לא מודיע שהגיע

[תהל214]

לא מודיע שהגיע

הבן כבר חיל...כל בקשתי היא שיודיע שהוא יוצא מהבסיס ונוסע למקום אחר...אתמול יצא מהבסיס ואמור היה להגיע לבסיס אחר...לא התקשר. הפלפון היה מנותק. רק בלילה אחרי ששלחתי הודעה של "הי מה נשמע"? ענה שלא היתה לו סוללה...

נו באמת..אם רצה היה מוצא פלפון של חבר רק לסמס י שהגיע והכל בסדר. למה זה קורה ? למה הוא בעיקר רואה את עצמו ולא את זה שאנחנו בבית דואגים?

 

[Simply Be]

כי זה האופי שלו

הוא לא מבין את הצורך.
אצלי הגדול אם אני שולחת מסרון והוא יכול לענות , הוא עונה לי מיד.
הצעיר עונה אחרי כמה שעות תמיד עם סיבות, לא ראיתי ולא הייתה קליטה וכד',
לשאלות הוא עונה לפעמים בצורה צינית עם הומור שאני לא תמיד מבינה.

 

[נומלה]

כדאי שתבררי לעצמך

מהו מפלס הדאגה שאיתו את יכולה לחיות. מגיע שלב בחיים שלא מודיעים לאמא על כל נסיעה וכל יציאה (למרות שהדאגה שלך מובנת). אולי לבקש שפעם ביום יסמס לך "הי" רק כדי לדעת שהוא חי כי את מאוד דואגת, יהיה יותר קל לעיכול בשבילו.

 

[הייתיאביבקיץ]

בכל פעם שהוא נוסע ממקום למקום, הוא מדווח?

אני מבינה את הרצון העז שלך לדעת בכל רגע איפה הוא נמצא,

אבל אני גם מבינה את הרצון של האיש הצעיר - לא לדווח לאמא על כל תנועה.


בפרט שהוא, ובעצם גם את יודעים שזה לא משנה. מה משנה הידיעה באיזה בסיס או על איזה כביש הוא עכשו? זה שאת תשבי בבית ותדאגי כי אולי הוא עכשו נוסע בטרמפים - לא יעזור לא לך, ולא לו

 

[r i n i]

אני חושבת שזו בקשה מוגזמת ושצריך להרפות

אני מבקשת מהחיילים שלי רק שיודיעו כאשר מגיעים לבסיס, גם אז זה לא תמיד עוזר.

בדרך כלל הם כן מסמסים כשמגיעים.

נזכרתי בבדיחה:
מה ההבדל בין רוטווילר לאמא פולניה?
הרוטווילר מרפה בסוף....

אז זהו, יש לנו נטיה להשאיר אותם מתחת לכנפיים שלו והגיע הזמן שלהם להתרחק מאיתנו.

 

[דף חדש4]

 

[אחותו של שקספיר]

מה שלא יודעים לא מדאיג ?

אולי הציפיות שלך מופרזות?
אולי חייל בן 19 לא צריך להודיע לאימא על כל תנועה במכונית או בכביש?

היות ואני אימא דאגנית מחד
ומוכרחה לשחרר את החבל שלהם מאידך-
יש אצלנו כמה סיכומים- ותראי אם מתאים לך להשאיל אותם.

אחד
הסיכום שלי עם החיילצ'יק שלנו
שהוא מודיע לי שהוא יוצא לפעילות מבצעית
ובעיקר שהוא מודיע לי כשהוא חוזר ממנה
ככה אני דואגת רק חצי מהזמן.

מתי ביקשתי שיעדכנו אותי בכל מקרה?
כשחס וחלילה קורית תאונת דרכים, אירוע פח"ע או אסון אחר.
היות ואני לא יודעת איפה הם נמצאים גיאוגרפית כל שעה ביממה
פיתחנו נוהל תקשורת-אחרי ששומעים משהו שקרה- בין אם מדובר בתאונה בכביש הערבה, או פיגוע בבריסל.
ויש ווטספ, שנייה של תקשורת- "הכול בסדר אצלי" וזהו.

 

[r i n i]

לפני פעילות? אני מעדיפה לא לדעת

שיגיד אחרי שהכל בסדר...

היתה תקופה שהצעיר עמד לצאת כמה פעמים לפעילות וסיפר לי לפני, כל פעם הייתי מתפללת בלב שלא יצאו ואכן לא יצאו.
כאשר לא ידע אותי פעם אחת הם באמת יצאו לפעילות.
הוא היה מבסוט שסידר אותי ושלא הצלחתי להכשיל את הפעולה...

טלפונים של: "אצלי הכל בסדר" באמצע הלילה או באמצע היום מפחידים אותי לא פחות.
אם עכשיו בסדר אז מה קרה קודם שלא היה בסדר?
פעם אחת זה היה סורים על הגדר ופעם אחת שריפת ענק באזור הבסיס.

בקיצור - No News - Good News

 

[אחותו של שקספיר]

אבל אם לא אדע מתי הוא יצא

אני עלולה לחשוב במשך כל יתרת הימים שהוא בחוץ.

אני מעדיפה לדעת--- מאשר לא לדעת.
ידע מבחינתי נותן (לי) שקט נפשי.

 

[לאונידס]

יש יחידות שאסור להודיע שיוצאים לפעילות

 

[אחותו של שקספיר]

יש קודים של תקשורת - לא חייבים לתת נ.צ מפורט:

 

[לאונידס]

כשאני הייתי חייל (לפני המון שנים) ביטלו לנו

מבצעית כי הבן יקיר לי דיווח לאמא שיוצאים למבצעית. לא סיפר לאן יוצאים, רק שיוצאים ובערך לכמה זמן.

עצם הידיעה שיחידה מסוימת יוצאת למבצעית מסכנת את הכוח.

 

[דף חדש4]

נראה לי ממש מכביד

נראה לי ממש מכביד לבקש מילד כבר גדול, מעל 18, חייל ולפי החוק עומד בפני עצמו
שיודיע לכם משהו. בעיקר משהו בנאלי כמו- מתי הוא יוצא מהבסיס.
אפילו הודעה על יציאה לפעילות מבצעית - לא הייתי מעמיסה על הבן שלי.
הוא גדול
הוא עומד בפני עצמו
יש עליו מספיק לחצים
הוא לא צריך אתכם על הראש שלו.
יש לכם חרדות- תתמודדו איתם לבד.

 

[Simply Be]

המשפט האחרון שלך ממש גס רוח

יש לך משהו גס רוח להגיד אולי כדאי שתמודדי איתו לבד.

 

[דף חדש4]

זה נראה לי ממש מכביד

לא מתכוונת להיות גסת רוח
אבל זה נראה לי ממש מכביד להפיל על הילד את האחריות להרגיע אותנו
את האחריות לחרדות שלנו.
הוא לא מתחשב?
האם להפיל על הילד את האחריות להרגיע את החרדות שלי- זה מתחשב?

 

[Simply Be]

אני לא אומרת שזה לגמרי לא נכון

אבל יש דרך להגיד דברים,
מה גם שכל אחד מתמודד אחרת ולא כל אחד מסוגל לעשות את מה שאת אומרת.
לפעמים רק לשמוע את הקול של הבן או הבת מרגיע..
קטונתי מלשפוט אחרים.

 

[דף חדש4]

אני מניחה שאני מזדהה עם הבן שלה

יש לי נסיון עם אמא מעיקה שכועסת כשלא עושים דברים כפי שהיא רוצה אותם.
אני נותנת לילדים שלי הרבה חופש.
לפעמים אולי יותר מדי- לפעמים נדמה לי שאולי אני אמא נוראית שאני מסוגלת לשכוח שהם לא בבית
או שאני יכולה לא לחשוב עליהם בכלל כשאני בחו"ל אלא להתרכז במקום וברגע.
אחת הבנות שלי אמרה לי- "איזו אמא לא מתעניינת את. אמהות של החברות שלי כבר מזמן התקשרו כמה פעמים לשאול מה נשמע" (זה היה במחנה גדנע נדמה לי)
אבל הבת השנייה מיד הוסיפה ואמרה "לא, זה מצוין! אני ממש מרוצה מזה שאמא לא חופרת"...
אז....
לא יודעת מה "התשובה הנכונה" פה לגבי מינונים.
מצד אחד- להביע התעניינות ועניין
מצד שני- לא להכביד
ואם את שמה לב- אני מדברת על התעניינות ועניין, על גלוי של אכפתיות ואהבה- לא על "בואי תגידי לי איפה את כי אני דואגת ואני כועסת עליך שאת לא מרגיעה לי את הדאגה".

 

[מירי,]

בהתאמה לילד

והיום כשיש להם ניידים הם יכולים לקבוע.
הבכור (17+) יתקשר כמה פעמים להגיד לי שהכל בסדר.
הצעיר (15+) נדרש להודיע לי שהגיע ליעד ויוצא ממנו, אחרת אני אשב ואדאג (ואני כמובן מדברת על נסיעות ארוכות מחוץ לעיר).

עם הגיל אני הרבה יותר סומכת עליהם, אני משערת שעד הצבא זה יהיה תלוי לגמרי בשניהם ולכן יש מצב ובעוד 3 שנים יהיו לי בתיק תמיד כדור הרגעה

 

[דף חדש4]

אם יקרה אסון חלילה

אם יקרה אסון חלילה- הרי יודיעו לנו במוקדם או במאוחר.
אז אין צורך לבדוק כל שנייה שהכל בסדר.
זו המדיניות שלי.
אם אדע על האסון חצי שעה קודם או 45 דקות אחר כך- זה לא מה שיעשה לי את זה יותר קל או יותר קשה להתמודד.
אני רוצה עדכונים מהילדים שלי רק אם יש לי מה להציע להם כדי לעזור.
אם הבת שלי טסה לחו"ל- לא בוער לי לדעת שנחתה. כי איך אעזור לה אם היא בצרות? חלילה.
אבל אם הבת שלי צריכה לחזור ממועדון ואני יודעת שהם סכמו עם נהג המונית שהיא לא תרד אחרונה
ונסיון החיים שלי מלמד אותי לא לסמוך על סיכומים שכאלה- אני ארצה לדעת בזמן אמת אם אכן היא יורדת לא אחרונה
כי אם יש שנוי ברגע האחרון - כמו שאכן פעם קרה והנהג שינה ברגע האחרון את סדר ההורדות של הילדות והיה אמור להשאר איתה לבד במונית-
אז אני קופצת מיד למכונית, גם ב 2 לפנות בוקר- ורצה להביא אותה.
לסכום- אני לחוצה על עדכון רק אם עדכון יעזור לי לעזור להם.
לא כדי שזה יעזור לי להרגע. כי אי אפשר כל דקה לקבל עדכון כדי להרגע. זה לא מציאותי.

 

[אימם]

אולי באמת הלכה הסוללה

וחוץ מזה, כאן את כותבת שהוא רואה רק את עצמו ולא מתחשב בכם.
אם הדברים הם כאלה שאת מזכירה לו בכל פעם (ובמילה אחת חופרת) לסמס ולהתקשר,
אז יכול להיות שהוא מרגיש חנוק וזו דרכו להתמודד עימך.
לדעתי את צריכה קצת להרפות. הוא כבר יודע ומודע לעובדה שרצוי שהוא יתקשר.
יש סיכוי שהוא ייעשה זאת דווקא כשתרפי וכשתפסיקי ללחוץ עליו