mama dont preach
New member
לא מאושרת
על הנייר - יש לי זוגיות מושלמת
חבר חמוד שאוהב אותי ובאמת רוצה להיות איתי, כל הזמן מראה אהבה ונותן
אני גם מראה אהבה ונותנת לו המון בחזרה, אבל אצלי לפעמים זה צריך לבוא בכוח.
אני מרגישה שהוא פשוט לא עושה לי את זה, לא בהכרח בקטע המיני.. אלא בכל הקטעים.
הוא משעמם אותי, הוא מעצבן אותי, לפעמים אין לי כוח לשכב איתו בכלל.
אבל הוא נכון בשבילי,
והזוגיות האחרונה שיצאתי ממנה קצת השאירה אותי מעורערת שאולי לא תמיד צריך ללכת עם הרגש אלא יותר עם השכל,
הבחור הזה כל כך נכון שלוותר עליו יהיה פשוט המעשה הכי אדיוטי שאני יכולה.
המשפחה שלו מקבלת אותי באופן מדהים - מ ד ה י ם !
שזה משהו שגם ממנו סבלתי רבות..
הוא דוחף אותי קדימה ומראה לי שתמיד יש לאן לשאוף, הוא מעודד אותי ברגעים הקשים ויודע גם להיות איתי בשתיקות שלי.
אבל זה פשוט לא זה....
אני מרגישה את זה בכל הגוף שאני חייבת כבר לסיים עם זה אבל מפחדת
מפחדת שאני מוותרת על מישהו שיכול להיות כל כך נכון.
הוא ממש לא אהבת חיי ובחיים לא יהיה..
השאלה היא - האם אנשים באמת מתחתנים עם אהבת חייהם?
כמה אנשים חיים חיי נוחות?
עשו טובה ואל תתקפו אותי, אני באמת מבולבלת מכל זה...
גם כי אני מרגישה אדם נוראי שאני מרגישה שאני משלה אותו...
וגם כי אני באמת לא יודעת מה נכון...
מפחדת שאני לא אמצא שוב מישהו כמוהו.
ניסיתי לשוחח איתו על הדברים שחסרים לי בזוגיות, והוא מבחינתנו מוכן לעשות את כל השינויים בשבילי..
אבל מה שהוא לא עושה - ההרגשה שלי לא משתנה..
אני מתה שהיא תשתנה!
דעתכם?
על הנייר - יש לי זוגיות מושלמת
חבר חמוד שאוהב אותי ובאמת רוצה להיות איתי, כל הזמן מראה אהבה ונותן
אני גם מראה אהבה ונותנת לו המון בחזרה, אבל אצלי לפעמים זה צריך לבוא בכוח.
אני מרגישה שהוא פשוט לא עושה לי את זה, לא בהכרח בקטע המיני.. אלא בכל הקטעים.
הוא משעמם אותי, הוא מעצבן אותי, לפעמים אין לי כוח לשכב איתו בכלל.
אבל הוא נכון בשבילי,
והזוגיות האחרונה שיצאתי ממנה קצת השאירה אותי מעורערת שאולי לא תמיד צריך ללכת עם הרגש אלא יותר עם השכל,
הבחור הזה כל כך נכון שלוותר עליו יהיה פשוט המעשה הכי אדיוטי שאני יכולה.
המשפחה שלו מקבלת אותי באופן מדהים - מ ד ה י ם !
שזה משהו שגם ממנו סבלתי רבות..
הוא דוחף אותי קדימה ומראה לי שתמיד יש לאן לשאוף, הוא מעודד אותי ברגעים הקשים ויודע גם להיות איתי בשתיקות שלי.
אבל זה פשוט לא זה....
אני מרגישה את זה בכל הגוף שאני חייבת כבר לסיים עם זה אבל מפחדת
מפחדת שאני מוותרת על מישהו שיכול להיות כל כך נכון.
הוא ממש לא אהבת חיי ובחיים לא יהיה..
השאלה היא - האם אנשים באמת מתחתנים עם אהבת חייהם?
כמה אנשים חיים חיי נוחות?
עשו טובה ואל תתקפו אותי, אני באמת מבולבלת מכל זה...
גם כי אני מרגישה אדם נוראי שאני מרגישה שאני משלה אותו...
וגם כי אני באמת לא יודעת מה נכון...
מפחדת שאני לא אמצא שוב מישהו כמוהו.
ניסיתי לשוחח איתו על הדברים שחסרים לי בזוגיות, והוא מבחינתנו מוכן לעשות את כל השינויים בשבילי..
אבל מה שהוא לא עושה - ההרגשה שלי לא משתנה..
אני מתה שהיא תשתנה!
דעתכם?