אני תוהה אם אנחנו מדברות על אותו הדבר
הבעיה שלי זה קודם כל ריבוי טראומות, לצד העובדה שחלקן היו טראומה ממושכת - וקראתי הרבה מידע על כך שהשיטה כן מתאימה, כשהדוגמה הקלאסית שנותנים במקרים האלו זה ילד מוכה, עם הסבר שלא נדרש לעבוד איתו על כל אירוע שאירע בחייו ועל כל פעם שהוכה בעבר, אלא על מקרים נקודתיים וזה עושה את העבודה. עוד דבר חשוב שצוין ברוב המקורות זה שלא אמורים לעבוד עם EMDR כטכניקה אלא כחלק מטיפול פסיכוטרפיסטי כללי שכולל התייחסות גם לגורמים נוספים - אני מניחה שלזה התכוונת כשכתבת על עבודה מקבילה דרך היחסים עם המטפל. אם מתייחסים לאורך הטיפול, ההבדל העיקרי הוא שאני עוד לא שמעתי על מישהו שטיפול דינמי עזר לו ואחרי שעברתי את זה אני מבינה למה - טיפול דינמי ממה שאני מכירה הוא פשוט לנהל שיחות עם מטפל, לדבר ולדבר ולשלם על זה - אני לא מסוגלת להבין איך השיטה הזאת מסוגלת להוביל לתוצאות כלשהן, בכל מצב שהוא, גם אם המטפל כן מקשיב ומתייחס (וזה לא מובן מאליו, ולא רק מהניסיון שלי).
במקרה שלי, הדבר היחיד שיצר פגיעה באמון הוא נסיונות עבר לקבל טיפולים מסוגים שונים שהתוצאות שלהם היו בעיקר בזבוז כסף ושום דבר מעבר - הטראומות לא היו מה שגרם לי לפגיעה באמון, ובמובן מסוים חלקן גרמו לתוצאה ההפוכה (למדתי לא לסמוך על עצמי והאמנתי שהצד השני תמיד צודק, כי הגישה הייתה שאני הבאתי את זה על עצמי בגלל חוסר הבנה). גם בנושא של יחסים בינאישיים - אין לי בעיה כזאת ככל הידוע, וזה משהו שאחת המטפלות ניסתה לרכב עליו ולהציג את זה כנקודת חוזקה.
באופן כללי, אני לא חותרת להגיע לריפוי מושלם בזמן קצר וברור לי שזה יקח זמן, אבל מה שהניע אותי היה שלפחות חלק מהטראומות יטופלו, או כמו שאמרתי למטפלת שהציעה שנמקד את הטיפול בכך שאני שונאת את העבודה שלי (אחרי שלא הצליחה לשכנע אותי שאני אוהבת אותה) - אני רוצה בתור התחלה להצליח לישון בלילה ולהיות מסוגלת לעשות עוד דברים חוץ מלהתכתב עם המתנדבים של ער"ן. בעקבות הניסיון האחרון דברים בתחום הזה כן הסתדרו והשתפרו, אבל זה נתקע אחרי שקלטתי שהמטפלת לא באמת הבינה למה באתי אליה ולא זרמה איתי לכיוון של טיפול בטראומות שמטרידות אותי, והזינה טראומות אחרות בעצם זה שהפגינה חוסר קשב והעבירה עלי ביקורת שיפוטית שדיי הפילה אותי.
בשורה התחתונה: מה שאני הבנתי, זה שהעיבוד האמדרי הופך את האירוע הטראומתי למשהו שמרגיש כחסר חשיבות. אחד הדברים שמפריעים לי ביומיום זה שדברים שקרו לפני הרבה שנים שההיגיון שלי אומר לי שהם זניחים ולא אמורים להטריד אותי, מאוד מטרידים אותי ומפריעים לי. במסגרת הטיפול הספקתי לעבד כמה אירועים מייצגים והרגשתי את ההשפעה פרטנית עם "שלוחות", אבל עדיין יש הרבה על מה לעבוד, ובזבזתי כבר המון זמן על כלום.
