לא מבין את הדוסים

aaa123

Member
האם הערבי ביקש להרוס את בית הכנסת?

האם לא עדיף לאותו ערבי(וגם ליהודים שרוצים להתפלל שם) להגיע להסכם לפיו הם משלמים לו סכום כסף כל שנה תמורת זה שלא יהרסו את בית הכנסת ויורשה להם להכנס לבית הכנסת?
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
לא בטוח

אם מישהו ממשפחת אלפרון יפלוש לחצר שלך ויפתח שם תחנת ממכר לסמים, יטען כל הזמן שזו בכלל חצר שלו, יחרף ויגדף אותך ויסרב לשלם דמי שימוש האם עדיף לך לתת לו להמשיך בעסקיו שם תמורת הסדר תשלומים כל שהוא או שעדיףלך שזרועות החוק יפנו אותו משם?
-
ושלא לעניין שאלתך - גזל מנוגד לעיקרי היהדות, להקים בית כנסת במקום שנגזל זה "טובל ושרץ בידו", כשרוצים לבנות מקום קדוש - קונים את השטח, גם אם המחיר מופקע - ראה תקדים הר הבית ומערת המכפלה (מהתנ"ך)
 

aaa123

Member
אם מישהו מנצל את החצר שלי למטרות פליליות זה מצב אחר

אם מישהו שלא ביצע עבירה פלילית למעט פלישה לא חוקית לחצר שלי ירצה להגיע להסדר זה מצב שונה ,וכאן אני חושב שעדיף להגיע להסדר שכל הצדדים מרוויחים ממנו(אם כי אני מסכים שעדיף להגיע להסדר מראש ולא בדיעבד כלומר לפני הפלישה הלא חוקית לחצר שלי להגיע להסדר).
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
למה שונה?

אתה בדקת שאיש ממשתמשי בית הכנסת לא ביצע עבירות פליליות
למשל לא חנה במקום אסור?
למשל לא איים על אנשי כוחות הבטחון אם וכאשר יבואו לפנותו?
למשל לא הסית (מוות לערבים) לרצח אזרחים במדינת ישראל?
ושתי הדוגמאות האחרונות מהשלוש נעשו בחצר המדוברת.
.
העניין אינו העבירות הפליליות שביצע (אם ביצע) הפולש - העניין הוא הזכות שלך לפלוש לחצרו של אחר, להקים שם עסק ולהוסיף חטא על פשע ולמנוע ממנו את הכניסה לחצרו.
למה שאדם שנהגו כלפיו כך יסכים לעשות עסקים עם המעוול? מי יתקע לידו שהמעוול לא ימצא תעלולים אחרים לעולל לו?
 
לא מבין מה הקשר.

לא הורסים בית הכנסת לפני שמתחילים לבנות אחר במקומו ובמיוחד שלא הוכח שהבית הכנסת נבנה על שטח פלסטיני . וזה אפשר לראות גם בפסק הדין. וחוצמזה אך כבר הורסים בית הכנסת אז למה לא הורסים גם מסגדים אן כנסיות שנבנו לא כחוק. רק ליהודים מותר להרוס.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
יש להם סדרה של טענות טובות וראויות לענ"ד

כך למשל (רשימה חלקית):
1. הבעלות על השטח מעולם לא הובררה עד תום (זה היה אמור להיעשות השנה בהליך מקביל לבג"צ, אך התעכב עקב מות הטוען לבעלות).

2. במקרים דומים כאשר מדובר על מבנה (לא כל שכן בית תפילה) שעומד על תילו כבר שנים ארוכות (כ-15 שנה להבנתי), בג"צ נהג בעבר לקבוע אלטרנטיבות להריסה. כך למשל יש מקרים בהם נקבע פיצוי לבעל הקרקע וכיו"ב.
האפשרות הזאת נכונה ביתר שאת כאשר מדובר בקרקע שגם אם יתברר שהוא שייך לטוענים לבעלות עליו, אין להם כל אפשרות לממש בעלות זו (האדמה נמצאת באמצע ישוב יהודי).
 
למעלה