורואה הכל כסרט ומגיע דרך הדלת האחורית ומציץ לרגע, מה היית מייעץ לשני החבר'ה האלה שאוהבים אבל מתנגשים?

אתה לא יכול לקחת שני אנשים עם רגש ולשרטט קו ישר ללא שרטונים, ללא גרפים עולים-יורדים וסינוסים גדולים של קצב.
מערכת יחסים שיש בה הרבה מאוד רגש - כמו שהתשוקה בה עוצמתית, כך היא גם עוצמתית ברמה ההפוכה שלה.
אני מניחה שבתור האדם "שנקלע" בדלת האחורית, היית פשוט אומר להם דברים כמו: אתם לא יודעים לדבר, אתם לא מקשיבים ואתם לא נוגעים במה שמפריע.
מה מפריע? מה כואב? את זה רק שניהם יודעים.

אני לא רוצה לייצר פתרון פלסטר ו"לשלוח אותך לייעוץ" ואז יחפרו לך מבית אמא ואבא ויכניסו אותך לשבלונה שלא תעזור לך עכשיו כי אתה כרגע בבעיה והיא לא אובססיה אלא חוסר הבנת המעגל איתה בחייך.
אתה מתאר יפה וקוהרנטית את המצב שהיה ביניכם, אתה מודע בדיוק לקווים היפים ולקוצים שעל התמונה הזו ועדיין, לדעתי האישית, כואב לך שלא ידעתם להתבטא ולפתור בעיות וזה יחזור ויציץ גם בתוך טיפול.
אם אתה מתאר כל כך הרבה זמן שעבר ואתה בנקודה שבה היא כל כך חיה בך, גם הפסיכולוג הדגול ביותר יחשוב לדעתי על האופציה של "לשלוח" אותך לדבר איתה.
למה שלא תיגש לדבר איתה ולסגור מעגל, כי מה זה הרי משנה, אתם הרי כבר פרודים, נחתמו הרבה דברים ביניכם אבל משהו בך חייב לקבל סוגי תגובות ממנה על הקשר ובכלל ולדעתי, דווקא היום אחרי שוך הסערה, השיחה שלכם תיראה אחרת ואולי לתמונה יהיה גוון אחר.
זו לא גישה רומנטית או מופרכת אלא ריאלית.
גם אם כתבת פה שמונים אלף פעם וגם אם זו הפעם הראשונה ויגיד מי שיגיד שאתה על גבול האובססיה, לך תעזור לעצמך ודבר איתה על הכל. במקום שקט ואינטימי אבל עדיין ציבורי כמו בית קפה ודבר רק באופן ענייני. בלי העלבות ובלי האשמות, פשוט לדבר!
הרי זה מה שאתה מייחל ולשם אתה רוצה להגיע איתה.
הגבר החדש בחייה הוא רק טריגר למה שהיה צריך לקרות עד עכשיו ולא קרה וזה שיחה בונה ורגועה ביניכם שתבין את הפאזל שנקרא הקשר ביניכם, גם אם במבט לאחור.
לדבר, תקשורת, לשתף, להביע, להיות ספציפיים, בוגרים.
מה שיקרה אחר כך, פשוט יקרה. בינתיים, תעבור את השלב שאתה בעצם רוצה לגעת בו כי את זה אתה רוצה אבל גם לשם קשה לך מאוד להגיע.
ריבאונד לא יעזור, ריבאונד רק יכאיב לך ולבחורה אחרת וגם יחזיר אותך שוב לאותו לופ של מחשבות על האקסית שלך כי זה להתמודד מול עובדה שהיא מאוד יחידה בחיי הרגש שלך. משהו שאתה בעצמך אמרת. אז חבל לבזבז סתם זמן על פתרון ריק, תעשה מה שאתה צריך לעשות ותבין בדיוק איפה שניכם עומדים.
 

BEMYBESTFRIEND

New member
ניסיתי לדבר. באמת שניסיתי

הפתרון שאתה מעלה פה הוא משהו שאני מטבעי הייתי מת (!!!!) ליישם, אבל יש חומה מולי, וזו עקשנותה. היו לנו אינספור שיחות כאלה. אינספור. הבעיה היא שהיא תמיד, אבל ת-מ-י-ד מוסיפה לעניין עקיצות, הערות כואבות שנוגעות במודע במקומות החלשים ביותר שלי.
אני יודע, זה עלול להישמע כתירוץ או הפלת הכשלון על כתפיה בלבד, אבל זה לא כך. אחד הדברים שניסיתי במהלך כל מערכת היחסים שלי איתה להטמיע (ללא הצלחה) הוא היכולת לקיים דו שיח. הבעיה שהיא פשוט לא בנויה לזה. לא יודעת לנהל דו שיח. הכל אצלה עקיצות כואבות, כאלה שגורמות לך לבעור מבפנים, כאלה שנועדו בכוונה תחילה לכאוב לך מבפנים.
הייתי במערכות יחסים, היו כבר בעיות, ת-מ-י-ד פתרתי הכל בשיח רגוע (פחות או יותר), כי תמיד נשמר איזשהו כבוד בסיסי. פה לא היו גבולות. אם הייתה לה ביד נקודה כואבת, היא הייתה משתמשת בה. ומפה מאוד, אבל מאוד קשה לנהל שיחה רגועה.
דבר נוסף הוא שהיא פשוט לא מסכימה איתי שיש בעיות שמני הצדדים. היא טוענת שאני זה שצריך להתנצל בפניה ולשנות את ההתנהגות שלי, מכיוון שהיא זו שיזמה את הפרידה. אמרתי לה שהתנהגויות מסוימות שלי אליה, שהיו לא בסדר, נבעו מתסכול מתמשך שלי מהתנהגויות שלה כלפיי, ולכן על ש-נ-י-נ-ו לפעול יחד, להשתנות יחד, בשביל שזה יעבוד. היא לא מקבלת את זה. בעינייה מגוחך שהיא, זו שנפרדה, מקבלת ממני כתנאי לשינוי מצידי, גם שינוי שלה..
מה שאני בא לומר- למרות שמאוד הייתי רוצה שדברים ייסגרו בשיחה, הם לא. מניסיון מר.
 

אמרלדה

Active member
אבל אתה חוזר על עצמך שוב ושוב, ואני מציעה לך

ללכת לטיפול!

טיפול זה לא לעשות רשימות.
טיפול זה לא לדבר עם חברים ושיקשיבו.
טיפול זה לא להבין שיש לה בעיות או שיש לך בעיות, או לשניכם.

טיפול זה משהו מקצועי לחלוטין, והוא אמור גם להציף את הבעיות
האמיתיות שלך, וגם לעזור לפתור אותן.
אז די. שום דבר אחר ואף אחד אחר לא יפתור את זה. לא היא,
לא השיחות שאתה לא מצליח לנהל אתה, לא החברים, לא אנחנו. לך כבר לטיפול.

עכשיו ככה: אין זוגיות טובה בלי לנהל דו שיח. דיאלוג. אין. לא קיימת. אם היא ככה,
זה לא ילך לשום מקום טוב. שום מקום. לכן, מה שאתה צריך לעשות זה לחזק את
שריר הלא רוצה על פני שריר הרוצה. ובשביל זה - לך לטיפול. בהצלחה.
 

batmea1

New member
אתה לא צריך "לנסות" לדבר איתה אלא לדבר,

בשיחה עם מישהו כשהוא לא בסדר או כשיש משהו לא בסדר בהתנהלות שלו, לא מרימים צעקות או נעלבים אלא מעמידים לו עובדה : "תבחר מילים אחרות בבקשה, טיעונים. אני לא מבין, סליחה". ואם קיים מקום להעמיד אותו על משחק זה עוד יותר פשוט, אומרים קצר וקולע מה מפריע ודורשים ברחל בתך הקטנה איך לא לעשות את מה שהוא עושה.
תהיה אסרטיבי מבלי להכנס לסערה שקיימת, לומר בקול רם וברור מה לא מקובל עליך, זה לנטרל משחק.
אני לא מבינה מה היה ביניכם ועל מה יש לה להתנצל ובכלל הטיעונים בקשר אבל נשמע שאם היא כזאת חמומה לגביך ואתה תקוע בעלבון, משהו מאוד ילדותי מתנהל בקשר הזה וגם לא יצליח להתרומם כשאתה בצור בשאלות של 'למה היא מעליבה אותי' במקום 'מה היא רוצה להגיד בעצם', כי לא הבנת טיעון אלא גישה.
גם אתה מצידך נשמע שנלחם בה, גם פה.
אני חושבת שאם אתה רוצה לעלות מדרגה, שב עם עצמך יום אחד רבע שעה בשקט ותבין מה אתה רוצה מהצד השני, מה בגישה שלך חוזר על עצמו מולה ומוציא נקודות מסויימות של פיקים בעייתיים ואם החלטת לדבר איתה, אז שזה יהיה ענייני, במקום ציבורי ושקט ואם נורא קשה לבחורה, אז היא מוזמנת לכתוב את זה על נייר ורק אז לדבר על זה, גם אם זה דקה לפני שיחה. מה שחשוב כאן, זה הרצון לקיים שיחה עניינית.
תעמיד את הרצון שלך בשיחה עניינית ובכבוד הדדי, בלי שיפוט, בלי האשמות אלא שיחה בלבד.
זה לא משנה אם יש לה חבר או אין לה חבר, זה משנה שפותרים כאן סוגיה שלא מקבלת מענה בגלל גישות שונות של חיים ושיח מאוד לא בוגר ובשביל השקט הנפשי נכון שתתקיים השיחה.
תעשה בעצמך את הסוויץ' וכך תמשוך מהצד השני התנהלות אחרת. איך היא תהיה? אני לא יודעת אבל היא תהיה אחרת. מחשבה בוגרת לא מושכת דינמיקה ילדותית. אחרת, אין דינמיקה כי אין חיבור.
לא להגיע ממקום שאתה מת שתהיה שיחה ומה אתה זוכר שהיה בזמנו אלא ממקום שאתה רוצה שיחה כדי להבהיר ולהבין.
לא לשמוע את הצד השני אלא להקשיב לצד השני.
לא לבוא בגישה של "אני מנסה, בטוח יהיה שינוי" אלא בגישה של "הבנת המצב ביאור, עליית שלב".
והכל שיהיה קודם כל מבחינתך, ללא קשר אליה.
 

BEMYBESTFRIEND

New member
אני לא לגמרי בטוח שיש בזה תועלת

היו גם הרבה שיחות רגויעות כמובן, היו גם הרבה שיחות שבהן היא ניסתה להוציא אותי משלוותי ועמדתי בזה, הקשבתי, ניסיתי להבין למה היא אומרת את הדברים שהיא אומרת. ומה שגיליתי זה שהיא הרגישה חוסר בביטחון בקשר.. היא הרגישה שאני אעדיף את הקריירה שלי על פניה. לי הייתה כבר תקופה די ארוכה הצעת עבודה במקום מרוחק, שהיא לא כל כך רצתה לעבור אליו, אבל גם לא פסלה מראש. אבל לטענתה, מה שאכל אותה זה שהיא פוחדת שאעדיף את העבודה על פניה.
ולכן, הגענו יחד למסקנה שזה דבר שבהחלט צריך לעבוד עליו. אני החלטתי לוותר על מקום העבודה הזה. חשבתי שזה ישנה משהו. זה לא שינה כלום, כי אס עלו בעיות נוספות. וככה זה כל הזמן.
בסופו של דבר ניהלנו לא מזמן את השיחה שאת בעצם מדברת עליה. היא הייתה רגועה לחלוטין. שם היא אמרה לי שהיא צריכה את הכאוס הזה, שזה משהו שהיא בעצם קצת אוהבת בחיים שלה ולא רוצה ליפול לסטרואטיפ. דיברנו על זה, שהרבה פעמים היא מכניסה אותי למצבים שמשפילים אותי או שאני נעלב מהם, כל מיני עקיצות, מצבים שאמורים בכוונה תחילה לגרום לי לקנא וכו'. גם כאן קיבלתי תשובה שהיא פשוט צריכה את זה. זה עושה לה טוב.
אלה תושובת מזעזעות, אלה תשובות קשות. הלכתי הביתה בתחושה של "הנה, קיבלת ממנה תשובה. היא רוצה את זה ככה. עם כל הסבל". חשבתי שאני עובר הלאה, שזה ברור כשמש שזה חולה. אבל לא. לא מצליח לי. כל הזמן אני חוזר לאשליה הזאת שיכול להיות רק הטוב, בלי הרע.
אז שוב, לנהל את השיחה הזו עוד פעם לא יעזור. לצערי.
 
למעלה