לא מצליחה לחשוב
אני חושבת שיש לי בעיה. אני לא מצליחה לחשוב לעומק. העניין הוא שמאז שאני זוכרת את עצמי ועד בערך כיתה י"א הייתי מהטובים בכיתה ובלימודים. אבל מאז התחילה תקופה מסובכת - אין לי מושג מה היה שם, אבל זה כלל הרבה פסיכולוגים פסיכיאטרים ותרופות נגד דיכאון וגם ירידה מבחינה לימודית וחוסר יכולת לשבת וללמוד (חוויה חדשה בשבילי אז) - ובאותה תקופה הבי"ס התחשב במצב שלי ופטר אותי ממבחנים וכד'. הרבה מים זרמו בנהר מאז, המצב נהיה הרבה הרבה יותר טוב, והיום אני בת 21 וחושבת על פסיכומטרי. הרבה זמן אני כבר שמה לב שקשה לי להתעמק בדברים, גם סתם שדורשים חשיבה אנושית, גם דברים פילוספיים ואפילו חישובים פשוטים של חיבור וכפל (דברים שפעם לא היו לי, אהבתי תמיד חידות היגיון קשות, פילוסופיה וכד') גם להתרכז הרבה זמן קשה לי. רציתי לשאול לדעתכם. האם יכול להיות שיש לי הפרעת קשב וריכוז - שבאה בגיל מאוחר יחסית (16)? או שזה בגלל הדיכאון והתרופות נגד דיכאון שלקחתי אז. או אולי זו תוצאה של סוג של טראומה בחשיבה (יש לזה בסיס מסויים...) או שזה הגדרה של משהו אחר שלא מוכר לי? ניסיתי לעשות הדמיה של מבחן פסיכומרי וזה ממש הכניס אותי לדיכאון, גם החוסר ידע, החוסר יכולת לשבת כ"כ הרבה זמן מול מבחן, והשאלות שדרשו כ"כ הרבה חשיבה - באמת לא הצלחתי לעמוד בזה. הרגשתי מחסום גדול מאוד. אשמח לשמוע חוות דעת. או כיוון, מה לעשות ואם אפשר לעשות משהו בנידון.
אני חושבת שיש לי בעיה. אני לא מצליחה לחשוב לעומק. העניין הוא שמאז שאני זוכרת את עצמי ועד בערך כיתה י"א הייתי מהטובים בכיתה ובלימודים. אבל מאז התחילה תקופה מסובכת - אין לי מושג מה היה שם, אבל זה כלל הרבה פסיכולוגים פסיכיאטרים ותרופות נגד דיכאון וגם ירידה מבחינה לימודית וחוסר יכולת לשבת וללמוד (חוויה חדשה בשבילי אז) - ובאותה תקופה הבי"ס התחשב במצב שלי ופטר אותי ממבחנים וכד'. הרבה מים זרמו בנהר מאז, המצב נהיה הרבה הרבה יותר טוב, והיום אני בת 21 וחושבת על פסיכומטרי. הרבה זמן אני כבר שמה לב שקשה לי להתעמק בדברים, גם סתם שדורשים חשיבה אנושית, גם דברים פילוספיים ואפילו חישובים פשוטים של חיבור וכפל (דברים שפעם לא היו לי, אהבתי תמיד חידות היגיון קשות, פילוסופיה וכד') גם להתרכז הרבה זמן קשה לי. רציתי לשאול לדעתכם. האם יכול להיות שיש לי הפרעת קשב וריכוז - שבאה בגיל מאוחר יחסית (16)? או שזה בגלל הדיכאון והתרופות נגד דיכאון שלקחתי אז. או אולי זו תוצאה של סוג של טראומה בחשיבה (יש לזה בסיס מסויים...) או שזה הגדרה של משהו אחר שלא מוכר לי? ניסיתי לעשות הדמיה של מבחן פסיכומרי וזה ממש הכניס אותי לדיכאון, גם החוסר ידע, החוסר יכולת לשבת כ"כ הרבה זמן מול מבחן, והשאלות שדרשו כ"כ הרבה חשיבה - באמת לא הצלחתי לעמוד בזה. הרגשתי מחסום גדול מאוד. אשמח לשמוע חוות דעת. או כיוון, מה לעשות ואם אפשר לעשות משהו בנידון.