לא מכאן אבל....

[ידי קסם]

לא מכאן אבל....

מאוד מעוניינת לדעת לגביי אחוזי התורשה של האפילפסייה. תודה מראש ושבת שלום.

 

[מקגייוור27]

אני יודע

זה חמישים חמישים, עם בהריון מתברר שהולד הוא ממין זכר הסיכוי שהוא יהיה חולה באםילםסיה הוא 1 ל-50. אם זו בת, הסיכוי שתהיתה חולה הוא 0 ל-50. מקווה שעזרתי.

 

[ידי קסם]

../images/Emo51.gif ....

תודה רבה לך על תשובתך! האם אפשר להבין מדברייך שבכל מצב יש מצב יש 50% תורשה גנטית של המחלה, בין אם האב הוא זה שחולה ובין אם לא? ואני מקווה שזה בסיידר לשאול זאת, אך מאוד מסקרן אותי לדעת כיצד אתם הלוקים באפילפסייה מסתדרים עם מערכות יחסים זוגיות? באיזה שלב אתם מספרים לבן הזוג? האם קרה ש(שחשתם)שבעקבות זאת בן הזוג נפרד מכם...? מקווה שזה בסיידר לשאול שאלה שכזו, העניין מאוד מסקרן ומדבר אליי לאחרונה... בתודה מראש ובברכת שבוע טוב ורגוע

 

[ruthty]

בוקר טוב לך ידי קסם

קודם כל לא בכל מצב יש 50% תורשה שנית מאוד בסדר לשאול אין עם זה שום בעיה באפילפסיה יש דרגות מהקל אל הכבד . במערכות יחסים זוגיות כמו בכל מערכת רגילה אין לזה שום קשר לגבי הבריאות מערכת יחסים נבנת משני אנשים המנסים להגיע לאמצע ואם כל אחד יבתר קצת אז מגיעים לשלמות. לפי דעתי אם מערכת יחסים רצינית צריך לספר לבן הזוג ולקחת אותו לרופא שיסביר לו את כל ההשלכות כדי שלא יבוא מאוחר יותר בטענות כמו שאני עשיתי. לי קרה אישית שבן זוג עזב אותי עקב זה היום במט לאחור אני לא מצטערת פגשתי בן זוג מבין ואוהב וכך צריך להיות אם יש לך שאלות נוספות אני כאן

 

[חתולה חמודה]

../images/Emo12.gif לי הרופא אמר הרבה פחות אחוזים..

אחדים ביותר. אצלי האפילפסיה באה באנשהו במשפחה המורחבת. לא אבא, לא אמא, לא סבא וסבתא. האמת, אין לי מושג ממי, אבל היא תורשתית.. לגבי זוגיות- לא ממש הייתה בעיה. היו לי מערכות יחסים ארוכות (שנתיים כ"א-בשבילי זה ארוך..) כמובן שיש את מי שנרתע מעט, אבל לי אישית לא יצא לצאת עם מישהו כזה..

 

[ידי קסם]

וכמישהי שלוקה במחלה, אינך פוחדת ...

האינך חוששת שזוהי אחת הסיבות שבגללן נפסק הקשר. או שזה יפגום ביצירת קשר רציני איכותי לחיים...? שוב- תודה רבה על המענה, זה מאוד חשוב לי. ממישהי שנמצאת מהצד השני של המתרס.

 

[חתולה חמודה]

פוחדת? מי שלא רוצה אותי- זבש"ו..

הבחורים שהיו איתי+ המשפחות שלהם מאוד אהבו אותי. נפרדו בלי קשר לאפילפסיה. אמנם האפילפסיה שלי לא קשה, אז אולי אין לי זכות גדולה לדבר, אבל תדעי לך שלהרבה אנשים יש יותר ויותר מודעות. כמעט כל מי שסיפרתי לו הכיר מישהו עם אפילפסיה. וזה לא יפגום. הסיבות שנפרדתי מהחבר האחרון שלי לא היו קשורות לזה. בכלל, חשבנו שבסופו של דבר נתחתן...

 

[ידי קסם]

את צודקת, אם כי...

את צודקת בהחלט שמי שבאמת ירצה ויאהב אותך יקבל אותך כפי שאת ועל אך ה... אם כי אני חושבת שיש לכבד ולהבין גם את הצד השני. מאוד אשמח לשמוע דעות נוספות והיות והעניין מאוד מדבר אלי בתקופה זו.

 

[חתולה חמודה]

אני מבינה חששות של אחרים,

לא אשפוט אותם על פי זה, אני מבינה שלא כולם רוצים להכנס לקשר כזה בעיקר כי עדיין יש בורות בנושא. בכל אופן, גם אם אני מבינה את החששות שלהם זה עדיין נשאר בגדר- זבש"ו, כי ת'כלס הוא מפסיד.. (חתולה ברגע של ביטחון עצמי)

 

[מכורה לפיתוי שלך]

אני לא מסתירה מאנשים את העובדה

שאני אפלפטית וזה לא מונע מבנים ליצור איתי קשר ואפילו לקחת אותו למקום רציני יותר. עד כה הקשרים נגמרו משלל סיבות אחרות. כמו כן אני גם צעירה, אבל באמת קשה לי להאמין שמישהו יעזוב אותי בגלל האפילפסיה.

 

[mori17]

מי שיפרד ממשיהי/מישהו שיש לו

אפילפסיה אז במילה אחת הוא מ-פ-ג-ר! אני אומרת לכל מי שאני מכירה חברות חדשות/החברות שאני בקשר כמה שנים/ידידים/אנשים שיצאתי וכ'ו אני לא מתביישת בזה ותאמיני לי כל מה שהם עושים גם אני יכולה חוץ מלשתות שתייה חריפה חיחי

וכמו שחתולה חמודה אמרה זבש"ו מורי

 

[ידי קסם]

אני בהחלט יכולה להבין את נימת דבריך

אני בהחלט יכולה להבין את נימת דבריך!!! אך יחד עם זאת, קיימת גם ציפייה שתנסי להבין גם את הצד השני ולא תשימי עליו ישר תוית של מפגר. גם לי יש את הליקויים שלי (כידוע אף אחד אינו מושלם), אם זה הליקויים האישיים שלי ואם זה גירושי הורי וגירושי אחי, שכן קורה לעיתים שאני מרגישה כי המצב הנוכחי הוא מעין כתם שעלול להוות עבורי מעין מכשול בדרכי להכיר בן-זוג לחיים. ועם כל הקושי שבדבר, אני בהחלט מבינה גם את הצד השני שחושש, ששולל ולעיתים מוותר מוקדם בעקבות כמובן הסטיגמות שיש בסביבתינו וחוסר הקבלה שנוצרת עקב חוסר המודעות המשוועת. אני בהחלט חושבת שהפחד והחשש כאן מפני הדחייה של האחר הוא לגיטימי ומקובל, אם כי לא רצוי. נשמע לי קצת לא טבעי לא לחשוש, ואם הדבר כך הרי אני מורידה בפניכם את הכובע. שוב מודה לכם על תגובותיכם. הדבר מאוד חשוב לי. מאוד אשמח לשמוע גם תגובות של אנשים נשואים אשר אחד מבין הזוג לוקה באפילפסייה ולשמוע כיצד בן הזוג הגיב כששמע על השיתוף וכיצד ואם משפחתו קיבלה....? שוב המון תודה וסליחה אם גרמתי למישהו תחושה של כעס. בברכת יום טוב ורגוע- "ידי קסם"

 

[מקגייוור27]

לידי קסם

אני נבדקתי על ידי גנטיקי וזה מה שהוא אמר.

 

[moribat]

נשואה לגבר חולה אפילפסיה.

אם אגיד שלא חששתי, לא חשבתי מה צופן העתיד מבחינת האפילפסיה, ותורשה, אשקר. אישית, לא היווה עבורי שיקול, ולא חשבתי לעזוב בגלל האפילפסיה. המשפחה שלי קיבלה את הדבר בנון שלנטיות, ולא, בעלי לא מאוזן, כך שהדבר אינו תאורטי בלבד, אלא יצא להם לראות אותו בהתקף, או במצבים שאחרי התקפים. השלמתי עם הסיכוי הגדול שייתכן ואחד מילדינו יחלה גם הוא באפילפסיה, האפילפסיה של בעלי הינה תורשתית. חושבת, שאם אדם מרגיש שלחיות עם בן זוג חולה אפילפסיה "גדול" עליו, זה בהחלט לגיטימי, ואפילו בוגר להודות בכך. זאת יכולה להיות התמודדות לא פשוטה, ולא כולנו בנויים אותו הדבר, כל אחד יכול להרגיש מתי הוא לא בטוח באשר לכוחותיו. קסם, אני בטוחה שאת תמצאי את שותפך לחיים, הסירי דאגה מליבך, האפילפסיה לא תהווה מכשול בפני האחד והיחיד. יהיו כאלו שיירתעו, נכון, אבל מה חדש..מי מאיתנו לא פסל בשל סיבות שונות ומשונות קשרים. החיבור הנכון, עם השותף הנכון, יגיע. ולאפילפסיה לא יהיה משקל בצרוף האמיתי.

 

[חייםלוי]

יופי לראות אותך כאן. מציצה לעתים

רחוקות אמנם אבל כל פעם אנחנו שמחים שאת כאן

ותמסרי ד"ש לבעלך.

 

[ruthty]

מסכימה איתך

 

[מכורה לפיתוי שלך]

תראי, אני מאוזנת

האפילפסיה לא משפיעה בכלל על חיי היומיום שלי, כך שמי שנפרד ממני בגלל זה, הוא באמת אידיוט.