לא מוכן לפגוש את חברתו של אבא שלי!

מישהו16

New member
לא מוכן לפגוש את חברתו של אבא שלי!

שלום, אני בן 16, ויש לי דילמה מאוד קשה. לפני כשנה ההורים שלי התגרשו ואבא שלי עזב את הבית. בדרכים-לא-דרכים הצלחתי לגלות כי הוא עזב את הבית בגלל שפגש אישה חדשה. כל פעם שאבא שלי ניסה לשכנע אותי לפגוש אותה, סירבתי בתוקף. חודשיים אח"כ הייתה לאבא שלי יומהולדת 50, והסתכם שהם יחגגו את יום ההולדת בבית של אמא שלי (שבו כולנו גרים - אני, אח שלי, אחותי ואמא שלי). מן הסתם, גם החברה החדשה שלו תבוא למסיבה הזאת. שוב סירבתי בתוקף, אבל הפעם אבא שלי לחץ עליי יותר מדי, כשנתן כל מיני דוגמאות לאירועים שנהיה חייבים להיות גם אני וגם היא באותו מקום. הלחץ שהוא הפעיל עליי היה יותר מדיי, ופשוט ניתקתי עם האבא כל קשר - לא פגשתי אותו, כשראיתי אותו, סובבתי את הפנים בשביל לא להסתכל עליו, ניתקתי לו טלפונים בפרצוף וכן הלאה. ככה זה נמשך שלושה חודשים. אחרי שחזרתי לדבר איתו וכדומה, הוא נזהר שלא להזכיר את החברה שלו. ככה המשכנו בערך חצי שנה נוספת, עד עכשיו. לפני שבוע הוא סיפר לי שיש לסבא שלי יום הולדת 80, ושתהיה לו עוד כמה ימים מסיבה גדולה שבה כל בני המשפחה - כולל חברה שלו - ישתתפו. למסיבה הזאת אני יכול עוד להבריז, אבל בעוד חודש קרובת משפחה טובה שלי מתחתנת, ובעוד שלושה חודשים קרוב משפחה נוסף מתחתן וכן הלאה.... מן הסתם גם לכל האירועים האלו תבוא גם החברה שלו, וגם אני מוזמן לכל המקומות הללו. אני לא יודע אם לבוא לאותם מפגשים או לא, האם לפגוש את החברה של אבא שלי או לא.... מצד אחד, זה לא יכול להמשך כך - שאני אחמיץ אירועים משפחתיים בגלל אי-רצון למפגש עם מישהו/מישהי.. מצד שני, אני לא יכול/מוכן לסלוח לה על כך שהפרידה בעצם בין ההורים שלי - ושאני יצאתי נפגע מאוד מכל הסיפור הזה. מה אתה מציע לי? בתודה, מישהו16
 

מכשפה

New member
לבן ה-16, שלום רב!

לדעתי, חבל עליך ועל אביך. מה שאתה עושה לא ייטיב איתך ולא עם היחסים שלך עם אביך. אמנם אתה כועס, כי נפגעת, אבל התגובה שלך מאד ילדותית, ולא בוגרת בכלל. אוקי, כעסת, עשית ברוגז, הבינו אותך, אבל, עכשיו ממשיכים הלאה- אתה הרי רואה שהחיים חזקים יותר, שיש אירועים, שאבא רוצה לבוא עם החברה שלו, ולפי דעתי, אתה צריך לנשוך את השפתיים, ולבוא כמו גדול! אתה צריך להבין שזה שאבא שלך התאהב באשה אחרת, זה לא משהו נגדך, זה משהו בעדו! זה קרה כי אולי היה חסר לו משהו ביחסים עם אמך, אולי האהבה שלהם מיצתה את עצמה, ולכן זה שאביך מרשה לעצמו חיים חדשים, זה לא אומר שאתה צריך להעניש אותו ואת עצמך!אז נכון שנפגעת, וגם אחיך, ואמך שאתה אוהב, ונכון שאתם כילדים נופלים באמצע, וחושבים שאתם הכי סובלים. אבל תנסה לשים את עצמך במקומו- ותראה שגם אתה היית רוצה שיקבלו אותך ואת האהבה החדשה שלך.זה שהוא נפרד מאמך- לא אומר שהוא נפרד ממך, ולא אומר שהוא הפסיק לאהוב אותך. מפליא אותי שאמך הסכימה שהוא יביא את החברה שלו אליכם הבייתה, אבל אם היא קיבלה אותה- אז אתה לא? אתה יודע כמה זה אמור להיות קשה בשביל אמך? היא הרי לא הייתה חייבת להסכים שהחברה תבוא, ואם זה מה שאמך עשתה, סזה מראה על גדלות רוח, ועל כך שהיא מעוניינת להשאר איתם ביחסים טובים! אז אל תקלקל להם. אלא אם-אמך עושה זאת מתוך חולשה, ומשתפת אותך בתחושות האמיתיות שלה, ואז אתה מרגיש צורך לכעוס על אבא במקום אמא- ואתה לא צריך לעשות זאת. זה לא התפקיד שלך! שמעתי כבר על סיפורים דומים לשלך- ובסוף הכל הסתדר, וכולם נהיו חברים מאד טובים! תנסה- כדאי לך, במיוחד אם היא אשה נחמדה- אתה בסוף רק תרוויח מזה! מקווה שעזרתי לך במעט. ואגב- אני גרושה, והלוואי ואשתו של בעלי הייתה מסכימה שאני אכנס אליהם הבייתה, אפילו לדבר אתי בטלפון היא לא מעוניינת. וזה רע מאד, ומשפיע לרעה גם על הילדים, ויש לזה השלכה על כל החיים.
 

גרא.

New member
צא מזה,הכעס לא יחזיר את אביך הביתה

מישהוא16 ,תחושותיך הקשות,ותחושות הכעס שלך על חברתו של אביך,שהפרידה בין הוריך,מובנות וטבעיות.כל נער אחר במקומך היה חש כמוך.אלא שהבעייה לדעתי נעוצה יותר ביחסים הרעועים,כפי הנראה שהיו בין הוריך.ועזיבתו את הבית היתה בשל החלטתו הוא,כיוון שהוריך לא יכלו יותר לחיות יחד,ומערכת היחסים שהתפתחה בין אביך לחברתו,היא באחריותו שלו,והחלטתו שלו להתחיל בפרק ב´.העובדה שלא התחשב ברגשותיך שלך,אינה מעידה שהוא אינו אוהב אותך יותר,אלא שהוא היה זקוק כנראה נואשות לקשר הזה,אולי כפיצוי על הרס יחסיו עם אמך.תגובות הכעס,ההתעלמות,שנפסקה לבסוף,לא יחזירו את אבא שלך הביתה,אבל עלולות להרוס את הקשר בינך לבינו,דווקא בתקופה שאתה זקוק לו במיוחד.מישהוא16,צא מזה,לאביך,שכבר אינו בבית,מותר לנהל מערכת יחסים כזו או אחרת,אל לך לשפוט אותו.אתה לא חייב לאהוב את חברתו,אתה לא חייב לסלוח לה,אתא לא חייב לנהל איתה מערכת יחסים כלשהיא,פשוט תתעלם ממנה. נדמה לי שיש מקום לשיחה שלך עם אביך,באם תוכל בקש ממנו לספר לך חייו החדשים.ולא הייתי פוסל כלל אפשרות לפגישה שלך עם אביך וחברתו. שוב,אני חוזר,הסלידה,וחוסר היכולת שלך לסלוח לחברה,על שהפרידה,כלשונך בעצם בין הוריך,לא תחזיר את אביך הביתה,אבל תעכיר את יחסך עימו. ולבסוף,דומני שתוכל להעזר בהקשבה של איש מקצוע.נסה להעזר בקווי הטלפון המיוחדים לנערים/ות במצוקה.את המספרים תוכל למצוא בעיתוני הבוקר.
 
למעלה