Kobi Israeli
New member
לא מצאתי כותרת
רצף האירועים הבטיחותיים האחרונים מצליחים ללא קושי רב לסחוט מאיתנו תגובות אימוציונליות פזיזות ובעיקר לא פונקציונליות....זה הזמן לעצור שניה ולחשוב. קצת בגרות עשויה לעזור. מה שקרה לדודי ולצנחנים אחרים מנוסים ומתחילים כאחד יכול לקרות לכל אחד מאיתנו בכל צניחה חד וחלק. נכון יש הסתברות שמושפעת משלל גורמים ומרכיבים. על חלק אנחנו שולטים וחלק אנחנו אפילו לא מכירים. הטבע הסטטיסטי של התאונה הוא האויב הכי גדול שלנו והוא שניצח אותנו שוב. אנחנו נרדמים ומסוממים ע"י רצף של שקט בטיחותי שמסתיר את התאונה הבאה. כן זאת עם הריח המסריח שרבים טרחו להזכיר לי אותו בשבועות האחרונים. עכשיו כולנו חכמים ויודעים בדיוק מה צריך לעשות ומי הבא בתור. פעם חוקר אחד חיפש את המכנה המשותף הרחב ביותר שמחולל תאונות ובסוף הוא הגיע למילה אחת ששקלה הכי הרבה: שינוי. שינוי בציוד, בנהלים, בשגרה, בשיטה, בתפיסה, באקלים באווירה.... בטוח הארוך הסטטיסטיקה חייבת להסתדר. צרור מסדר את העניין. עוד עדות להשפעות אקלימיות ניתן למצוא בהבדל האיכותי שבין האירועים: סיבוב נמוך זו תאונה שקשורה בניסיון לא בידע, תאונה של טרק מחפש טרק בשמיים היא תאונה של ידע ('לא ידענו שאסור..'). ידע וניסיון הם תנאי הכרחי אבל לא מספיק. בואו נודה באמת צריך גם מזל.... על האחרון אין לנו שליטה אז מה נשאר לעשות: לתחקר ללמוד ולדעת יותר ולהמשיך להתנסות בצורה מבוקרת. זהו אין פטנטים אחרים ! זה הכל אנחנו ויש לנו הרבה במה להשתפר. אני בטוח שמפגשי בטיחות תכופים יותר יעזרו ואני בטוח שאנחנו חייבים להמשיך ולשמור אחד על השני. לתחקר ולא לוותר, להקשיב בלי להגיב,להגיד בלי להתלהם לדווח ולא להלשין ועוד כל מיני כאלה שכתובים בספרים אמריקאים אבל כנראה נכונים גם לנו. אין טעם לחפש אשמים זה הכל אנחנו. מצורף קובץ שמתאר תאונת צניחה מסוג אחר.
רצף האירועים הבטיחותיים האחרונים מצליחים ללא קושי רב לסחוט מאיתנו תגובות אימוציונליות פזיזות ובעיקר לא פונקציונליות....זה הזמן לעצור שניה ולחשוב. קצת בגרות עשויה לעזור. מה שקרה לדודי ולצנחנים אחרים מנוסים ומתחילים כאחד יכול לקרות לכל אחד מאיתנו בכל צניחה חד וחלק. נכון יש הסתברות שמושפעת משלל גורמים ומרכיבים. על חלק אנחנו שולטים וחלק אנחנו אפילו לא מכירים. הטבע הסטטיסטי של התאונה הוא האויב הכי גדול שלנו והוא שניצח אותנו שוב. אנחנו נרדמים ומסוממים ע"י רצף של שקט בטיחותי שמסתיר את התאונה הבאה. כן זאת עם הריח המסריח שרבים טרחו להזכיר לי אותו בשבועות האחרונים. עכשיו כולנו חכמים ויודעים בדיוק מה צריך לעשות ומי הבא בתור. פעם חוקר אחד חיפש את המכנה המשותף הרחב ביותר שמחולל תאונות ובסוף הוא הגיע למילה אחת ששקלה הכי הרבה: שינוי. שינוי בציוד, בנהלים, בשגרה, בשיטה, בתפיסה, באקלים באווירה.... בטוח הארוך הסטטיסטיקה חייבת להסתדר. צרור מסדר את העניין. עוד עדות להשפעות אקלימיות ניתן למצוא בהבדל האיכותי שבין האירועים: סיבוב נמוך זו תאונה שקשורה בניסיון לא בידע, תאונה של טרק מחפש טרק בשמיים היא תאונה של ידע ('לא ידענו שאסור..'). ידע וניסיון הם תנאי הכרחי אבל לא מספיק. בואו נודה באמת צריך גם מזל.... על האחרון אין לנו שליטה אז מה נשאר לעשות: לתחקר ללמוד ולדעת יותר ולהמשיך להתנסות בצורה מבוקרת. זהו אין פטנטים אחרים ! זה הכל אנחנו ויש לנו הרבה במה להשתפר. אני בטוח שמפגשי בטיחות תכופים יותר יעזרו ואני בטוח שאנחנו חייבים להמשיך ולשמור אחד על השני. לתחקר ולא לוותר, להקשיב בלי להגיב,להגיד בלי להתלהם לדווח ולא להלשין ועוד כל מיני כאלה שכתובים בספרים אמריקאים אבל כנראה נכונים גם לנו. אין טעם לחפש אשמים זה הכל אנחנו. מצורף קובץ שמתאר תאונת צניחה מסוג אחר.