לא מכורה

2B LoOnY

New member
לא מכורה

זה נכון, גיליתי שאני יכולה להגמל אז חזרתי, לאחר שעזבתי לאיזה שבועיים שלושה (בהתחלה בימים הראשונים זה הפריע, אבל אחרי זה לא בכלל), וגיליתי שאם אני לא רוצה להיות מכורה לאינטרטר אני רק צריכה לעסוק בדבר אחר לראות טלויזיה, לדבר בטלפון, לקרוא ספרים בקיצקר להעסיק את עצמי או בעצם-להיות מכורה למשהו אחר ככה זה מה לעשות... אי אפשר להפסיק עם התמכרויות לגמרי (לפחות לא אצלי), אז אם אני כבר לא אהיה מלא באינטרטר תוכלו להיות בטוחים שאני כל היום אקרא ספרי מדע בדיוני או אראה תוכנית אחרי תוכנית בטלויזיה אני מרגישה עכשיו הרבה יותר נחמד וטוב לי, שאני לא כל יום על האינטרטר ואני יכולה לרסן את זה, ואז אני גם נהנת מהאינטרטר כי אני נמצאת בו, ומצד שני, אני עדיין נהנית כי אני לא נמצאת בו יותר מדי אז המסקנה שלי... שפשוט אי אפשר לא להיות מכור למשהו וזהו מה דעתכם?
 

ליאור...

New member
גם אני חזרתי

אבל..(תמיד יש אבל)אני עדיין פה מדי פעם גיליתי בסופו ל דבר, שהשבוע הזה לא היה כ``כ קשה, רק בהתחלה...והעסקתי את עצמי די טוב, וכמו שלוני אמרה...גם אני העסקתי את עצמי והסתדרתי מצויין וכולם יכולים ו...לוני, גם אני לא הייתי בזמן שלך, אז ברוך הבא לי ולך
 

שירז**

New member
ברוכה ליאור,,

שמחה לאות אותך ולראות שהסתדת מצויין, כ``נל לגבייך מה שכתבתי ללוני ,תעברו על ההודעות כאן אגב איך היה המבחנים ויש לך אישור כניסה ?.......
 

ליאור...

New member
הם היו קלים....

אני סתם חרשנית.... אבל נשאר לי עוד מבחן אחד, כדי להתקבל ל``אשל הנשיא``(פנימייה)... ואם אני אתקבל זה יהיה מצויין כי לא יהיה לי זמן להיות מול המחשב פה ושם בסופי שבוע...אולי
 

e-magine

New member
ליאור אמרתי לך שעוד ניפגש...

חוץ מזה ליאור, אז זהו שלא כולם יכולים. למרות שבני האדם ``רקמה אנושית אחת`` הם גם מאד שונים. בדיוק כפי שיש כאלה שלעולם לא ייתמכרו לאינטרנט, יש כאלה שלא כל כך יכולים להיגמל. תסתכלי רגע על ההבדל ביני לבינך: ההורים שלך יכולים לנתק לך את האינטרנט. מה קרה? קצת קשה אך מתגברים. מי ינתק לי ולאשליה ולתיאה ולכרמית? ואם כבר נניח שאני מתקשר לספק שלי ומנתק לעצמי. עדיין יש לי את המחשב על השולחן. מה יימנע ממני להתחבר שוב? שלא נדבר על השאלה איך אקבל הודעות, איך אבדוק באופן מהיר נתונים שאני צריך בשביל העבודה שלי. איך אבדוק דוחו``ת ונתוני חשבונות בנקים? איך אבצע באופן מהיר כל מיני פעולות שאני צריך לבצע. כך שאת רואה שזה לא בדיוק ככה.
 

ליאור...

New member
לך לבנק

תראה, גם אם ההורים שלי לא היו לוק`חים לי תקו, אני חושבת שבאיזשהו שלב אני פשוט אגזור אותו... לדוגמא שטסתי לחו``ל לא היה לי קשה בלי אינטרנט, העסקתי את עצמי, ולא היה לי משעמם, התמכרתי לאינטרנט בגלל השעמום. אולי זה מה שהיה עכשיו בחופש, שאני יחזור לארץ אחרי הטיסה, ואני אסיים את הסמינר שיש לי עוד שבוע, ואעשה את המבחנים, אני ארשה לעצמי לגלוש...אבל לא יותר משעה וחצי ביום... אני אשתדל ואצליח(אני חושבת...).
 

שירז**

New member
ברוכה הבאה,,

כמו שכבר מ``ס פעמים אמרהו לוני לא צרך להתנתק לגמרי אלה לשים גבולות, כך שלא יפריע למהלך החיים ביום יום, ותשמשיכי לעשות את הדברים שאת אוהבת , דפדפי לגבי התגובה שלי ושל אי מאג`ין תקראי , ותביני על מה דיברנו שלא היית בהצלחה!
 

e-magine

New member
לוני אני שמח לשמוע שאת לא מכורה.

אני לא סבור שכל אדם ``חייב`` להתמכר למשהו. אני חייתי 40 שנה בלי להיות מכור לשום דבר ויש רבים שחיים חיים ארוכים ומלאים בלי להתמכר. העובדה שאנחנו אוהבים לעשות מאד מאד לעשות משהו, לא הופכת אותנו למכורים. שוב דוגמת האוכל: יש הרבה אנשים שאוהבים לאכול, מבשלים, הולכים למסעדות טובות, וכד` ולא מכורים.
 

סרפד

New member
את חייבת להיות מכורה למשהו?

כן, גם אצלי האובססיות/עיסוקים/תחביבים/התעניינויות אינטנסיביות או איך שתקראי לזה פחות או יותר מתחלפים זה בזה. אז אצלך זה ספרי מד``ב, טלויזיה, אינטרטר... אצלי זו מוסיקה כזו או אחרת, סמו, עבודה, נושא כלשהו, אינטרטר... שימי לב שאלה התמכרויות ו``התמכרויות`` עם תכנים מנטליים, שלא כמו סיגריות והרואין למשל. מישהי כאן - אולי את - כבר עשתה את ההבחנה הזו בין ``התמכרויות נפשיות`` ל``התמכרויות פיזיות``, למרות שלהתמכרויות פיזיות יש גם צדדים נפשיים. אז למה אי אפשר לא להיות מכור למשהו? מה דעתך? בטח יגידו בריחה, או חסכים, או שאצלך -שעמום, כי החברות גרות בקצה השני של העיר ואת צריכה לשמור הרבה על אחותך הקטנה. אבל לי יש תחושה של משהו אחר, לפחות משהו נוסף, לפחות אצלי. רוב ה``התמכרויות`` שלי הן לא סתמיות, כלומר אני מתלהבת ומתעמקת במשהו, ואח``כ או שאני מחליפה את זה במשהו אחר, כמו שאת עשית עם האינטרטר, או שזה עובר מאליו ואני מפתחת התענינות או עיסוק אינטנסיבי במשהו אחר, אבל ההערכה שלי לדבר שעניין אותי קודם נשארת, כלומר אני מבינה מה בו כל כך הלהיב ומשך או עניין אותי ובעיקרון יכולתי להמשיך להתעניין בו. רוב הדברים שהתעניינתי בהם במהלך השנים יכלו לעניין אותי כל החיים, אבל בגלל שהתמקדתי בדבר אחד כל פעם, כביכול דחסתי 10 שנים של התעניינות לתוך שנה ואז, מטבע הדברים, הגעתי לאיזו נקודת רוויה, או מיצוי, או ``עייפות החומר`` או משהו. אפשר לתאר את זה גם אחרת: המוח שלי כביכול לא עוסק במטלות שונות במקביל, כמו אצל אנשים אחרים, אלא בזו אחר זו, מטלה אחת כל פעם. אם במקום לעסוק באינטנסיביות בדבר אחד כל פעם, בזה אחר זה, הייתי עוסקת בכל הדברים הללו בו זמנית, במקביל זה לזה, היו לי חיים רגילים פחות או יותר - עבודה, תחביבים, תחומי עניין שונים, הנאות מגוונות - כל דבר במידה! כמו אצל כולם. אז למה זה לא ככה - הכל במידה? אולי מודל המוח שלי פרימיטיבי יחסית, כמו מחשבים ישנים? אולי זה פשוט עניין של מבנה אישיות שונה? או אולי יש לי צורך בהתמכרות מאיזושהי סיבה? או אולי יש לי צורך באינטנסיביות? אולי יש לי צורך בבלעדיות הזו? להתמסר לדבר אחד? אבל את נשמעת בדרך הנכונה פחות או יותר. אולי במקום *או* להיות מחוברת כל היום *או* לקרוא מד``ב כל היום *או* לצפות בתוכנית אחרי תוכנית בטלויזיה תנסי לרסן כל דבר ולעשות בכל יום קצת מכל דבר פלוס דברים נוספים. נראה לך שיעבוד?
 

Another Brick

New member
איזה יופי

גם אני חזרתי :)) במקרה כולנו באנו עכשיו או שקורה פה משו? הממ... טוב לא חשוב, העיקר זה שנתנו לי מגן 87 בתקשורת וכיף ושמייח לי נורא וביום שלישי יש תעודות ואז מוכרחה ללכת לעשות כבר עגיל בגבה! זהו... מור-לא כ``כ מכורה (?)
 
למעלה