לא מצליחה להתגבר
שנה וחצי מאז הפרידה, ואני לא מצליחה להרים את עצמי ולחיות הלאה.
הוא חיזק את עצמו והכין את הקרקע לפני הפרידה, ויצא עם חיים מלאים לעולם הגדול. כן גם בת זוג הוא הכין לו.
לא מתגברת על כאב הבגידה, ועל טראומת השנים הקשות ונטולות החום והתמיכה שלפני הפרידה.
אני עם ילדה קטנה, קשורות מאוד. אין כמעט תמיכה משפחתית מהצד שלי. אין כמעט משפחה למען האמת.
הוא אבא טוב, אבל לא מוותר על הנוחות שלו בחיים למען הילדה. מבלה ונוסע לחו"ל (והילדה כמובן איתי באותם זמנים).
גם עבודה מתאימה לא מצליחה למצוא. אני אובר קואליפייד לעבודות קטנות שמתאימות לאמהות, ואנדר קואליפייד לעבודות שמתאימות ליכולות שלי, כמו כן, העבודות הללו לא מתאימות לאימהות. וזאת לאחר שלא עבדתי שנים.
דואגת לגבי המצב הכלכלי העתידי שלנו. זה מדיר שינה מעיני.
בטיפול פסיכולוגי וגם תרופתי לאחרונה. הטיפול הקטין את החרדות שליוו את כל הסיפור, אבל לא מצליחה להניע את עצמי קדימה. תקועה. עצובה, בודדה מאוד, תחושה של חוסר תוחלת, מטרה וכיוון בחיים. חולשה ועייפות נפשית מתישה, כולאת, וכובלת.
רעיונות מישהו?
שנה וחצי מאז הפרידה, ואני לא מצליחה להרים את עצמי ולחיות הלאה.
הוא חיזק את עצמו והכין את הקרקע לפני הפרידה, ויצא עם חיים מלאים לעולם הגדול. כן גם בת זוג הוא הכין לו.
לא מתגברת על כאב הבגידה, ועל טראומת השנים הקשות ונטולות החום והתמיכה שלפני הפרידה.
אני עם ילדה קטנה, קשורות מאוד. אין כמעט תמיכה משפחתית מהצד שלי. אין כמעט משפחה למען האמת.
הוא אבא טוב, אבל לא מוותר על הנוחות שלו בחיים למען הילדה. מבלה ונוסע לחו"ל (והילדה כמובן איתי באותם זמנים).
גם עבודה מתאימה לא מצליחה למצוא. אני אובר קואליפייד לעבודות קטנות שמתאימות לאמהות, ואנדר קואליפייד לעבודות שמתאימות ליכולות שלי, כמו כן, העבודות הללו לא מתאימות לאימהות. וזאת לאחר שלא עבדתי שנים.
דואגת לגבי המצב הכלכלי העתידי שלנו. זה מדיר שינה מעיני.
בטיפול פסיכולוגי וגם תרופתי לאחרונה. הטיפול הקטין את החרדות שליוו את כל הסיפור, אבל לא מצליחה להניע את עצמי קדימה. תקועה. עצובה, בודדה מאוד, תחושה של חוסר תוחלת, מטרה וכיוון בחיים. חולשה ועייפות נפשית מתישה, כולאת, וכובלת.
רעיונות מישהו?
