לא מבינה למה???

לא מבינה למה???

בני בן חודשיים, בריא ועולה יפה מאד במשקל אף מעל הממוצע. בחודש האחרון עושה המון הפסקות בזמן הנקה,ומספר דקות לאחר תחלית ההנקה מתחיל לבכות ממש בצרחות, ומותח את גופו לאחור. כשאני מנסה להחזירו הוא מתנגד עם הראש, אך אם אני מנסה ממש בכוח להצמידו לפיטמה הוא מנסה להמשיך לינוק, לפעמים מצליח אך לרב מוצץ שניה ומתחיל שוב לצרוח.. ונראה רעב מאד. אם אני מרימה אותו לגרפס הוא נרגע לאחר מספר שניות ולפעמים יוצא לו גרפס ענקי אבל אני לא יודעת אם זה מה שהפריע לו או שזה בגלל שבכה כל כך הרבה. יש לציין כי יוצאים לי שפריצים גדולים של חלב כך שלא נראה לי שזוהי בעיה בתפוקת החלב. בנוסף- חשבתי שמדובר בזרימה מהירה מדי וניסיתי שינוי תנוחה אך לשווא. במידה ואני נותנת לו בקבוק שאוב- הוא יונק ללא כל בעיה. בנוסף - אם אני מעבירה אותו לשד השני הוא מתחיל לינוק טוב שוב אך לאחר מספר דקות הסיפור חוזר חלילה. הייתי אפילו אצל רופא הילדים שחשב שמדובר ברפלוקס ולכן הוא מקבל תרופה סותרת חומצה- היתה הקלה מסוימת אך הוא עדיין בוכה על הציצי ואני בייאוש מוחלט. יש לציין כי כאשר יש שקט מוחלט וחושך זה קורה בתדירות נמוכה יותר, ובנוסף כשאני מרגיעה אותו ואומרת שששש... בזמן שזה קורה ומחברת אותו שןב זה קצת עוזר כך שחשבתי שאולי הוא מרוכז בלהסתכל על מה שקורה בסביבה ולא מצליח להתרכז בפעולת היניקה( כמו גבר טיפוסי שלא מצליח להתרכז בשני דברים במקביל...) אני נואשת וכבר לא יודעת מה לעשות..ההנקות הפכו לסיוט ואני ממש לא רוצה להתייאש אך די קרובה לכך יש למישהו שמץ למה זה קורה???????
 

גרגרי

New member
זו תופעה מוכרת

וזה נשמע כמו שילוב של עייפות, גרעפס ואולי גם זרם חזק מידי. אז קודם כל לבדוק אם התינוקי אולי בכלל לא רעב אלא בכלל עייף. אם את בטוחה שהוא רעב אז אל תנסי לדחוף לו את הראש אלא תעלי אותו לגרעפס- אין כאן דרכי קיצור ואולי לנסות לסחוט קצת חלב לפני תחילת ההנקה כדי שיהיו פחות שפריצים. האינסטינקטים שלך נכונים: עמעום אורות, שמירה על שקט ולעשות קולות מרגיעים עשוי לעזור וסבלנות. זה באמת נורמלי ומוכר ויש על זה המון חומר פה בפורום תעשי חיפוש על "עצבנות על השד".
 
למעלה