כן, דברים קצת דומים. לא משנה כמה דומים.
בהתחלה חשתי ייאוש ואובדן. כי היה אובדן.
אח"כ קמתי והתחלתי להציל מה שאפשר. כי האמנתי בכוחות שלי לקום בכל מקרה.
ויתרתי על מה שלא יכולתי לתקן ולהחזיר, וחיפשתי לעשות משהו חדש בחיים שלי, משהו אפשרי. עם הנתונים שלי, בלי לפחד מהם, בלי לכעוס עליהם.
בוודאי בלי לחשוב שאני אשמה בהם...