לא מגיע לי (ט)

hory0

New member
לא מגיע לי (ט)

לחיות.
לא מגיע לי להיות.

אני לא ראויה לחיות.
לא עוד.
מעולם לא הייתי.
ודי.

דפוקה ככ.
מפגרת ככ.
תאכלי עוד קצת. פרה. מטומטמת. זה מה שאת.
פשוט נהדרת.
איזה מזל שאת קיימת.

תמותי.
רק תמותי. ודי.
תחסכי לעולם.
תחסכי לעצמך.

לא מגיע לך לחיות.
תיחנקי.

(כל כך רוצה לחנוק את עצמי בשתי ידיי ולא להרפות עד לריפיון של כל הגוף. להטיח את הראש בקיר שוב ושוב ושוב עד אובדן הכרה. עד זוב דם. לחתוך לעומק. לרוחב. ועוד יותר לעומק. לסובב את הסכין בפנים שוב ושוב. מגיע לי לכאוב. מגיע לי למות. {תמותי כבר. תמותי כבר לעזאזל!!!} זה הדבר היחיד שהגיע לי מאז ומעולם. ושמגיע לי יותר מתמיד. {ומחר מתחילה לעבוד. נהדר})
 
חיבוק ענק..

מגיע לך..
מגיע לך כל כך הרבה...
את כל כך יקרה וכל כך אהובה..
ויש בך כוחות
ואת מדהימה
ואת תעברי את הסערה הזו..
לא לוותר יקרה..
אוהבת המון המון ומחבקת חזק חזק...



 

hory0

New member
יקרה


המילים שלך כל כך מרגשות, כל כך נוגעות, במקום הכי כואב..

אני מנסה, אבל באמת שנגמרתי..
אוהבת אותך.
 


יקירתי, כל כך כואב לקרוא אותך ככה. דרך המילים את מעבירה את כל התסכול והייאוש בצורה כל כך מוחשית...

את לא לבד שם במקום הקשה הזה, אם תסתכלי טוב אני שם פורשת לך רשת בטחון שמחזיקה אותך ונותנת לך ליפול, עד שתחליטי שהגיע הזמן לקום.
את עשית המון צעדים קדימה, קשים ואמיצים, ובכל אחד הצלחת מאוד מאוד.
היום את מתחילה לעבוד, ואני עוד זוכרת את ההתלבטות לגבי הראיון עבודה...

נסי להגדיר לעצמך למה מגיע לך כל הדברים שאת כותבת, איזה פשע נוראי עשית שמגיע לך כזה עונש אכזרי?

הרבה הרבה בהצלחה היום
 

hory0

New member
תודה יקירתי (ט)

המילים שלך, האכפתיות שלך, זה כל כך הרבה ברגעים האלה.

אני מעריכה כל כך.
תודה מכל ליבי


(זה מגיע לי כי אני בנאדם מגעיל ונורא. גם מבחינה פיזית,לא מסוגלת לשאת את הגוף שלי, את המראה שלי, את האכילה הבהמתית שלי, גם מבחינה אישיותית, יש בי כל כך הרבה צדדים דפוקים. הייתי היום בטיפול, והפסיכולוגית חתרה שאגיד לה מה כל כך בלתי נסבל בי, שאגע בתוך הדברים עצמם ולא רק בהרגשה שאופפת הכל..ולדבר על זה רק מכאיב יותר, כי יש כל כך הרבה דברים בלתי נסבלים. כל כך הרבה. וכל דבר יותר מכאיב ופוצע מהשני. ומעצים את תחושת השנאה העצמית והצורך שמישהו ירצח אותי כבר..)
 

lovelycupcake

New member
את פה, וזה לא סתם

נולדת-החיים הם שלך, שייכים לך ואת ראויה להם.
גם כשקשה, גם שרוצים כבר לשחרר הכל, את חיה, והחיים הם מתנה-לעיתים מתנה קשה, אך הם מתנה
 

hory0

New member
אהמ..

קשה לי להתייחס לזה כמתנה..

תודה על התגובה!
 

lovelycupcake

New member
אני יודעת שקשה

זו פאזה שצריך לשנות בראש-וקשה מאוד לעשות את זה.
אבל החיים הם מתנה. מתנה קשה-אבל מתנה
 
כואב לשמוע את המילים הקשות כל כך האלו

שלך כלפי עצמך.
אני מקווה שלכתוב ולהוציא כאן מקל על הדחף הזה,
ושיש בך משהו שזוכר ומבין שגם אם זו התחושה,
לא עשית שום דבר רע ולא מגיע לך לסבול.
 

hory0

New member
(תודה שאת מזכירה..)

(בהרגשה שלי כן מגיע לי, במקום הכי כנה שבי)
 

Blackbird fly

New member
עם כמה שאני מזדהה עם הרגשות האלו

משום מה, למרות שאני לא מכירה אותך מעבר להודעות בפורום,
אני חושבת שמגיע לך לחיות. ולא רק שמגיע לך לחיות, מגיע לך לחיות חיים טובים.
אני מקווה שיום אחד (ומקווה שהוא יגיע ממש בקרוב) תסתכלי על עצמך כמו ששאר האנשים שמכירים אותך מסתכלים עלייך.
וכבר קיבלת כמה תגובות פה,
אז כשאחד אומר לך שאתה שיכור, אולי הוא סתם מזבל במוח,
כששניים אומרים לך שאתה שיכור, תבדוק את העניין,
כששלושה אומרים לך שאתה שיכור- תשתה מים ולך לישון במיטה.
(אני מקווה שזה היה מובן, הקשר...)
בכל מקרה, כשאת לא סומכת על עצמך, אולי תנסי קצת לסמוך על אחרים, במה שקשור לאיך שאת תופסת את עצמך.
אחת מחברות הפורום פה, חברה מאוד יקרה, לימדה אותי משפט שאני משננת לעצמי בראש בזמנים קשים,
אחרי כל סערה, כמה שקשה שתהיה, יש קשת צבעונית ויפה.
ואני לא יכולה לסיים בלי לשלוח חיבוק חם ומכיל.
 

hory0

New member
תודה מותק..

התגובה שלך העלתה חיוך על שפתיי.

באמת תודה על כל מילה ורצון טוב!


מחכה כאן לקשת..רק שתבוא כבר.
 

hory0

New member
אם אתמול היה גיהנום

אני לא יודעת איך להגדיר את היום.
כל כך רע. כל כך כואב. כל כך די!!!!

בהמה. מגעילה. כל כך דפוקה. מפגרת.
פתטית.


תמותי. תיחנקי.

(איפלו מותשת מכדי לגנות את עצמי כמו שמגיע לי!!!!)
 

תמרה45

New member
הורי!

למה? עצרי את עצמך נשמה! עצרי את עצמך מלומר ככה.
אני יודעת שהנטיה הראשונית היא לומר בדיוק את הדברים האלו,
אני יכולה גם להבין למה, הרי היינו באותה סירה,
את חייבת לקחת איזה יום חופש לנשימה,
להיות במיטה, לנוח, לעצור.
לכי לאיזה עיסוי שוודי או משהו...
הורי-
 

hory0

New member
לא. (ט)

אני יעצור ביום שאני יהיה ראויה לזה. ולא דקה אחת קודם.
את יודעת למה? כי חרא. נמאס לי שאומרים לי תקבלי את עצמך, זה נורמלי שיש נפילות..אף אחד לא מושלם..אם תקבלי את הנפילות שלך, הם יתמעטו ולא יהיו יותר בולמוסים ו-חחחחחחחחחחחחחחחחחחרא.

אני מקבלת, אני באמת בתהליך ונותנת מקום לכל זה, ומתקדמת ויש שינויים מבחינת התפיסה שלי והכל
והתוצאה- חרא. חזרתי. אתמול והיום לבולמוסים מהסוג האיום שלא היו לי חודשים!! אז נמאס לי!!!! וזה לא היום ואתמול יוצאי דופן. זה כבר תקופה שאני מזגזגת, אבל עכשיו- זה לגמרי מוגזם!!!!!
ולא. אני לא מוכנה לקבל. לא. אני לא מוכנה לא לרצוח את עצמי כמו שמגיע לי. די. חרא. נמאס לי.

אז אני שונאת אותי. שונאת כל נשימה אני לוקחת. שונאת כל נים בגופי. שונאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאת הכל!!!!!
ולא. לא מגיע לי שום מילים יפות ושום לבבות.

אני מפגרת. מגעילה. וצריכה למות. זה הכל. נקודה.

................

ותמרה יקרה,
סליחה שהוצאתי הכל עליך..
התגובה שלך וזה שאכפת לך כל כך יקרה לי,
אבל גרמת לי להוציא את כל הזעם שהצטבר ונתקע.

וחרא. נמאס לי. להיות עדינה. ונעימה.
כי חרא לי.
ונמאס.
נמאס לי לחיות. נמאס לי לסבול אותי.
 
צודקת שחרא ונמאס ושאי אפשר

יכול להיות שאת כועסת על מי שאין לו ממש אפשרות לשנות?
יכול להיות שאת מעדיפה ככה מלהגיד שכועסת על מישהו אחר שכן היית רוצה שיעזור / ישנה משהו במצב?
 

hory0

New member
את מתכוונת (ט?)

שאני כועסת עלי ושאין לי אפשרות לשנות את זה?
אז אני הבנאדם היחיד שצריך לכעוס עליו. הבנאדם היחיד שזה תלוי בו. אני זו שלא מצליחה לשלוט באכילה שלי. אני זו שאוכלת כמו בהמה שוב ושוב ושוב.אף אחד לא מכריח אותי. אני. ואני.ואני.

וכל ההסברים הדינאמיים על למה זה ככה, ומה ההורים שלי גרמו לי שיצר אצלי רעב כל כך גדול וכו, זה אמנם נכון ולרגע מנחם, אבל באמת לא משנה. בסופו של דבר מבחינתי ההתנהגות זה מה שמשנה. ואני זו שאוכלת שוב ושוב. ודפוק כל כך. ודפוקה ופתטית כל כך. ולא אף אחד אחר.
אז כן. אני שונאת אותי וכועסת עלי.

ואין לי מישהו לכעוס עליו שהיה יכול לשנות את המצב, הדיאטנית שלי והפסיכולוגית שלי באמת איתי, ועושות הרבה למעני..אבל בסוף זה רק אני. הפרה. שאוכלת שוב. נהדר.

ואני שונאת אותי ככ. ולא יכולה לשאת אותי יותר.
 

תמרה45

New member
לא, אני חושבת

דווקא שפנס התכוונה באמת למישהו אחר, ולא אלייך..
תראי, ברמת ההלוואי שהיה לי מה לומר לך..
מבחינתי ולדעתי, בולימיה אנורקסיה, הפרעת אכילה, היא באמת תוצר של הרבה רגשות לא מעובדים וכו',
בדיוק באותה רמה שמכור לסמים יהיה צריך שיעיפו ממנו את כל הטריגרים כדי להצליח כך גם אנחנו..
מעבר לזה שאת כותבת שכבר כמה חודשים טובים לא היה לך בולמוס שזה ברמה הפרקטית מצויין,
השאלה היא מה קרה עם התחושות שלך בחודשים האחרונים.. השאלה היא האם הם היו אצורים? האם הדחקת והדחקת?
אצלי, אני יכולה לומר לך כדי להחלים באמת ולגמרי, ברור לי שיש דברים שאני צריכה להניח באיזה שהיא פינה, לשחרר אותם מלשאת אותם על עצמי, ובלי לראות בעיניים להמשיך הלאה ולעשות שינוי, כי יש כמה דברים בחיים שלי שאני ממש מאפשרת להם להיות ולנכוח. אז מצד אחד אני ממש מבינה את זה שאת אומרת שזו את שבסוף "לא שולטת" ולכן עלייך מגיע לכעוס, מצד שני כנראה ומן הסתם שאולי יש עוד דברים בחיים שלך שגורמים לך סבל ובאמת אזלו כוחותייך מלהתמודד איתם..
אני כותבת את הדברים חצי בהשערה וחצי מתוך בטחון שזה באמת ככה,
כי למרות שזה סבל וזה באמת סיוט מה שאת מתארת, יש לי אמונה מאוד חזקה שאין מצב ולא יכול להיות שהבולמוסים הם סתם, כמה שזה נשמע הזוי, נראה לי במצב כמו שלך, הם הזמנה עבורך ליצור שינוי, יש משהו שזועק..
תמשיכי לכתוב..
 

תמרה45

New member
ומעבר לזה

כתבתי שתקחי יום חופש כדי לאפשר לעצמך לשוב לשגרת אכילה נורמלית..
כדי לא להישאר ולהיות שבויה במעגל הזה עוד יום..
מהנסיון שלי, חייבים לקחת איזה רגע פסק זמן ולהשיב אותך לעצמך,
ולהבין שגם עם עכשיו חרא {וחשוב להבין מה חרא- מעבר למילה הכל}
את במגמה של לפנות אותו, גם ואם זה הכי לא קל..
פריצת גבולות קטנה...
לך, ולא למצב שלך,
תמרה
 
למעלה