לא ממש מבין!!!

לא ממש מבין!!!

היתה כאן שיחה ארוכה על מה הוא נותן מה הוא לא נותן!!! ממש כאב לי לקרוא את הדברים!!! יכול להיות שיסורי המצפון שלי הם אלה שגורמים לי להפנות כל גרוש שיש לי לבני ולגרושתי, כי מנק´ ראות שלי היא זאת שנושאת בעול היא זאת שעושה את רוב העבודה!!! עד היום אני נותן לה בצחוק מתנות ליום הנישואין/גירושין לא שוכח את יום הולדת שלה, ברגע שהיא אומרת שהיא קנתה משהו לילד אני מיד שואל כמה זה עלה ומתעקש להשתתף לפחות במחצית. כואב לי לראות, לשמוע על כך שמשאירים את הילדים לאישה ולא נותנים תמיכה נאותה. באמת צובת בלב
אם פגעתי במישהו כאן אבל לי זה נראה מוזר סגול
 
והדרך ההפוכה משלך היא...

לחפש כל הזדמנות לזרוק לי : את רצית לגדל אותן.. עכשיו הכככללללל בעיה שלך !!!
 

תאנה

New member
סגול סגול

ככה זה, יש ויש מכל המינים ומכל הצבעים. אם יש חיוב בצד אחד , אז יש שלילה בצד אחר, לכולם יש כוונות טובות , אבל מה לעשות לא כולם חכמים ולא כולם מצליחים לרכז את המחשבות בכוונים הנכונים והחיוביים. כולנו פה נשמעים צודקים וחושבים נכון , אבל צריך 2 לטנגו וכדי שהריקוד יהיה מושלם צריכים גם את המיומנות הנכונה.
 

avitalp

New member
סגול-גול....

יש דברים, שגם אם נורא מתאמצים - לא מבינים... והנקודה שאתה תוהה עליה היא אחת מהם... מה שנראה לך מובן מאליו - ולא משנה אם זה בא מתוך יסורי מצפון או לא - לאחרים לא נראה כך. יש להם סדרי עדיפויות שונים, גם במה שקשור לילדים שלהם. אמרו כבר לפני - כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. אני למדתי במהלך השנים לא לצפות. מעדיפה להיות מופתעת ולא מאוכזבת. אני עומדת רק על עניין המזונות והשבת פעם בשבועיים. בכל השאר - אני לא מצפה לכלום. מה שבא - על הכיפאק... מה שלא - אני מסתדרת בכוחות עצמי... זה לא יותר קל מעשית, אבל יותר קל רגשית, וזה - לא פחות חשוב. אביטל
 
אז אני אסביר לך.

אתה מפנה כל גרוש ש י ש לך לבנך ולגרושתך, וזוכה לאהדה מהעלמות בפורום, אבל יש כאלה שפשוט א י ן להם (ואני לא מדבר על עצמי). אני שומע עליהם מהגרושות שלהם: תראה את האפס הזה, לא עובד, לא לומד, חי אצל אמא שלו, מנסה להתפרנס מעסקי אויר. אין להם, ידידי. פשוט אין להם. אני מסכים אתך שלחסוך על זוג סנדלים לילד זה קצת פתטי, אבל לפעמים כבר אין במה לחסוך.
 

maof

New member
הפוך על הפוך

ומה תגיד על מצב שעלמת החן לא בחוסר, אבל בכל זאת שולחת את הילדים לאבא המגעיל. "והמגעיל" עדין לא למד להגיד לא. "והמגעיל" מרגיש מרומה ומנוצל בשם הילדים. לא כל ספור ניראה אותו הדבר תלוי מי המספר. יש אנשים שפשוט אין להם וקשה. ויש אנשים כדרכה של אוריאנה פשוט מסוגלים גם לראות את המציאות ולהודות זה מה יש......
 
למעלה