לא מאמינה שאני פה

[אמא לומדת2]

לא מאמינה שאני פה

אחרי ארבעה חודשים בפורום השכן, הריון ולידה - תמיכה
ואחרי אין סוף בדיקות, אנחנו הולכים היום לוועדה להפסקת הריון
יש מום רציני בעובר.

אני בשבוע 15+ משהו
החלטתי להיכנס לפורום כדי לראות מה בערך הולך לעבור עלי, לנסות להכין את עצמי
קראתי את הסיפורים שלכם ופשוט בכיתי, איזה גיבורות!
אני מרגישה מגוחכת לכתוב פה את הסיפור ה"רגיל" שלי אבל בכל זאת אני יעשה את זה..

יש לי ילד בן שנה וחצי פחות או יותר,
בתחילה היה לי קשה לקבל את ההריון , הרגשתי שזה מהר מידי, לקח זמן אבל בסוף התחברתי.
ואז התחילו הבעיות שהתגלו בבדיקת אולטראסאונד שגרתית
בדיקה ועוד בדיקה, הוסיפו עוד ועוד הוכחות כי למרות הגיל הצעיר של ההריון ולמרות שיש דופק, אני מגדלת בבטן "ייצור" ולא תינוק
והוא לא יוכל לחיות בכלל......
החלטנו לא לספר לאף אחד על מה שבאמת קורה, רק שתי אחיות שלי שיודעות.
אחת תומכת רגשית ואחת מעשית ותודה לה' ששלח לי אותם..
אחרי ההפלה אנחנו מתכננים להגיד רק שהפסיק הדופק, כדי למנוע עוגמות נפש ועצות מאנשים ש'רק' רוצים לעזור

אני פוחדת מהגרידה.. עוד יותר פוחדת שיגידו לי שאני צריכה לעבור לידה כי אני בשבוע מתקדם מידי...
אבל אני בעיקר מפחדת ממה שיהיה אח"כ, לא יודעת איך אני אתמודד עם כל התגובות.
אני יודעת שהכי קשה יהיה לי לראות את אחותי וחברה הכי טובה שלי ששתיהן היו יחד איתי בהריון (אותו שבוע)
שתיהן התחילו להצמיח בטן ואצלי- כלום. (כנראה כי ההתפתחות מתאימה לשבוע מוקדם יותר, אולי כי מישהו למעלה ריחם עלי לא יודעת.)
וזהו,
הייתי חייבת לפרוק
אני יודעת שזה לא קרוב למה שרובכם עוברות כאן, אבל הייתי צריכה להוציא את הכאב האישי שלי.

זה עזר טיפה.

תודה לכן יקירותי, והלוואי שה' ישלח לכולכן רק אושר ובריאות
והריונות בריאים שמסתיימים בידיים מלאות!

 

[יעל861]

ממש מבינה לליבך

אני שבוע וחצי אחרי גרידה בדיוק באותו שבוע, 15... אני יכולה להגיד לך שבחלק מבתי החולים באמת לא עושים גרידה בשבוע כזה, אבל בחלק כן... אני בחרתי בגרידה כי לא יכולתי להתמודד עם לידה. עם העובר קטן יחסית לשבוע, בכלל לא תהיה בעיה וגני מניחה שיעשו לל גרידה.. מאחלת לך ולי להיות חזקות ולעבור את התקופה הזאת במהירות ואפילו עם ערך מוסף. הפרוצדורה עצמה די פשוטה, אל תדאגי ממנה. אחרי שתעברי את זה עהיה טיפ טיפה יותר קל.. שולחת הרבה חיבוקים. שיעבור בקלוצ ובבריאות. תהיי חזקה.

 

[אמא לומדת2]

תודה על התמיכה

מותר לשאול איפה עשית גרידה?

 

[יעל861]

אני עשיתי בסורוקה

בהמלצת רופא נשים מהמשפחה מהדסה, ששם לא עושים גרידה בשבוע הזה... בסורוקה הם נחשבים מומחים בפרוצדורות האלו בשלב הזה, וגם במומים אגב...

 

[לא לא לא1]

גרידה בשבוע מאוחר יחסית

הי אמא לומדת. שולחת לך חיבוק עצום ומאחלת לך התאוששות מהירה.
יש הרבה מקומות בארץ שעושים גרידה בשבוע 15 וואפילו 22 לדוגמא אסף הרופא, כרמל, סורוקה כך שאת לא צריכה לחשוש לגבי לידה שקטה.

אני שמחה לשמוע שיש לך אחיות שעוזרות ובעיקר שיש לך אוצר קטן בבית שיעזור.

 

[מחכה לנס288]

יקירתי

אין לי איך לנחם אותך ובטח שהמקרה שלך לא פשוט בכלל, אני מאחלת לך לעבור הכל בשלום, דרכי האל נסתרות לעולם לא נבין למה קורים דברים כאלה, מאחלת לך התאוששות מהירה, את בעיניי גיבורה, מחוזקת אותך , לימים טובים יותר ולהריון הבא שהיו לך תשעה חודשים משעממים ולבסוף תחבקי תינוק בריא, שולחת לך חיבוק ענק , תהיי חזקה וגיבורה

 

[מקוםבלב]

שלום אמא לומדת,

צר לי שאתם נאלצים להפסיק את ההריון היקר שלכם.
יש בתי חולים שעושים בשבוע כזה ורצוי להגיע אליהם. אין סיבה לעבור לידה שקטה בשבוע כזה.
מאיפה את בארץ?
מציעה לך לעבור את הוועדה בבית החולים בו תבצעי את הגרידה.
ברגע שתדעי סופית לאיזה תהליך את הולכת, אתן לך את התהליך ומה צפוי לך.
שולחת חיבוק גדול

תעדכני מה איתך.ואם יש עוד שאלות, אני פה

 

[עינב וזהו]

רב בתי החולים

יעשו גרידה בשבוע כזה- אני עברתי כזו גרידה בשבוע 15
אם בית חולים מסויים לא עושה- פשוט לכי לאחר
באסותא ובבתי החולים הפרטיים לפעמים לא עושים
בכל מקרה- גרידה היא הליך פיזי די פשוט עם סיכונים אבל קטנים יחסית

 

[אמא לומדת2]

וואו תודה לכולכן על התמיכה

אתן מדהימות! לא חלמתי לקבל כזו תמיכה
אנחנו חושבים לעשות את הגרידה באסף הרופא, שמענו דברים טובים
אבל כרגע עוד אין לי חדש, אבל כשיהיה אעדכן..

 

[maitimaiti4]

הייתי שם..

הסיפור שלך החזיר אותי אחורה ולא יכולתי לא להגיב
גם לי זה קרה.. למרות שעברו כבר 7 שנים מאז זה עדיין בלב
גם אצלנו היה מום כזה, שאין אפילו מה להתלבט
בעלי עוד קרא על כך באינטרנט, אני עד היום לא יכולה ולא מאתגרת את עצמי בזה.
לי היה בשבוע 16 ועברתי גרידה (האמת שמאז גם ילדתי ילדים בריאים תודה לאל וגם אני בסיפור של הפלות חוזרות.. אבל זה כבר עניין אחר)
מאחר ויש לי ניסיון רב בגרידות, אני חייבת להגיד שדווקא האקט עצמו הפיזי לי אישית לא היה נורא. הרדמה מלאה, לא הרגשתי כלום והתעוררתי..
החלק הקשה ביותר הוא החלק הנפשי.. רגע את בהריון ופתאום את כבר לא. למה זה קרה דווקא לי, למה אני צריכה לעמוד בבחינה הזו וכו..
וזה תהליך.
זה קורה, אין סיבה ואין לנו שליטה על זה ואחרי שתתאוששי (ואת תתאוששי! את חייבת להאמין) את תכנסי להריון חדש (חרדתי יותר) אבל עם בשורות טובות. את תראי. חייבת לחשוב אופטימי ולשמור על עצמך.
מותר להתפרק, כדאי להתפרק אבל בסוף תתפסי את עצמך. תשמרי על עצמך ותדאגי לעצמך ולזוגיות שלך.
מצטערת שאולי זה לא מניפסט הכי אופטימי אבל זה מהלב ואני בטוחה שאת תחזרי לעדכן בבשורות טובות בעזרת השם.

 

[pegasus2]

עצוב

יכולה רק לנחם אותך שאין לך מה לחשוש מהגרידה עצמה. זה תהליך פשוט שנגמר מהר וצ'יק צ'ק יהיה מאחורייך.
תרגישי טוב.