לא מסוגלת יותר. די.........
- פותח הנושא אירה65
- פורסם בתאריך
לאירה
שתי דברים המצב שלך לא חייב להיות נגזרת של הילד את ישות אחת בפני עצמה אדם (באנגלית human being) ואסור לךלהיות כל כך שבורה ממצב הילד את חייבת להיות חזקה, במיוחד כעט שהוא "חלש יותר" וזה רק על ידי הפרדה. תדאגי לעצמך ללא קשר ללילד. לגבי הילד, לעניות דעתי יהיה לך קשה להתערב לו עם מיךשחק. אלא לדבר איתו בגלוי כממתבגר ארחאי על ההשלכות של כל דבר שהוא עושה. לא תוכלי לאסור עלין התנהגות זו או אחרת אלא לתת לו כלים לקבל החלטות נכונות ומוסריות. אין לי ספק שאם חינכת אותו למוסריות ולכבוד האחר, גם עם יהיה לו קונפליקט הוא יהיה לו חוסר נוח לעשות מעשה לא מוסרי שנוגד את מערכת האמונות שבבסיסה הוא גדל. לתת לו בטחון בשיפוט שלו (גם אם הוא יטעה). רעיון שעלה לי לראש, ובהחלט שווה מחשבה, כבכי הצעת עבודה ליישום עבור נוער מנוכר . ובו פירטתי והצלתי על שילוב במסגרת צבאית. ולמה מצב אחד הוא נוקשה וברורה ומאידל היא נותנת הזדמנות שווה לכל אחד. זוהי הזדמנות לבוא למקום שבו לרקע שלך ולמעמד שלך בבית אין משמעות. מסגרת ברורה, לצד תמיכה לימודית או מקצעית שמסםקת הזדמנות לפעמים יכולה להוות פתרון. שווה מחשבה גיל
שתי דברים המצב שלך לא חייב להיות נגזרת של הילד את ישות אחת בפני עצמה אדם (באנגלית human being) ואסור לךלהיות כל כך שבורה ממצב הילד את חייבת להיות חזקה, במיוחד כעט שהוא "חלש יותר" וזה רק על ידי הפרדה. תדאגי לעצמך ללא קשר ללילד. לגבי הילד, לעניות דעתי יהיה לך קשה להתערב לו עם מיךשחק. אלא לדבר איתו בגלוי כממתבגר ארחאי על ההשלכות של כל דבר שהוא עושה. לא תוכלי לאסור עלין התנהגות זו או אחרת אלא לתת לו כלים לקבל החלטות נכונות ומוסריות. אין לי ספק שאם חינכת אותו למוסריות ולכבוד האחר, גם עם יהיה לו קונפליקט הוא יהיה לו חוסר נוח לעשות מעשה לא מוסרי שנוגד את מערכת האמונות שבבסיסה הוא גדל. לתת לו בטחון בשיפוט שלו (גם אם הוא יטעה). רעיון שעלה לי לראש, ובהחלט שווה מחשבה, כבכי הצעת עבודה ליישום עבור נוער מנוכר . ובו פירטתי והצלתי על שילוב במסגרת צבאית. ולמה מצב אחד הוא נוקשה וברורה ומאידל היא נותנת הזדמנות שווה לכל אחד. זוהי הזדמנות לבוא למקום שבו לרקע שלך ולמעמד שלך בבית אין משמעות. מסגרת ברורה, לצד תמיכה לימודית או מקצעית שמסםקת הזדמנות לפעמים יכולה להוות פתרון. שווה מחשבה גיל
"חבורת הזבל" = קבוצת השווים????
אני מאתמול מציצה על הודעתך, באה לכתוב משהו מוחקת סוגרת והולכת. מדוע? כי הודעתך לא קלה היא. אין תשובות חד משמעיות. לא קל לגדל ילד מתבגר, לא קל לגדל ילד מתבגר שיש לו גם ADHD, ולא רק אני מבינה, אם הוא לוקח ריספרדל כנראה גם קצת מעבר. אני שומעת וחשה כאב מאוד גדול מהודעתך, אני שומעת קצת גם וויתור על יד אפילו הייתי מעיזה לומר גם קצת ייאוש. "מרגישה שלא יכולה יותר" את אומרת. ואני כל כך מבינה את כאבך ותחושותיך אלו. יחד עם זאת, אסור לך לוותר. אסור לך לוותר לו ובכך גם לא תוותרי עליו. ילד בן 14, מתבגר ובוגר ככל שיהיה עדיין זקוק לגבולות. עדיין נמצא בבית ספר (חבל שוויתרו עליו שם, זה לא מאוחר גם להרימו מעלה גם שם) וכמובן שבבית חייבים להשקיע בגבולות ברורים יותר. לא הבנתי. הוא לא אוהב נגינה? לא ילמד נגינה. מצאו לו משהו שהוא אוהב, ויותר מזה, משהו שהוא חזק בו וחזקו את זה עוד יותר. ילדים מתבגרים עושים עימם הסכמים וחוזים. חייבים לבוא מתוך כבוד, יחד עם זאת להסביר לו היטב מהם הגבולות הברורים. לא ברור לי בדיוק מצבו החברתי. ייתכן מאוד, שאם התחבר עם אותם "חבורת הזבל" דווקא שם הוא רואה בהם את קבוצת השווים שלו, שם אולי הוא מוערך, שם חושבים שהוא "שווה" משהו, שם מקבלים אותו כפי שהוא, עם הטוב ועם הפחות טוב, אולי דבר שהוא לא כל כך חווה בזמן האחרון בבית, בבית הספר, בין חבריו וחברותיו לכיתה. אל תתנצלי על אורך הודעתך, היא נראית לי מינימליסטית לעומת הרגשות העזים שאת מוצפת בהם. את חייבת לשוחח עם מישהו שמבין מה זה ADHD, איך אפשר להתנהג עם הילד ואיפה בכלל הם מקורות התמיכה שלך????? ברגע שתמצאי את מקורות התמיכה שלך, איפה בן זוגך כאן בסיפור? האם הוא גם "וויתר"? ברגע שתמצאי את מקורות התמיכה והחיזוקים האמיתיים לילד, בניית הגבולות המתאימים לבית ולילד כי אז אולי אפשר להתחיל לראות את קצה האור במנהרה. ספרי קצת על הילד. איזה חוזקים יש לו? אילו תכונות טובות? מישהו בבוקר או בערב מזכיר לו את הדברים הללו?????? אולי הארכתי, אך אינני מתנצלת, יש לי עוד מלא מה לומר, זה נראה לי כמו לגעת בך טיפה בכתף ולומר לך: אל תוותרי לו כי אז את מוותרת עליו. אל תוותרי עליו, הוא רק ילד בן 14, שזקוק עדיין להכוונה, לגבולות, ולאהבה... והדרך, אף אחד לא אמר שזו דרך קלה, אבל היא בהחלט דרך אפשרית. בהצלחה,
שרית.
אני מאתמול מציצה על הודעתך, באה לכתוב משהו מוחקת סוגרת והולכת. מדוע? כי הודעתך לא קלה היא. אין תשובות חד משמעיות. לא קל לגדל ילד מתבגר, לא קל לגדל ילד מתבגר שיש לו גם ADHD, ולא רק אני מבינה, אם הוא לוקח ריספרדל כנראה גם קצת מעבר. אני שומעת וחשה כאב מאוד גדול מהודעתך, אני שומעת קצת גם וויתור על יד אפילו הייתי מעיזה לומר גם קצת ייאוש. "מרגישה שלא יכולה יותר" את אומרת. ואני כל כך מבינה את כאבך ותחושותיך אלו. יחד עם זאת, אסור לך לוותר. אסור לך לוותר לו ובכך גם לא תוותרי עליו. ילד בן 14, מתבגר ובוגר ככל שיהיה עדיין זקוק לגבולות. עדיין נמצא בבית ספר (חבל שוויתרו עליו שם, זה לא מאוחר גם להרימו מעלה גם שם) וכמובן שבבית חייבים להשקיע בגבולות ברורים יותר. לא הבנתי. הוא לא אוהב נגינה? לא ילמד נגינה. מצאו לו משהו שהוא אוהב, ויותר מזה, משהו שהוא חזק בו וחזקו את זה עוד יותר. ילדים מתבגרים עושים עימם הסכמים וחוזים. חייבים לבוא מתוך כבוד, יחד עם זאת להסביר לו היטב מהם הגבולות הברורים. לא ברור לי בדיוק מצבו החברתי. ייתכן מאוד, שאם התחבר עם אותם "חבורת הזבל" דווקא שם הוא רואה בהם את קבוצת השווים שלו, שם אולי הוא מוערך, שם חושבים שהוא "שווה" משהו, שם מקבלים אותו כפי שהוא, עם הטוב ועם הפחות טוב, אולי דבר שהוא לא כל כך חווה בזמן האחרון בבית, בבית הספר, בין חבריו וחברותיו לכיתה. אל תתנצלי על אורך הודעתך, היא נראית לי מינימליסטית לעומת הרגשות העזים שאת מוצפת בהם. את חייבת לשוחח עם מישהו שמבין מה זה ADHD, איך אפשר להתנהג עם הילד ואיפה בכלל הם מקורות התמיכה שלך????? ברגע שתמצאי את מקורות התמיכה שלך, איפה בן זוגך כאן בסיפור? האם הוא גם "וויתר"? ברגע שתמצאי את מקורות התמיכה והחיזוקים האמיתיים לילד, בניית הגבולות המתאימים לבית ולילד כי אז אולי אפשר להתחיל לראות את קצה האור במנהרה. ספרי קצת על הילד. איזה חוזקים יש לו? אילו תכונות טובות? מישהו בבוקר או בערב מזכיר לו את הדברים הללו?????? אולי הארכתי, אך אינני מתנצלת, יש לי עוד מלא מה לומר, זה נראה לי כמו לגעת בך טיפה בכתף ולומר לך: אל תוותרי לו כי אז את מוותרת עליו. אל תוותרי עליו, הוא רק ילד בן 14, שזקוק עדיין להכוונה, לגבולות, ולאהבה... והדרך, אף אחד לא אמר שזו דרך קלה, אבל היא בהחלט דרך אפשרית. בהצלחה,
"הזירה החברתית" מתוך הספר המעולה
"מישהו מכיר את המתבגר שלי" של מרי פאולר. "הזירה החברתית בידוד חברתי מוליד דמוי עצמי נמוך, מה שעלול להוליך לבעיות אחרות, כמו דיכאון. התיידדות אינה בעיה. אבל פעילות בדרכים המשמרות את הידידות, מהווה בעיה. – חשוב שהורים למתבגרים יכירו את החברים של ילדיהם ומה מעשיהם. ההמלצה הכללית היא להיות מעורבים, אבל לא להתערב שלא לצורך. – הורים צריכים להיות מודאגים אם בן העשרה מתעטף בסודיות בכל הנוגע לחבריו. יתכן שיש לו מה להסתיר. – התאהבויות עשויות להיות תחום נוסף לדאגה להורים ובני עשרה. הקירבה שחשים בני העשרה במסגרת החברויות שלהם מבוססת על קשרים רגשיים. במקביל באה התפתחותו הטבעית של הדחף המיני. האתגר הוא לשלב את הצורך באינטימיות עם הצורך במיניות באופן הולם. – בנות מתחילות לצאת לפגישות רומנטיות בסביבות גיל 12 או 13, בנים בין השנים 12 ו- 14. נים עם ADHD נוטים להיות ילדותיים ולפיכך נוטים להתנהגות מטופשת, ומתוך כך בנות גילם עשויות לא לגלות בהם שום עניין. לכן הבנים נוטים להתחיל את תהליך הפגישות הרומנטיות בגיל מאוחר יותר, בסביבות 15. – לאנשים עם ADHD יש בעיות רבות בקשרים האינטימיים, הבעיות נובעות מהאינטראקציה של הכל או לא כלום המאפיינת את ה-ADHD . – בנות עם ADHD יכולות להיתקל בבעיות שונות מאלו של הבנים. החיפוש אחר ידידות אמיצה יכול להוביל לצרות במקרים של קשרים רומנטיים. הדחייה הקבוצתית שהנערה חווה, בשילוב עם דימוי עצמי נמוך, עשויים לגרום לה לראות בטעות ביחסי מין סימן לאינטימיות, כרטיס לגבר חדש, או אמצעי לצבירת פופולריות. – בהגיע מועד הפגישות הרומנטיות, השפעתכם הגדולה ביותר עשויה לבוא לידי ביטוי באמצעות חינוך ולא בניסיון להיאבק בעובדות החיים של בני העשרה. - קווים מנחים להשפעה הורית: * תפגשו אישית את כל מי שהמתבגרים שלכם יוצאים עמם לפגישה. * תדעו לאן המתבגר שלכם הולך ומה הוא מתכוון לעשות. * תגבילו את מספר הפגישות במשך השבוע. * למעט מקרים של התנהגות גרועה או אי עמידה בזמני השיבה הביתה, היו זהירים כאשר אינכם מחבבים את מי שהמתבגר/ת שלכם יוצאים עמם. - הורים לבני עשרה עם ADHD צריכים לדון עמם על אמצעים למניעת הריון. **************** אולי לא כל כך מדברים כאן על קבוצת השווים, אבל ספר בהחלט שווה קריאה. שרית.
"מישהו מכיר את המתבגר שלי" של מרי פאולר. "הזירה החברתית בידוד חברתי מוליד דמוי עצמי נמוך, מה שעלול להוליך לבעיות אחרות, כמו דיכאון. התיידדות אינה בעיה. אבל פעילות בדרכים המשמרות את הידידות, מהווה בעיה. – חשוב שהורים למתבגרים יכירו את החברים של ילדיהם ומה מעשיהם. ההמלצה הכללית היא להיות מעורבים, אבל לא להתערב שלא לצורך. – הורים צריכים להיות מודאגים אם בן העשרה מתעטף בסודיות בכל הנוגע לחבריו. יתכן שיש לו מה להסתיר. – התאהבויות עשויות להיות תחום נוסף לדאגה להורים ובני עשרה. הקירבה שחשים בני העשרה במסגרת החברויות שלהם מבוססת על קשרים רגשיים. במקביל באה התפתחותו הטבעית של הדחף המיני. האתגר הוא לשלב את הצורך באינטימיות עם הצורך במיניות באופן הולם. – בנות מתחילות לצאת לפגישות רומנטיות בסביבות גיל 12 או 13, בנים בין השנים 12 ו- 14. נים עם ADHD נוטים להיות ילדותיים ולפיכך נוטים להתנהגות מטופשת, ומתוך כך בנות גילם עשויות לא לגלות בהם שום עניין. לכן הבנים נוטים להתחיל את תהליך הפגישות הרומנטיות בגיל מאוחר יותר, בסביבות 15. – לאנשים עם ADHD יש בעיות רבות בקשרים האינטימיים, הבעיות נובעות מהאינטראקציה של הכל או לא כלום המאפיינת את ה-ADHD . – בנות עם ADHD יכולות להיתקל בבעיות שונות מאלו של הבנים. החיפוש אחר ידידות אמיצה יכול להוביל לצרות במקרים של קשרים רומנטיים. הדחייה הקבוצתית שהנערה חווה, בשילוב עם דימוי עצמי נמוך, עשויים לגרום לה לראות בטעות ביחסי מין סימן לאינטימיות, כרטיס לגבר חדש, או אמצעי לצבירת פופולריות. – בהגיע מועד הפגישות הרומנטיות, השפעתכם הגדולה ביותר עשויה לבוא לידי ביטוי באמצעות חינוך ולא בניסיון להיאבק בעובדות החיים של בני העשרה. - קווים מנחים להשפעה הורית: * תפגשו אישית את כל מי שהמתבגרים שלכם יוצאים עמם לפגישה. * תדעו לאן המתבגר שלכם הולך ומה הוא מתכוון לעשות. * תגבילו את מספר הפגישות במשך השבוע. * למעט מקרים של התנהגות גרועה או אי עמידה בזמני השיבה הביתה, היו זהירים כאשר אינכם מחבבים את מי שהמתבגר/ת שלכם יוצאים עמם. - הורים לבני עשרה עם ADHD צריכים לדון עמם על אמצעים למניעת הריון. **************** אולי לא כל כך מדברים כאן על קבוצת השווים, אבל ספר בהחלט שווה קריאה. שרית.
"חבורת הזבל" = קבוצת השווים????
אין לי מקורות התמיכה מיוחדים. אני מתייעצת עם המטפל שלו מידי פעם. הוא מנחה אותנו לפי דרישתינו. קבענו פגישה איתו. הילד מאוד אוהב נגינה ומוזיקה בכלל היא עולמו. מהבוקר עד הערב אני מחבקת אותו (הוא מאוד אוהב) ואומרת לו כמה אני אוהבת אותו ואיזו נשמה טובה יש לו. "חבורת הזבל" אכן מקבלת אותו כמו שהוא אבל גם החברים האמיתיים שלו עושים זאת. לא מוותרת עליו, פשוט קשה לי.
אין לי מקורות התמיכה מיוחדים. אני מתייעצת עם המטפל שלו מידי פעם. הוא מנחה אותנו לפי דרישתינו. קבענו פגישה איתו. הילד מאוד אוהב נגינה ומוזיקה בכלל היא עולמו. מהבוקר עד הערב אני מחבקת אותו (הוא מאוד אוהב) ואומרת לו כמה אני אוהבת אותו ואיזו נשמה טובה יש לו. "חבורת הזבל" אכן מקבלת אותו כמו שהוא אבל גם החברים האמיתיים שלו עושים זאת. לא מוותרת עליו, פשוט קשה לי.
אולי לא הובנתי נכון על ידך
שומעת את הקושי שלך הגדול. ותוהה, אולי יחד איתך, מה בדיוק קשה לך? זה טוב שיש לו מטפל ואת מקבלת הדרכה, האם סיפרת לו על הנושא החברתי? חשוב מאוד שהוא יעלה את זה גם עם הילד. כשהתכוונתי למקורות תמיכה, התכוונתי לבן זוג, לחברות, למשפחה, אנשים שבהם תוכלי להיעזר, כשכל כך קשה לך. חס ושלום, לא חשבתי לרגע שאת לא אוהבת אותו, עובדה שאת כאן, שאת הולכת למטפל, שאת עושה אבחון, אגב, מה היה האבחון הראשוני שבעקבותיו הוא קיבל ריספרדל? האם הוא סובל מADHD גם? הוא מקבל ריטלין? אני שומעת שלא קל לך, ואולי באמת את חייבת למצוא אוזן קשבת רק עבורך כדי להתחזק, כדי להיות יכולה לעזור לו כשיצטרך. אם החברים "האמיתיים" שלו עדיין בסביבתו ורוצים את סביבתו, אז אולי לעודד יותר את היציאות איתם. הוא יוצא איתם? משחק איתם? מזמינים אותו אליהם? הוא מזמין אותם אליכם? ספרי עוד חוץ מנושא החברים ההם, מה עוד קשה לך, כמובן, רק במידה ותרגישי רצון לשתף. לעיתים כשמוציאים מהלב, תחושת המועקה פוחתת, אפילו במעט, גם זו עזרה. שלך, שרית.
שומעת את הקושי שלך הגדול. ותוהה, אולי יחד איתך, מה בדיוק קשה לך? זה טוב שיש לו מטפל ואת מקבלת הדרכה, האם סיפרת לו על הנושא החברתי? חשוב מאוד שהוא יעלה את זה גם עם הילד. כשהתכוונתי למקורות תמיכה, התכוונתי לבן זוג, לחברות, למשפחה, אנשים שבהם תוכלי להיעזר, כשכל כך קשה לך. חס ושלום, לא חשבתי לרגע שאת לא אוהבת אותו, עובדה שאת כאן, שאת הולכת למטפל, שאת עושה אבחון, אגב, מה היה האבחון הראשוני שבעקבותיו הוא קיבל ריספרדל? האם הוא סובל מADHD גם? הוא מקבל ריטלין? אני שומעת שלא קל לך, ואולי באמת את חייבת למצוא אוזן קשבת רק עבורך כדי להתחזק, כדי להיות יכולה לעזור לו כשיצטרך. אם החברים "האמיתיים" שלו עדיין בסביבתו ורוצים את סביבתו, אז אולי לעודד יותר את היציאות איתם. הוא יוצא איתם? משחק איתם? מזמינים אותו אליהם? הוא מזמין אותם אליכם? ספרי עוד חוץ מנושא החברים ההם, מה עוד קשה לך, כמובן, רק במידה ותרגישי רצון לשתף. לעיתים כשמוציאים מהלב, תחושת המועקה פוחתת, אפילו במעט, גם זו עזרה. שלך, שרית.
../images/Emo24.gif לכווווווולם
תודה על האיכפתיות, ההקשבה, הרעיונות ובכלל על הכל. חייבת להגיד כי כבר יומיים
הוא לא נפגש עם הקבוצה ההיא, פשוט דיברתי איתו, לשכל הישר שלו, וגם לא נתתי לו הזדמנות להפגש איתם. תחושת המועקה אכן פחתה במקצת ביומיים האחרונים. אבל אני עדיין שומרת. תודה לכולכם
תודה על האיכפתיות, ההקשבה, הרעיונות ובכלל על הכל. חייבת להגיד כי כבר יומיים
שריד
לא עשיתי שינוי ממשי. אני נואמת ומדברת כבר המון זמן מה יהיה אם יגרר. לילד יש בסיס ויסודות טובים (עבדנו על זה הרבה שנים). הוא מבין כי אם ימשיך להסתובב איתם או עם חלקם, יתכן ויסתבך בדברים לא טובים. הוא רוצה, לדבריו, שאני לא אתן לו אפשרות לצאת מהבית כשהוא רוצה להיפגש איתם. מצידו שאני אעמוד בכניסה ואנעל הדלת. אתמול לקחתי חופש מהעבודה לשמור עליו, והיום היה עם אבא שלי. היום אפילו לא חיפש אותם. למדתי עם השנים שכאשר מדברים איתו זה בסוף נכנס לתודעה.
לא עשיתי שינוי ממשי. אני נואמת ומדברת כבר המון זמן מה יהיה אם יגרר. לילד יש בסיס ויסודות טובים (עבדנו על זה הרבה שנים). הוא מבין כי אם ימשיך להסתובב איתם או עם חלקם, יתכן ויסתבך בדברים לא טובים. הוא רוצה, לדבריו, שאני לא אתן לו אפשרות לצאת מהבית כשהוא רוצה להיפגש איתם. מצידו שאני אעמוד בכניסה ואנעל הדלת. אתמול לקחתי חופש מהעבודה לשמור עליו, והיום היה עם אבא שלי. היום אפילו לא חיפש אותם. למדתי עם השנים שכאשר מדברים איתו זה בסוף נכנס לתודעה.
שינוי...
אירה על זה בדיוק שאלתי. שנים את כבר נואמת ומדברת ופתאום זה הצליח. למה דוקא עכשיו זה נקלט ? לשאול אותו אני לא יכול, אבל אפשר לשאול אותך האם משהו בכוונה שלך, בדרך, בזמן ובמקום שבו נפגשת איתו היה שונה ? כי אם תדעי, בעקבות ההצלחה, מה גרם לכך, הסיכוי לשחזר את ההצלחה יהיה גבוה יותר...
אירה על זה בדיוק שאלתי. שנים את כבר נואמת ומדברת ופתאום זה הצליח. למה דוקא עכשיו זה נקלט ? לשאול אותו אני לא יכול, אבל אפשר לשאול אותך האם משהו בכוונה שלך, בדרך, בזמן ובמקום שבו נפגשת איתו היה שונה ? כי אם תדעי, בעקבות ההצלחה, מה גרם לכך, הסיכוי לשחזר את ההצלחה יהיה גבוה יותר...
לשריד
להסתובב עם "חבורת הזבל" זה חציית קווים אדומים מבחינתי. אולי הייתי תקיפה יותר במקרה זה, אפילו מבלי לשים לב. ההתחברות עם אותם ילדים התחילה רק בימים האחרונים ואני מקווה שלא תחזור על עצמה. וגם פיזית לא איפשרתי את המפגשים. אני מקווה שזה יחזיק מעמד, כי לא קל איתו גם בלי השטויות האלו.
להסתובב עם "חבורת הזבל" זה חציית קווים אדומים מבחינתי. אולי הייתי תקיפה יותר במקרה זה, אפילו מבלי לשים לב. ההתחברות עם אותם ילדים התחילה רק בימים האחרונים ואני מקווה שלא תחזור על עצמה. וגם פיזית לא איפשרתי את המפגשים. אני מקווה שזה יחזיק מעמד, כי לא קל איתו גם בלי השטויות האלו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.