לא מצליחה לישון

[גלין1]

את צודקת

לפעמים אין עם מי לדבר , או שיש רק שתי כותבות קבועות . לפעמים אני חשה שאני קול קורא במידבר, זועקת את כאבי ואין עונה . ובכל זאת אני מתייצבת כאן כמעט כל יום כותבת ומתייחסת למה שאחרים כותבים. אני מרגישה הקלה שבאה אחרי ששופכים את הלב , גם אם בצד השני אין שומע, וזה מה שחשוב לגבי. האם זה שאת הפסקת לכתוב פה נובע מהעובדה שאת כבר לא זקוקה לנחמה ?

 

[meshi4]

כולנו מחפשים

אוזן קשבת אצל אנשים באותה סיטואציה.כי ההבנה גדולה יותר ובסך הכל עי' שיתוף ותגובה לאחרים ע'י תמיכה ההדדית אנחנו עוזרים בעצם לעצמנו .מקבלים רעיונות אחד מהשני.אין ספק שזה עוזר יחד עם העזרה העצמית. כתבתי שהחיים האישיים משתנים אחרי משבר כזה וההתמודדות נמשכת.