לא מאושרת

לא מאושרת

על הנייר - יש לי זוגיות מושלמת
חבר חמוד שאוהב אותי ובאמת רוצה להיות איתי, כל הזמן מראה אהבה ונותן
אני גם מראה אהבה ונותנת לו המון בחזרה, אבל אצלי לפעמים זה צריך לבוא בכוח.

אני מרגישה שהוא פשוט לא עושה לי את זה, לא בהכרח בקטע המיני.. אלא בכל הקטעים.
הוא משעמם אותי, הוא מעצבן אותי, לפעמים אין לי כוח לשכב איתו בכלל.
אבל הוא נכון בשבילי,
והזוגיות האחרונה שיצאתי ממנה קצת השאירה אותי מעורערת שאולי לא תמיד צריך ללכת עם הרגש אלא יותר עם השכל,
הבחור הזה כל כך נכון שלוותר עליו יהיה פשוט המעשה הכי אדיוטי שאני יכולה.
המשפחה שלו מקבלת אותי באופן מדהים - מ ד ה י ם !
שזה משהו שגם ממנו סבלתי רבות..
הוא דוחף אותי קדימה ומראה לי שתמיד יש לאן לשאוף, הוא מעודד אותי ברגעים הקשים ויודע גם להיות איתי בשתיקות שלי.

אבל זה פשוט לא זה....
אני מרגישה את זה בכל הגוף שאני חייבת כבר לסיים עם זה אבל מפחדת
מפחדת שאני מוותרת על מישהו שיכול להיות כל כך נכון.
הוא ממש לא אהבת חיי ובחיים לא יהיה..
השאלה היא - האם אנשים באמת מתחתנים עם אהבת חייהם?
כמה אנשים חיים חיי נוחות?

עשו טובה ואל תתקפו אותי, אני באמת מבולבלת מכל זה...
גם כי אני מרגישה אדם נוראי שאני מרגישה שאני משלה אותו...
וגם כי אני באמת לא יודעת מה נכון...
מפחדת שאני לא אמצא שוב מישהו כמוהו.
ניסיתי לשוחח איתו על הדברים שחסרים לי בזוגיות, והוא מבחינתנו מוכן לעשות את כל השינויים בשבילי..
אבל מה שהוא לא עושה - ההרגשה שלי לא משתנה..
אני מתה שהיא תשתנה!

דעתכם?
 

io1977

New member
תכלס בחיים מתפשרים אבל

ואבל גדול השאלה עד כמה מתפשרים ?
את לא אוהבת שהוא לא מנקה אחריו באמבטיה?
שהוא לא מתקשר טוב אם אמא שלך וכדומה ניחא.
הנקודת שאת העלת פה אומרות דבר אחד: אין, לא היה ולא יהיה שום דבר שמקשר בנייכם,את שם בגלל נוחות נקודה!
עשי לעצמך טובה וגם לו כי תכלס את משקרת אותו כל הזמן הזה ...
 
בבסיס אתה צודק

אני צריכה לסיים עם זה

אבל זה לא שאני משקרת אותו לחלוטין,
הוא מודע היטב לזה שאני עוברת משהו ושאני לא בטוחה לגבי הקשר
הוא זה שרוצה לנסות עוד ועוד...
אבל אני חושבת שכבר אין מה לנסות...
 
החיים מסבירים לך בעצמם מהי התשובה

יש לך עובדות מול העיניים שהראשונה היא זו שאת לא באמת הפנמת למרות שאמרת - את לא אוהבת אותו.
את שואלת אותנו שאלה קצת לא לעניין, כי מי יסביר לך או יכוון אותך לאיך חיים לצד גבר ללא אהבה? הרי שיקולי הכדאיות האלה טובים ונכונים
לנשים/גברים שלא מאמינים באהבה ולא חושבים שזוגיות מחייבת אינטימיות.
לשפוט אותך לא נשפוט אבל את מצפה שיתמכו בך, שזה קצת הזוי.
קשה לך לעשות את ההחלטה להיפרד? או שאת מתלבטת איך ליישם את החוסר מוסריות הזו? כי תאכל'ס, הוא מקבל בת זוג שבוחרת בו משיקולים אחרים מלבד אהבה
והרי לא תתני לו רגשית את מה שהוא צריך. אז בהתחלה הוא ישתוק, אחר כך הוא כבר יסבול ואת מצדך תקציני את חוסר היכולת שלך להיות באמת לידו, שלא נאמר תסלדי ממנו.
אלא אם כן הוא יודע שתהי איתו אבל לא מאהבה.
 
ממש לא מצפה שיתמכו בי

למה שמישהו יתמוך בדבר כזה...
ואני לא חושבת שאני לא אוהבת אותו, אני אוהבת אותו
אני פשוט לא מאוהבת בו וזה כל ההבדל.
הוא מאוהב בי בטירוף בזמן שאני פשוט אוהבת ומעריכה אותו מאוד על מי שהוא. זה לא מספיק להחזיק קשר.

קשה לי לקבל את ההחלטה להיפרד, אני יודעת שזו ההחלטה הנכונה
אבל בעומק ליבי אני כאילו מקווה שפתאום הוא יבוא ומשהו יהיה שונה
כי יש בו, בנו כזוג את הכל - חסרה לי התשוקה.. חסרה לי הכמיהה אליו.
מצד שני, בזוגיות שכן היה לי את התשוקה משהו אחר היה חסר..
ובגלל זה אני בדילמה מה יותר חשוב והאם אפשר למצוא את שניהם.
 

shirael

New member
טוב שבאת.

את צעירה ואת עמוק בתוך הסיפור, אז טבעי שקשה לך לראות את מה שכל המגיבים פה (ואני כוללת את כל אלה שיצטרפו בהמשך) יוכלו לראות מאוד בקלות מהצד. זה נראה לי אחד המקרים הנדירים האלה שבהם הפורום בהחלט יכול לסייע לך להבהיר את העניינים כי בניגוד לרוב המקרים שמגיעים לפה, זה מאוד שחור-לבן, אין באמת אפור כמו שאולי נראה לך.

אני ספרתי בטקסט שלך את המילה "נכון" שלוש פעמים. כל פעם שדיברת על הבחור, המילה שהכי מתארת אותו היתה "נכון". זאת כל כך מילה שבאה מהמוח ( = מה שאת חושבת שצריך להיות) ולא מהלב ( = מה שאת מרגישה שצריך להיות).

הרי ברור לך שאת לא אוהבת אותו. המאבק אצלך הוא בין הלב שיודע בדיוק מה נכון, או ליתר דיוק, שאת לא עם האדם הנכון, לבין המוח, שפשוט אכול סרטים מהבלגאנים שהיו עם החבר הקודם, והחליט שעכשיו הוא משחק אותה בטוח ודופק 180 מעלות לכיוון הנגדי.

אם היית באה לפה עם כזה מצב בגיל 30-40 היו אומרים לך "וואלה, יש לך בעיה. לכי לטיפול ותבררי למה את נותנת לפחד שלך למנוע ממך אהבה אמיתית". אבל את רק בת 24 ומתוקף זה יש לך זכות לתהות, לתעות, לשאול ולבדוק. אז הלכת על מישהו שהוא הנגטיב של החבר הקודם, ועכשיו את מגלה שגם זה לא מתאים, וזה בסדר גמור. מה שנשאר לך לעשות זה לשחרר אותו לדרכו עם המון הודיה והערכה, ולהמשיך בדרך שלך, כדי למצוא מישהו באמצע, שיהיה עדין ותומך ואוהב כמו החבר הנוכחי, אבל שעדיין יעשה לך חלש בברכיים כמו החבר הקודם.

בטח שיש כזה. יש הרבה יותר מאחד
 
ההודעה שלך דיי סידרה לי את המחשבות..

וכן זה באמת פשוט התנגשות בין הלב למוח..
הקשר הזה מבוסס כולו על חשיבה שכלית ולא על מה שהלב אומר לי..
ואני גם מבינה שזה לא מגיע לו.....
 
לכי עם ההרגשה שלך

דעתך לא תשתנה ואם לא תחתכי עכשיו, עוד תמצאי את עצמך מקימה משפחה עם גבר שמשעמם אותך ולא מושך אותך.
גם ככה זוגיות זה לא משהו קל וכדאי להתחיל אותה בנקודה הכי גבוהה שאפשר ולא מתוך פשרה, במיוחד לא בגילך הצעיר.
כמו שנקרא ממך כרגע - זה יגמר בבכי.
 
געגועים למניאק


ככה פשוט.
פשוט התמכרת לדרמה, והבחור החיובי והמיטיב מרגיש לך כמו בית אבות הסביון. הוא תומך מדי, ושירותי מדי, ואדיב מדי ומכיל מדי - אכן נשמע כמו שממה רגשית נעדרת לונה פארק.

בהצלחה עם נכה רגשי הבא
 
געגועים למניאק זה בטח שלא.

המניאק זה היה הסיוט של חיי,
זה לא עניין של דרמות או לונה פארק, הוא פשוט היה בן אדם נוראי ששאב ממני כל טיפה של אושר..
גרם לי לריחוק מכל הסביבה והחברים שלי, אפילו גרם לי לריחוק מעצמי ובודד אותי וגרם לי להיות תלויה בו...
אז המניאק לא קשור לזוגיות הזאת.

הבעיה עם הזוגיות הזו היא שכמו שאמרת היא הכל יותר מידי,
ואני בזוגיות מחפשת מישהו שייתן לי קונטרה..
לא אחד שייתן לי הכל
ולא אחד שייקח ממני הכל
 


כן, אבל..
תודי שהסקס עם ההוא שהיה 'ממרר לך את החיים' היה בן פייייייייייייייייייייפ, נכון?
ועם המר נכון הוא רק נכון ונחמד?

וההוא, בן פיייייייפ, היה מספק לך עניין להתעסק בו בלי הפסקה, בהפגזות, רייט?
ואילו מר מכיל ותומך אוכל מהסרטים שאת מאכילה אותו <משליכה עליו קצת ממה שהמניאק זרע בתוכך
> ומבקש תוספת?
ואת כאילו מתלוננת שאחרי כל מה שאת מעבירה אותו הוא לא מתהפך לך ולא הופך לקצת בן פייייייפ?

כאמור, בהצלחה עם מניאק הבא
 
אז זהו... שלא

אני לא מוצאת טעם להגיב להודעה של מישהי שלא טורחת לקרוא בכלל את מה שכותבים לה.
אבל רק לצורך העניין, כל מה שכתבת - טעות אחת גדולה.
אין צורך להשוות להוא כי ההוא לא רלוונטי,
הדבר היחידי שאני סוחבת איתי מהקשר הקודם זה העובדה שאני זהירה יותר היום ועם עיניים פקוחות.

כנראה שיש לך תשובה מוכנה מראש לכל סנריו בלי לקרוא בכלל את תוכן ההודעה.
 

shirael

New member
לא הייתי פוסלת את דבריה כל כך מהר..

נסי רגע לצאת מהמגננה - אף אחת לא אוהבת שקוראים לה דרמה קווין, נכון. אבל להצהיר שהדבר היחיד שאת סוחבת מהקשר ההוא זה שאת עכשיו יותר זהירה? זו תמימות. תחשבי על זה בהיגיון, זה אדם שנכנס אלייך מאוד קרוב ומאוד אינטימי, ועשה שם הרבה בלגאן. אדם שלמרות שעשה לך המון רע, עדיין היית שם איתו, עדיין היית צריכה למצוא כוחות כדי לבחור להתרחק ממנו. דבר כזה לא נעלם ברגע שהאדם יוצא מחייך, עד כמה שהיית רוצה להאמין בזה.

אני לא חושבת שאת צעירה מכדי להתחיל לפתח מודעות עצמית שנכנסת יותר לעומק, למקומות שקצת פחות נעים לבחוש בהם. למשל, להסתכל באומץ על הקשר עם הקודם ולשאול שאלות פחות נעימות, ובראשן: אם היה לי כל כך רע, למה בכל זאת נשארתי? ברור שבסוף עשיתי את הדבר הנכון, אבל לא הייתי נשארת כל כך הרבה אם לא הייתי גם מרוויחה משהו מהסידור. מה היה הרווח הסמוי?

הנה סתם דוגמאות לרווח סמוי שהמצאתי עכשיו כדי להבהיר: "בעצם קל לי יותר כשהגבר משתלט על העניינים כי אני לא צריכה לקחת אחריות כשהדברים לא מסתדרים", "כשהשגרה שוחקת את הרגש הריבים דווקא עוזרים כי הם מציפים את כל הרגשות בחזרה", "כשגבר אובססיבי אלי זה אמנם לא נעים, אבל זה גם מלהיב כי זה מראה כמה הוא אוהב אותי" - הרעיון הוא לחפש איפה הצד שלך בהתקשרות ביניכם, איפה החלקים בתוכך שכן הסכימו לה (אחרת לא היית נשארת איתו אפילו דקה) - אבל בלי טיפת האשמה! למשל, סיפרת שהוא גרם לך לפתח בו תלות. אבל אם לא היה בך חלק נסתר שהיה מוכן לזה, גם אם הוא היה עושה שמיניות באוויר הוא לא היה מצליח "לגרום" לך להיות תלויה בו. אם תאתרי את אותו חלק בתוכך ותביני מה הניע אותו, תוכלי אולי להפסיק לפעול לפיו מתוך מודעות, או לפחות לנסות לענות על הצורך הזה בדרך אחרת, בונה יותר.

צריך לא מעט בגרות נפשית כדי לענות על השאלות האלה בכנות, אבל אם תצליחי, תקבלי מידע חשוב מאין כמוהו על המנגנונים הנסתרים ששולטים בהתנהלות שלך (כמו אצל כולנו, כן?) ותתקדמי לעבר מציאת גבר שיענה על הצרכים שלך (ולא תחליף חיוור שנכון רק על הנייר ולפיכך לא שם אותך בשום סיכון רגשי) אבל לא ישחק על הנימים הבעייתיים כמו הבחור הקודם.
 
את דבריה אני כן פוסלת

א. בגלל איך שהיא בחרה להתבטא...
ב. ניכר שהיא לא באה לייעץ או לעזור אלא להטיף את התורה שלה וללכת.
אלו לא תגובות מועילות.
לעומת זאת התגובה שלך הייתה ממש בונה ונכונה...
אני לא אנטי תגובות שמנוגדות לי.. פשוט לא טורחת לענות לאלו שמזלזלות בי בלי סיבה.

אתחיל ואומר, אני לא דרמה קווין, בלי סיבה.. אני פשוט לא.. אני אחת האדישות.
דבר שני אני יודעת בדיוק מה אני סוחבת איתי מהקשר הקודם ויש המוןןןן דברים - אבל שום דבר מהם לא קשור לבחור שבא אחרי..
זה שאני סוחבת איתי שאני לא אתן יותר למישהו להרחיק אותי מהמשפחה לא משליך עליו, במקרה הוא טיפוס מאוד משפחתי.
לעומת זאת זה שאני סוחבת את הפגיעה מכמה שהשקעתי ולא ידעו להעריך, מזה הוא כן סבל, כי פחות הייתה לי את המוטיבציה להשקיע בקטנות.. פחות פתקים חמודים, פחות לחשוף את עצמי בפניו.

ואני גם יודעת בדיוק למה נשארתי ולמה בסוף עזבתי,
אלו דברים שאני פחות מעדיפה לפתוח פה מחשש לחשיפה אבל אני יכולה להגיד בביטחון שאלו לא דברים שיש להם השפעה על הקשר האחרון פשוט כי הם כבר לא קיימים... זו הייתה תקופה אחרת שכל המצב מסביב היה שונה, מה שהוביל למקומות האלו.
והרווח הסמוי הוא רחוק מלהיות כל הדברים שכתבת, אלא פשוט להיות איתו היה הרע במיעוטו באותה תקופה.

בקיצור ברור לי שאני צריכה לעשות עבודה ארוכה עם עצמי לפני שאני בכלל חושבת בפעם הבאה להיכנס לקשר,
כרגע אני בכלל רק רוצה את הלבד שלי והשקט שלי..
אבל לפחות דיברתי איתו, סגרנו את זה בצורה יפה ושנינו הסכמנו שזה לא עובד.
 


את כמובן יכולה לפסול, ולא לקחת בשום פנים ואופן, ולהתחכש למה שלא מצלצל נעים בכל תוכן שהוא. ככלות הכל את 24, ואת לגמרי על עקום הלמידה שלך. יקח עוד כמה שנים ואולי תהיי פחות רגישה ופגיעה ויותר מחושלת להביט על עצמך בצורה ביקורתית ומפוכחת, ותיזכרי במה שאמרתי לך
.
ובינתיים, מקדישה שלך שיר להנעים לך את הפרידה ממר נכון. שבת שלום
 

shirael

New member
גרררר כמה שאני אוהבת את השיר הזה!

שלום, אני שירה, וגם בתוכי מסתתרת דרמה קווין קטנה


(נו?)


(נו????)


(נו, יא רעים!!)



"ווי לאב יו שירה...."
 
חולהעליך

חיימשלי

<ס'אמו, צריך עכשיו לגלול שנתיים עם הסידור החדש הזה של האייקונים כדי להגיע לנשיקה
>
 
למעלה