לא ללכלך.
- פותח הנושא Sabre Runner
- פורסם בתאריך
Sabre Runner
New member
זאת לא מזימה נגד גולשים סלולריים.
פשוט, אני מעדיף לשים את העדכון באתר שלי (כי אני במילא שם אותו שם) וככה אני לא צריך להעתיק אותו כמה פעמים לכמה הודעות, וכך חוסך מקום בפורום, ואני יכול לתקן אותו מיידית אם אני מוצא שגיאות (שכבר מצאתי ותיקנתי). האתר שלי מבוסס וורדפרס ולכן פשוט וקל ולא צריך לעשות בעיות. חוץ-מזה,זה-אולי-ימשוך-תנועה-לאתר-שלי-וייתן-לי-דירוג-גבוה-יותר-בגוגל.
פשוט, אני מעדיף לשים את העדכון באתר שלי (כי אני במילא שם אותו שם) וככה אני לא צריך להעתיק אותו כמה פעמים לכמה הודעות, וכך חוסך מקום בפורום, ואני יכול לתקן אותו מיידית אם אני מוצא שגיאות (שכבר מצאתי ותיקנתי). האתר שלי מבוסס וורדפרס ולכן פשוט וקל ולא צריך לעשות בעיות. חוץ-מזה,זה-אולי-ימשוך-תנועה-לאתר-שלי-וייתן-לי-דירוג-גבוה-יותר-בגוגל.
אח גדול צופה (עדכון משחק 1)
השולחן היה מבולגן. דפים כיסו אותו, מפוזרים על קלסרים, תצלומים וכוס קפה אחת שתוכנה התאבן. על לוחית הפליז שבצבצה מתחת לכל הבלגן היה חרוט “הסוכן גרג הנדרסון”. מאוורר קטן הסתובב בפינת השולחן ובידר את השיער הקצר על הראש שהיה שמוט עליו. היד שהייתה לידו הייתה פתוחה ליד כוס הקפה, כאילו ניסתה לתפוס אותה. השעון שעל היד הראה את השעה 7:31 בבוקר. הדלת אל המשרד נפתחה וסוכן בחליפה נכנס, מחזיק דו”ח חדש ומשודך למשעי בידו. הוא נעצר, חצי בתוך וחצי מחוץ למשרד, כשראה את הגופה השרועה על השולחן והכיסא בצורה בלתי יציבה בעליל. “בוקר טוב!” הכריז הסוכן והצליף בראש הישן עם אוסף הניירות. הגוף הרדום זז קצת והנדרסון הרים את ראשו והעביר את ידו דרך שערו ועל פניו. “מה?” הוא מלמל בחולשה וניסה למקד את מבטו. “לני? מה? מה השעה? מה אתה עושה פה?” “זה גם המשרד שלי,” אמר הגבר השחור וניגש לצידו השני של החדר בו עמד שולחן נוסף. שולחן זה היה מסודר ונקי. כל ניירותיו היו בתוך מגרות וכל כלי המשרד בתוך כוס. לוח הפליז שמוקם בחזית השולחן היה מצוחצח ומבריק והכיתוב עליו היה ברור לכל, “הסוכן לני גרים”. גרים פנה אל התריסים המורדים שליד שולחנו ומשך בחוט שלידם. פסי הפלסטיק התרוממו כהרף עין. אור שמש חזק נכנס מהחלונות והציף את המשרד. “לעזאזל…” אמר הנדרסון ומשך את עצמו מהשולחן. הוא נמרח על כסאו והעביר את ידיו על חולצתו המקומטת שלמזלו הייתה כחולה. הוא הבחין בכוס הקפה, תפס בה בכוונה לשתות ממנה, ראה מה היא מכילה וויתר על הרעיון. שותפו ניצל את החלל שהתפנה במקום בו ישן הנדרסון וזרק לשם את הדו”ח החדש. “מה זה לכל הרוחות?” הנדרסון שאל והרים את הדו”ח. הוא שפשף את עיניו וניסה להתרכז בו. “יירטנו בלתי-מוצפן מאור-שחר,” אמר גרים והתיישב מאחורי שולחנו, מיישר את חליפתו ומושיט את ידיו אל מגירת הדואר הנכנס. הנדרסון התעורר בשנייה, מעיף את הדף הראשון של הדו”ח ומתחיל לקרוא.
השולחן היה מבולגן. דפים כיסו אותו, מפוזרים על קלסרים, תצלומים וכוס קפה אחת שתוכנה התאבן. על לוחית הפליז שבצבצה מתחת לכל הבלגן היה חרוט “הסוכן גרג הנדרסון”. מאוורר קטן הסתובב בפינת השולחן ובידר את השיער הקצר על הראש שהיה שמוט עליו. היד שהייתה לידו הייתה פתוחה ליד כוס הקפה, כאילו ניסתה לתפוס אותה. השעון שעל היד הראה את השעה 7:31 בבוקר. הדלת אל המשרד נפתחה וסוכן בחליפה נכנס, מחזיק דו”ח חדש ומשודך למשעי בידו. הוא נעצר, חצי בתוך וחצי מחוץ למשרד, כשראה את הגופה השרועה על השולחן והכיסא בצורה בלתי יציבה בעליל. “בוקר טוב!” הכריז הסוכן והצליף בראש הישן עם אוסף הניירות. הגוף הרדום זז קצת והנדרסון הרים את ראשו והעביר את ידו דרך שערו ועל פניו. “מה?” הוא מלמל בחולשה וניסה למקד את מבטו. “לני? מה? מה השעה? מה אתה עושה פה?” “זה גם המשרד שלי,” אמר הגבר השחור וניגש לצידו השני של החדר בו עמד שולחן נוסף. שולחן זה היה מסודר ונקי. כל ניירותיו היו בתוך מגרות וכל כלי המשרד בתוך כוס. לוח הפליז שמוקם בחזית השולחן היה מצוחצח ומבריק והכיתוב עליו היה ברור לכל, “הסוכן לני גרים”. גרים פנה אל התריסים המורדים שליד שולחנו ומשך בחוט שלידם. פסי הפלסטיק התרוממו כהרף עין. אור שמש חזק נכנס מהחלונות והציף את המשרד. “לעזאזל…” אמר הנדרסון ומשך את עצמו מהשולחן. הוא נמרח על כסאו והעביר את ידיו על חולצתו המקומטת שלמזלו הייתה כחולה. הוא הבחין בכוס הקפה, תפס בה בכוונה לשתות ממנה, ראה מה היא מכילה וויתר על הרעיון. שותפו ניצל את החלל שהתפנה במקום בו ישן הנדרסון וזרק לשם את הדו”ח החדש. “מה זה לכל הרוחות?” הנדרסון שאל והרים את הדו”ח. הוא שפשף את עיניו וניסה להתרכז בו. “יירטנו בלתי-מוצפן מאור-שחר,” אמר גרים והתיישב מאחורי שולחנו, מיישר את חליפתו ומושיט את ידיו אל מגירת הדואר הנכנס. הנדרסון התעורר בשנייה, מעיף את הדף הראשון של הדו”ח ומתחיל לקרוא.
אח גדול צופה (עדכון משחק 2)
ב”ה שלום אמא, שלום אבא דבר ראשון, אמא, הכל בסדר איתי. אני יודע שעברו כמה ימים מאז המכתב האחרון ששלחתי. פשוט הייתי נורא עסוק בכל מיני אימונים שהעבירו אותנו כאן ורובם היו משמימים ולא שווים מכתב יחיד. זה לא אומר שאתם לא שווים מכתב, רק שלא היה לי על מה לכתוב. אתמול, המדריכה שלנו חשבה שאנחנו צריכים לעבוד על התקשורת שלנו והדרך הכי טובה לעשות את זה הוא בשיטת אדיסון. לא נורא, לא התחשמלנו הרבה. ואחרי הכל, אני נאלץ להסכים איתה. איך תגרמי לחבורה של ‘לא מדבר’, ‘לא כותב או קורא’ ‘ולא יודע שפת סימנים’ לתקשר ביחד. מה שהיא עשתה זה לשים אותנו במבוך תלת-מפלסי בו בכל קומה, חלק מהקירות מוצקים וחלק הם רשתות מחושמלות, בלתי-נראות; כשהמטרה היא שכולנו נגיע בשלום אל היציאה. הבעיה היא שרק אם נחלוק מידע ונתקשר אז נדע איפה כל הקירות. אז, עם תקרות וקירות חסינים כמעט לקול, בלי מכשירי קשר (שג’רוד במילא לא יכול לנצל), ניסינו לבצע את המשימה. אני תקשרתי עם לינג מעליי בעזרת קוד נקישות והם שוחחו אחד עם השני במורס דרך הרמקולים. אני מאוד נהנתי מכל הארוע, היה זה אתגר שלא פגשתי מעודי. אחרי שיחת סיכום בה הוחלפה בעיקר ביקורת בונה, הוחלט שמורס הוא כנראה השיטה הכי טובה לתקשורת בינינו. בינתיים התחלתי ללמוד ונראה לאן זה ייקח אותנו. למחרת הייתי צריך להתייצב לאימונים רק ב-12:00 אז ישנתי עד מאוחר. קמתי בסביבות תשע בבוקר וירדתי למטה לבדוק חדשות. החלטתי לכתוב מכתב למנהל של המקום בקשר לחבר המעט לא יציב בקבוצה שלנו. ניסחתי את מחאתי והעברתי אותה למשרדו. לאחר מכן, יצאתי לחצר להתאמן קצת בזריקת כדור. המכתב שקיבלתי בחזרה הגן עליו בכך שהוא פרחח לא מבוגר, שעדיין חובב מעשי קונדס. זה הרתיח אותי בהתחלה אבל הבנתי אותו. מגיעה לפיראט הזדמנות שנייה ואיזה מין יהודי אני אהיה אם לא אתן אותה. החלטתי “לקבור את הגרזן”, כמו שאומרים הגויים, אבל עדיין לשים עליו עין. במקום כזה צריך להתעלות מעל הקטנוניות שלנו. שמרתי את המכתב וחזרתי למשחק הכדור שלי. אני עדיין לא מצליח לשמור על שלמות של חפץ שאני מגשים מעבר ל-10 מטר בערך. ב-12:00 התייצבנו שלושתנו בסדנת הרכב. לקחנו ארבעה באגי ואני נאלצתי להחזיק את עצמי מלצחוק כשמורין הייתה צריכה להסביר ללינג, גבר כבן 40, איך לנהוג ברכב פשוט זה. נסענו לשטח בו היה צריך להתקיים התרגיל. מורין אמרה לנו שיש חפץ כלשהו מאחורי שורת עצים שצריך להביא לבניין במקום אחר. באותו רגע, לינג תקף את מורין. מיהרתי למשוך אותו ממנה אבל היא טיפלה בו לפני שהספקתי. אז פשוט עשיתי מה שלימד אותי הפרמדיק בצבא: חיכיתי לראות אם היא באמת צריכה עזרה. היא הסתדרה לבד והשאירה את הפיראט מעולף על האדמה. ג’רוד ואני החלטנו שאין טעם לחכות שהוא יתעורר או לנסות לסחוב אותו אז יצאנו לדרך. כל אחד מאיתנו קיבל רובה צבע להגנה עצמית. אין שום בעיה, אמא. כל אחד מאיתנו לבש גם מיגון מתאים. הבעיות התחילו כשהבאגי שלי נפלה לבולען אחרי שירדתי מהדרך המסומנת. להוציא אותה משם לא הייתה בעיה אחרי שהגשמתי שתי קורות ושמתי אותן מתחת לגלגלים. ג’רוד נסע לבדוק את הבניין. עד שהוצאתי את הבאגי והתחלתי לעלות על הגבעה בהמשך, הוא כבר חזר. עליתי על הגבעה והוא עבר אותי במסלול ישיר אל שורת העצים. לא עבר הרבה זמן והתחילו לירות עליי מראש הגבעה. עצרתי את הבאגי וקפצתי לאדמה כשכדורי צבע התנפצו לי על השמשה. איגפתי את עמדת הירי בזחילה (בדיוק כמו בטירונות) וכשהייתי כמעט בצד השני שלה, זרקתי אבן, כדי להסיח את מי ששם, והסתערתי. מה שמצאתי שם היה עמדה אוטומטית. לא ציפיתי ליותר. ניתקתי את החשמל לכנה של רובה הצבע וניסיתי לקחת אותו אבל הוא היה מחובר חזק מדי ולא היה לי זמן לריב איתו. ג’רוד כבר איגף את שורת העצים כדי להגיע אל החפץ אז אני לקחתי את הבאגי הצבועה שלי מהצד השני. כשהתחילו לירות עליי מהצד פשוט נטשתי את הבאגי ונתתי לה להמשיך לסוע. מטרה ניידת. בזמן שג’רוד עשה מה שעשה, נתתי לבאגי להמשיך מעצמה וזחלתי לכיוון השני. זה היה ממש כמו בסרטים, אבא. זגזגתי בין העצים והתחבאתי מאחורי אחד מהם. העמדה האוטומטית הייתה על עץ. יריתי עליה כמה פעמים אז היא מיקדה את הירי שלה עליי. הצלחתי להסיח את דעתה מספיק פעמים בשביל לרסס את המצלמה שלה. אחרי שנטרלתי את העמדה, הלכתי לראות מה ג’רוד מצא. מסתבר שהחפץ היה מקרר. ג’רוד לא הצליח לפתוח את המנעול ומספרי מתכת שהגשמתי לא הצליחו לחתוך את השלשלאות סביבו. אני ניסיתי לחשוב על דרך להעמיס את כל המקרר על אחת הבאגי אבל ג’רוד פשוט הרביץ למנעול עם פטיש. מסתבר שכל אחד יכול להיות אלים אם הוא רוצה. המנעול נשבר ופתחנו את הדלת. בפנים הייתה עוגת גבינה. זה היה מתאים באופן משעשע. ג’רוד הרים את העוגה ובטעות הפעיל מלכודת. הקליק ששמענו בקושי נתן לנו מספיק זמן לברוח ולהשתטח. ג’רוד קיבל כמה כדורי צבע בגב. אחר כך הלכנו להחזיר את הבאגי שלי ונסענו לכיוון הבניין. כשהגענו לשם ראינו שלינג כבר הגיע לשם לפנינו. הוא הספיק לבצר את הבניין עם כל מיני רובי צבע. דפקנו על הדלת והוא נתן לנו להיכנס. ברמקולים הכריזו שנגמר התרגיל. אחרי שחזרנו, הלכתי להתרחץ ולאכול. לאחר הארוחה התיישבתי ליד אחת הקונסולות ושיחקתי קצת משחקי מרוצים. רק עכשיו כשאני חושב על זה, אני מבין כמה אידיוט הייתי. התיישבה לידי בחורה נחמדה ואפילו לא התייחסתי אליה. אני יודע שדנה מחכה לי בבית אבל זה עדיין היה מאוד אנוכי מצדי. אני צריך למצוא אותה ולהתנצל. טוב, זה מה שקרה עד עכשיו. שום דבר יותר מדי מעניין. אני אכתוב שוב אם יקרה משהו חדש. להתראות עד הפעם הבאה. אני רחוק מהבית אך לא רחוק מהלב, נתנאל.
ב”ה שלום אמא, שלום אבא דבר ראשון, אמא, הכל בסדר איתי. אני יודע שעברו כמה ימים מאז המכתב האחרון ששלחתי. פשוט הייתי נורא עסוק בכל מיני אימונים שהעבירו אותנו כאן ורובם היו משמימים ולא שווים מכתב יחיד. זה לא אומר שאתם לא שווים מכתב, רק שלא היה לי על מה לכתוב. אתמול, המדריכה שלנו חשבה שאנחנו צריכים לעבוד על התקשורת שלנו והדרך הכי טובה לעשות את זה הוא בשיטת אדיסון. לא נורא, לא התחשמלנו הרבה. ואחרי הכל, אני נאלץ להסכים איתה. איך תגרמי לחבורה של ‘לא מדבר’, ‘לא כותב או קורא’ ‘ולא יודע שפת סימנים’ לתקשר ביחד. מה שהיא עשתה זה לשים אותנו במבוך תלת-מפלסי בו בכל קומה, חלק מהקירות מוצקים וחלק הם רשתות מחושמלות, בלתי-נראות; כשהמטרה היא שכולנו נגיע בשלום אל היציאה. הבעיה היא שרק אם נחלוק מידע ונתקשר אז נדע איפה כל הקירות. אז, עם תקרות וקירות חסינים כמעט לקול, בלי מכשירי קשר (שג’רוד במילא לא יכול לנצל), ניסינו לבצע את המשימה. אני תקשרתי עם לינג מעליי בעזרת קוד נקישות והם שוחחו אחד עם השני במורס דרך הרמקולים. אני מאוד נהנתי מכל הארוע, היה זה אתגר שלא פגשתי מעודי. אחרי שיחת סיכום בה הוחלפה בעיקר ביקורת בונה, הוחלט שמורס הוא כנראה השיטה הכי טובה לתקשורת בינינו. בינתיים התחלתי ללמוד ונראה לאן זה ייקח אותנו. למחרת הייתי צריך להתייצב לאימונים רק ב-12:00 אז ישנתי עד מאוחר. קמתי בסביבות תשע בבוקר וירדתי למטה לבדוק חדשות. החלטתי לכתוב מכתב למנהל של המקום בקשר לחבר המעט לא יציב בקבוצה שלנו. ניסחתי את מחאתי והעברתי אותה למשרדו. לאחר מכן, יצאתי לחצר להתאמן קצת בזריקת כדור. המכתב שקיבלתי בחזרה הגן עליו בכך שהוא פרחח לא מבוגר, שעדיין חובב מעשי קונדס. זה הרתיח אותי בהתחלה אבל הבנתי אותו. מגיעה לפיראט הזדמנות שנייה ואיזה מין יהודי אני אהיה אם לא אתן אותה. החלטתי “לקבור את הגרזן”, כמו שאומרים הגויים, אבל עדיין לשים עליו עין. במקום כזה צריך להתעלות מעל הקטנוניות שלנו. שמרתי את המכתב וחזרתי למשחק הכדור שלי. אני עדיין לא מצליח לשמור על שלמות של חפץ שאני מגשים מעבר ל-10 מטר בערך. ב-12:00 התייצבנו שלושתנו בסדנת הרכב. לקחנו ארבעה באגי ואני נאלצתי להחזיק את עצמי מלצחוק כשמורין הייתה צריכה להסביר ללינג, גבר כבן 40, איך לנהוג ברכב פשוט זה. נסענו לשטח בו היה צריך להתקיים התרגיל. מורין אמרה לנו שיש חפץ כלשהו מאחורי שורת עצים שצריך להביא לבניין במקום אחר. באותו רגע, לינג תקף את מורין. מיהרתי למשוך אותו ממנה אבל היא טיפלה בו לפני שהספקתי. אז פשוט עשיתי מה שלימד אותי הפרמדיק בצבא: חיכיתי לראות אם היא באמת צריכה עזרה. היא הסתדרה לבד והשאירה את הפיראט מעולף על האדמה. ג’רוד ואני החלטנו שאין טעם לחכות שהוא יתעורר או לנסות לסחוב אותו אז יצאנו לדרך. כל אחד מאיתנו קיבל רובה צבע להגנה עצמית. אין שום בעיה, אמא. כל אחד מאיתנו לבש גם מיגון מתאים. הבעיות התחילו כשהבאגי שלי נפלה לבולען אחרי שירדתי מהדרך המסומנת. להוציא אותה משם לא הייתה בעיה אחרי שהגשמתי שתי קורות ושמתי אותן מתחת לגלגלים. ג’רוד נסע לבדוק את הבניין. עד שהוצאתי את הבאגי והתחלתי לעלות על הגבעה בהמשך, הוא כבר חזר. עליתי על הגבעה והוא עבר אותי במסלול ישיר אל שורת העצים. לא עבר הרבה זמן והתחילו לירות עליי מראש הגבעה. עצרתי את הבאגי וקפצתי לאדמה כשכדורי צבע התנפצו לי על השמשה. איגפתי את עמדת הירי בזחילה (בדיוק כמו בטירונות) וכשהייתי כמעט בצד השני שלה, זרקתי אבן, כדי להסיח את מי ששם, והסתערתי. מה שמצאתי שם היה עמדה אוטומטית. לא ציפיתי ליותר. ניתקתי את החשמל לכנה של רובה הצבע וניסיתי לקחת אותו אבל הוא היה מחובר חזק מדי ולא היה לי זמן לריב איתו. ג’רוד כבר איגף את שורת העצים כדי להגיע אל החפץ אז אני לקחתי את הבאגי הצבועה שלי מהצד השני. כשהתחילו לירות עליי מהצד פשוט נטשתי את הבאגי ונתתי לה להמשיך לסוע. מטרה ניידת. בזמן שג’רוד עשה מה שעשה, נתתי לבאגי להמשיך מעצמה וזחלתי לכיוון השני. זה היה ממש כמו בסרטים, אבא. זגזגתי בין העצים והתחבאתי מאחורי אחד מהם. העמדה האוטומטית הייתה על עץ. יריתי עליה כמה פעמים אז היא מיקדה את הירי שלה עליי. הצלחתי להסיח את דעתה מספיק פעמים בשביל לרסס את המצלמה שלה. אחרי שנטרלתי את העמדה, הלכתי לראות מה ג’רוד מצא. מסתבר שהחפץ היה מקרר. ג’רוד לא הצליח לפתוח את המנעול ומספרי מתכת שהגשמתי לא הצליחו לחתוך את השלשלאות סביבו. אני ניסיתי לחשוב על דרך להעמיס את כל המקרר על אחת הבאגי אבל ג’רוד פשוט הרביץ למנעול עם פטיש. מסתבר שכל אחד יכול להיות אלים אם הוא רוצה. המנעול נשבר ופתחנו את הדלת. בפנים הייתה עוגת גבינה. זה היה מתאים באופן משעשע. ג’רוד הרים את העוגה ובטעות הפעיל מלכודת. הקליק ששמענו בקושי נתן לנו מספיק זמן לברוח ולהשתטח. ג’רוד קיבל כמה כדורי צבע בגב. אחר כך הלכנו להחזיר את הבאגי שלי ונסענו לכיוון הבניין. כשהגענו לשם ראינו שלינג כבר הגיע לשם לפנינו. הוא הספיק לבצר את הבניין עם כל מיני רובי צבע. דפקנו על הדלת והוא נתן לנו להיכנס. ברמקולים הכריזו שנגמר התרגיל. אחרי שחזרנו, הלכתי להתרחץ ולאכול. לאחר הארוחה התיישבתי ליד אחת הקונסולות ושיחקתי קצת משחקי מרוצים. רק עכשיו כשאני חושב על זה, אני מבין כמה אידיוט הייתי. התיישבה לידי בחורה נחמדה ואפילו לא התייחסתי אליה. אני יודע שדנה מחכה לי בבית אבל זה עדיין היה מאוד אנוכי מצדי. אני צריך למצוא אותה ולהתנצל. טוב, זה מה שקרה עד עכשיו. שום דבר יותר מדי מעניין. אני אכתוב שוב אם יקרה משהו חדש. להתראות עד הפעם הבאה. אני רחוק מהבית אך לא רחוק מהלב, נתנאל.
אח גדול צופה (עדכון משחק 3)
“הוא מזיין את השכל,” אמר הנדרסון חד משמעית והניח את הדו”ח על השולחן. “סליחה?” אמר גרים והרים את עיניו מהקובץ עליו עבד. “הוא מייפה את הדברים בשביל ההורים שלו. הילד רוצח והוא לא רוצה שהם ידעו. אני בספק אם העמדות היו אוטומטיות. אני בספק אם אלה היו כדורי צבע ואני מוכן להתערב איתך שלא ככה הוא נטרל אותן.” “בסדר. כשנתפוס אותו, נשאל אותו.” “כן,” אמר הנדרסון ופתח את אחת המגרות בצד שולחנו. הוא הוציא שני תיקים עבים שהוצמדו יחדיו. הוא שם בצד את התיק המסומן “גיבראן, ניסרי” ופתח את התיק בעל הכיתוב “אור-שחר, נתנאל”. הוא שם בתוכו את הדו”ח האחרון, סגר את התיקים והחזיר אותם למגרה. “מה קורה אם סוחרי הסמים מדרום-אפריקה?” שאל הנדרסון את שותפו, מראה שהוא מוכן ליום חדש. “אתה צריך להפסיק לישון במשרד, גרג. סגרו את התיק הזה שלשום,” ענה לו גרים וחזר לעבודתו.
“הוא מזיין את השכל,” אמר הנדרסון חד משמעית והניח את הדו”ח על השולחן. “סליחה?” אמר גרים והרים את עיניו מהקובץ עליו עבד. “הוא מייפה את הדברים בשביל ההורים שלו. הילד רוצח והוא לא רוצה שהם ידעו. אני בספק אם העמדות היו אוטומטיות. אני בספק אם אלה היו כדורי צבע ואני מוכן להתערב איתך שלא ככה הוא נטרל אותן.” “בסדר. כשנתפוס אותו, נשאל אותו.” “כן,” אמר הנדרסון ופתח את אחת המגרות בצד שולחנו. הוא הוציא שני תיקים עבים שהוצמדו יחדיו. הוא שם בצד את התיק המסומן “גיבראן, ניסרי” ופתח את התיק בעל הכיתוב “אור-שחר, נתנאל”. הוא שם בתוכו את הדו”ח האחרון, סגר את התיקים והחזיר אותם למגרה. “מה קורה אם סוחרי הסמים מדרום-אפריקה?” שאל הנדרסון את שותפו, מראה שהוא מוכן ליום חדש. “אתה צריך להפסיק לישון במשרד, גרג. סגרו את התיק הזה שלשום,” ענה לו גרים וחזר לעבודתו.
#1 we don't need no education!
לינג קם בבוקר, מרגיש טוב סוף סוף אחרי שישן בערסל נוח בבגדים אמיתיים. קליל לבב ורגל פנה לעבר המטבח, הכין לעצמו ארוחה הותעמת עם הטבח אדיר המימדים. שיחה קצרה ומתוחה נפטרה לחיוב כאשר הטבח אישר שבעצם לינג כן יודע להכין לעצמו אוכל לא רע בכלל ולינג התנדב להכין את אותה המנה לכולם ועסק בבישול במשך כל הבוקר. ארוחת דגים על הבוקר - ככה צריך. זה בריא! מצמיח שיערות על החזה! לאחר ארוחת הבוקר הוא חזר לחדר, עדיין מרגיש טוב עם המקום, לשם שינוי. שני העלוקות לא היו בחדר והיה לו עוד הרבה זמן עד שהוא צריך ללכת לאימון הראשון שמורין ארגנה להם. הוא החליט לנצל את הזמן למטרה הנעלה של סידור החדר. בתור התחלה הוא העיף החוצה למסדרון את מיטת הקומותיים השניה. שני העלוקות יכולים לישון באותו צד. על הקיר החשוף שהתפנה כשמיטת הקומותיים המיותרת נזרקה החוצה הוא תלה את הדגל שלו- השחור עם הגולגות והעצמות הצלובות ואז העביר את הערסל שלו מליד החלון לצד הדגל. הרבה יותר טוב. את הארון שלו הוא העביר לצד שלו וכך הושלם הסידור מחדש של החדר. !my side! your side בדיוק בזמן. הוא בחר קצב הליכה שיוביל אותו להגיע אל מורין ללא איחור וללא חיפזון. מורין נתנה להם הרצאה קצרה על חדר האימונים ועל עבודת צוות. היא נתנה להם 3 דלתות לבחור מהן ולינג לקח את האמצעית. חדר ריק. בקצה דלת. מעבר לדלת - אולם ענק ו...ריק, עם דלת בקצה השני בצד. מהרמקולים נשמע קולה של מורין- היא הסבירה את חוקי המקום- כולם צריכים להגיע לדלת היציאה ביחד ואסור לפגוע יותר מידי בקירות. לינג הסתכל למעלה- רצפה חצי שקופה ומי אם לו עלוקה מספר אחד- השתקן. לינג הסתכל למטה- עוד רצפה חצי שקופה ומי אם לו עלוקה מספר שניים- הקשוח. הוא ראה ממש במעורפל שיש מולם קירות, אבל לעצמו אין קירות. הוא ניסה ללכת קדימה ונתקל בקיר בלתי נראה! הקיר העביר בו זרם חשמלי קטן. הוא ניסה לנווט בין הקירות עם חוש השמיעה, משמיע צליל נקישה חזק ומקשיב להדים, אבל זה לא עבד. הקירות הבלתי נראים לא החזירו את הצליל כמו שצריך וזה רק עשה עוד יותר בלבול. הוא שיחק עם מערכת הרמקולים וגילה את התדר שיעשה רעש. הוא לא יכל לדבר דרך הרמקולים האלה אבל יכל לעשות רעשים. אז הוא פנה במורס אנגלית לעלוקות. הסתבר שדווקא העלוקה השתקן יודע לשמוע מורס אנגלית והקשוח הדברן לא. אידיוט. הקשוח יצר מוט ממתכת והשתמש בו כדי לחוש את הקירות הבלתי נראים. לינג והקשוח יצרו סוג של תקשורת מינימליסטית של נקישות המציינות לאיזה כיוון לפנות כי אף אחד מהעלוקות לא ראה את הלינג. בסופו של דבר כל השלושה ניווטו כאשר לינג מתאם בין העלוקות- בעיקר כי היה משועמם ולא רצה להסתכן בחישמול- לא היו לו קירות נראים בכלל. הם ניחשו לפעמים והתחשמלו לפעמים. לינג הימר רק איזה פעמיים לקראת הסוף כי נמאס לו לחכות והדלת הייתה כבר כל כך קרובה. אז הוא התחשמל אבל לא הרבה. הוא ניסה לא לשמור למורין טינה על זה. היא סידרה לו ערסל. בסוף הם הצליחו להגיע לדלת, זה היה ארוך ומייגע אבל זה פעל. מורין שיבחה אותם על עבודת הצוות המוצלחת והתפעלה מכך שלינג כן מסוגל לעבוד בצוות אם הוא רוצה. לינג משך בכתיפיו. עכשיו שיש לו ערסל לישון בו הוא לא צריך לישון על רצפה קרה של חדר אימונים ואם הוא היה סומך על איך שהעלוקות שלו חושבים הם היו נשארים שם לנצח או סתם מפסידים בגלל הטיפשות שלהם. בלאאח. חזרה לחדר- באסה! החדר סודר חזרה בדיוק למצב שהיה שם קודם! מרוב דאגה לדגל שלו הוא לא התייחס בכלל לשאלה מי עשה את הקונדס הזה. הוא מצא את הדגל שלו בארון שלו ונרגע קצת. מחליט להסתכל על כל העיניין בסטואיות. הם לא יתנו לו חדר משלו ויהרסו לו את הסידור האלגנטי של החדר והוא יתעלם מזה. כן כן.
לינג קם בבוקר, מרגיש טוב סוף סוף אחרי שישן בערסל נוח בבגדים אמיתיים. קליל לבב ורגל פנה לעבר המטבח, הכין לעצמו ארוחה הותעמת עם הטבח אדיר המימדים. שיחה קצרה ומתוחה נפטרה לחיוב כאשר הטבח אישר שבעצם לינג כן יודע להכין לעצמו אוכל לא רע בכלל ולינג התנדב להכין את אותה המנה לכולם ועסק בבישול במשך כל הבוקר. ארוחת דגים על הבוקר - ככה צריך. זה בריא! מצמיח שיערות על החזה! לאחר ארוחת הבוקר הוא חזר לחדר, עדיין מרגיש טוב עם המקום, לשם שינוי. שני העלוקות לא היו בחדר והיה לו עוד הרבה זמן עד שהוא צריך ללכת לאימון הראשון שמורין ארגנה להם. הוא החליט לנצל את הזמן למטרה הנעלה של סידור החדר. בתור התחלה הוא העיף החוצה למסדרון את מיטת הקומותיים השניה. שני העלוקות יכולים לישון באותו צד. על הקיר החשוף שהתפנה כשמיטת הקומותיים המיותרת נזרקה החוצה הוא תלה את הדגל שלו- השחור עם הגולגות והעצמות הצלובות ואז העביר את הערסל שלו מליד החלון לצד הדגל. הרבה יותר טוב. את הארון שלו הוא העביר לצד שלו וכך הושלם הסידור מחדש של החדר. !my side! your side בדיוק בזמן. הוא בחר קצב הליכה שיוביל אותו להגיע אל מורין ללא איחור וללא חיפזון. מורין נתנה להם הרצאה קצרה על חדר האימונים ועל עבודת צוות. היא נתנה להם 3 דלתות לבחור מהן ולינג לקח את האמצעית. חדר ריק. בקצה דלת. מעבר לדלת - אולם ענק ו...ריק, עם דלת בקצה השני בצד. מהרמקולים נשמע קולה של מורין- היא הסבירה את חוקי המקום- כולם צריכים להגיע לדלת היציאה ביחד ואסור לפגוע יותר מידי בקירות. לינג הסתכל למעלה- רצפה חצי שקופה ומי אם לו עלוקה מספר אחד- השתקן. לינג הסתכל למטה- עוד רצפה חצי שקופה ומי אם לו עלוקה מספר שניים- הקשוח. הוא ראה ממש במעורפל שיש מולם קירות, אבל לעצמו אין קירות. הוא ניסה ללכת קדימה ונתקל בקיר בלתי נראה! הקיר העביר בו זרם חשמלי קטן. הוא ניסה לנווט בין הקירות עם חוש השמיעה, משמיע צליל נקישה חזק ומקשיב להדים, אבל זה לא עבד. הקירות הבלתי נראים לא החזירו את הצליל כמו שצריך וזה רק עשה עוד יותר בלבול. הוא שיחק עם מערכת הרמקולים וגילה את התדר שיעשה רעש. הוא לא יכל לדבר דרך הרמקולים האלה אבל יכל לעשות רעשים. אז הוא פנה במורס אנגלית לעלוקות. הסתבר שדווקא העלוקה השתקן יודע לשמוע מורס אנגלית והקשוח הדברן לא. אידיוט. הקשוח יצר מוט ממתכת והשתמש בו כדי לחוש את הקירות הבלתי נראים. לינג והקשוח יצרו סוג של תקשורת מינימליסטית של נקישות המציינות לאיזה כיוון לפנות כי אף אחד מהעלוקות לא ראה את הלינג. בסופו של דבר כל השלושה ניווטו כאשר לינג מתאם בין העלוקות- בעיקר כי היה משועמם ולא רצה להסתכן בחישמול- לא היו לו קירות נראים בכלל. הם ניחשו לפעמים והתחשמלו לפעמים. לינג הימר רק איזה פעמיים לקראת הסוף כי נמאס לו לחכות והדלת הייתה כבר כל כך קרובה. אז הוא התחשמל אבל לא הרבה. הוא ניסה לא לשמור למורין טינה על זה. היא סידרה לו ערסל. בסוף הם הצליחו להגיע לדלת, זה היה ארוך ומייגע אבל זה פעל. מורין שיבחה אותם על עבודת הצוות המוצלחת והתפעלה מכך שלינג כן מסוגל לעבוד בצוות אם הוא רוצה. לינג משך בכתיפיו. עכשיו שיש לו ערסל לישון בו הוא לא צריך לישון על רצפה קרה של חדר אימונים ואם הוא היה סומך על איך שהעלוקות שלו חושבים הם היו נשארים שם לנצח או סתם מפסידים בגלל הטיפשות שלהם. בלאאח. חזרה לחדר- באסה! החדר סודר חזרה בדיוק למצב שהיה שם קודם! מרוב דאגה לדגל שלו הוא לא התייחס בכלל לשאלה מי עשה את הקונדס הזה. הוא מצא את הדגל שלו בארון שלו ונרגע קצת. מחליט להסתכל על כל העיניין בסטואיות. הם לא יתנו לו חדר משלו ויהרסו לו את הסידור האלגנטי של החדר והוא יתעלם מזה. כן כן.
#2 we don't need no education!
עכשיו שהסתבר ללינג שהעלוקה השתקן דווקא יודע לדבר ואפילו יותר אינטיליגנט מהחבר הקשוח שלו הוא מצא חן בעיניו הרבה יותר. הוא ניסה לראות מה אפשר להוציא ממנו. "בוא לסרט בעיר" עבד יופי, ג'רוד נהג ולינג סאו היה מאושר מנטישת העלוקה המעצבן בשיווה. ג'רוד גם קנה לו חטיפים והסביר לו מה שהוא לא הבין מ"הארי פוטר וגביע האש" הם שוחחו על הסיבות שלהם להיות כאן. לינג סיפר את דעתו לג'רוד- על כך שזה הכלא שלו, ששיווה קנו אותו והוא העבד שלהם לשלוש שנים, שהם רוצים להפוך אותו לחייל שלהם, בשר תותחים מול המפלצות שלהם, וסיפר שכשמתנגדים להם הם מענים אנשים באכזריות... ג'רוד לא הסכים איתו, נאיבי. השיחה נגמרה בנימה של נחייה ונראה. אף אחד מהצדדים לא שוכנע בצדקת השני. למחרת לינג ידע שיש עוד אימון של מורין אבל רק בצוהוריים. בבוקר הוא שוב עזר במטבח ואז בילה כמה שעות בהקשה מאומצת. שוכב לו בנוחות בערסל שלו הוא התרכז בשמיעת כל הערוצים הפתוחים והפעילים במתחם וחיפש את אלו שאולי קשורים לאימון. הפעם הוא רוצה לדעת מה יהיה לפני שהקירות יחשמלו אותו! הוא שמע כל מיני הערות לגבי "החפירים מוכנים", "רכבי התקפה מוכנים", "מתאר מוכן", "מצבורי אספקה מוכנים", "הסוואות מוכנות", "מטרות דמה ואמיתיות מוכנות" ועוד... הוא לא הצליח להבין מזה מה בדיוק קשור לאימון שלו ומה לא, אחרי הכל יש כאן עוד הרבה מתלמדים, או לפחות ככה מורין אמרה. הוא בכל זאת שמר לעצמו את המידע, אולי זה חשוב. בינתיים הוא גם עקב אחרי השירים המפורסמים ברדיו של העיר הקרובה ואחרי תוצאות הספורט וחדשות תחרויות הקדם לאולימפידה ובאופן כללי ניטר גם את הרדיו של המשטרה והצבא, ברפרוף, רק מספיק כדי לדעת שלא מדברים עליו. שעת האימון הגיעה והוא הלך למקום המפגש- חניון הרכבים. חיכה לו שם רכב שטח, מעין ג'יפ קטן ופתוח. זה היה בעיה... הוא לא יודע לנהוג על רכב. מורין הופתעה לגלות את זה והורתה לאחרים לקחת את ה"באגי" שלהם למקום האימון והיא נהגה, לינג סאו יושב לידה. בשטח האימונים היא לימדה את לינג לינהוג, הוא קלט את זה די מהר, תוך רבע שעה הוא כבר יכל להפעיל את הרכב לבד. ואז היא הסבירה את האימון של היום. מלחמה. רובי צבע. משימה- לגנוב משהו מבניין מבוצר ומוגן אחד ולהעביר אותו לבניין מבוצר ומוגן שני. החפץ וכולם צריכים להגיע לבניין השני. להלחם אם צריך, לא למות. לינג סאו נאנח והפטיר לג'רוד במורס "אמרתי לך" כל מה שהוא אמר על הארגון היה נכון וג'רוד כנראה לא כל כך אינטיליגנט אם הוא לא מבין שמאמנים אותו להיות חייל במלחמה כדי לנצל את הכוחות המיוחדים שלו למטרות הארגון. לא רחוק ממה שהיאקוזה עושים רק שההם לפחות כנים בנוגע לזה ולא מנסים לדחוף מוסר וצדקניות טהורה לגרון בדרך. מורין סיימה לתדרך ושאלה אם הם צריכים משהו. שני העלוקות ביקשו רובי צבע. מורין הסכימה. לינג ביקש מצ'טה. מורין סירבה. לינג התווכח איתה שהוא יודע טוב מאוד שהם יכולים לרפא כל פצע שמצ'טה יכולה לעשות, הוא למד את זה על בשרו בעצמו. היא אמרה שאסור לו לפגוע באף אחד. הוא חשב שהיא השתגעה, זה מלחמה לא? במלחמה הכל מותר, אין חוקים, אם להם יש רובים לי מותר מצ'טה! היא התעקשה שאסור לו להרוג אף אחד והוא הסכים, בסדר, הוא לא יהרוג אף אחד. הוא עדיין לא היה מוכן לקחת רובה. צבע או לא צבע היא לא תהפוך אותו לחייל צעצוע שלה! השקרנית הזונה. היא הבטיחה ששיווה זה בית ספר, היא הבטיחה שכאן הוא ילמד איך לא להרוס דברים כל פעם שהוא מתעטש... מה שאולי יאפשר לו לחיות כמו כולם לפעמים, אם מתחשק לו. כלבה בוגדנית כמו כל הזונות. הוא הרים אבן בגודל קצת יותר גדול מכדור טניס. היא שאלה למה האבן והוא ענה לה "סתם", אם היא לא תתן לו מצ'טה הוא יסתדר לבד. היא פנתה ללכת והוא שאל אותה כמה אנשים יש בצד של האוייב. היא אמרה שלושה, שניים מסתובבים בשטח והיא תהיה אחראית על המלכודות. היא הסתובבה ללכת והוא זרק עליה את האבן, מכוון לראש בתקווה לעלף אותה וכך לפתור את הצד שלו במלחמה מהצורך להתמודד עם המלכודות בשטח- חפירים זה רק טריק אחד מלוכלך במערכה! זה לא עבד. היא נפלה אבל לא התעלפה והוא מיהר לנסות להשלים את המלאכה, סגר את הטווח כדי להכניס לה עוד אגרוף טוב שיעלף אותה. הזונה המזורגגת הכניסה לו בעיטה בביצים שקיפלה אותו לשניים בהלם מערכתי כללי ואז המשיכה לפרק לו את הצורה במומחיות. תוך שניות ספורום הוא כבר היה בעולף בעצמו. שני השותפים שלו למלחמה לא נקפו אצבע לעזור לו והוא עוד רצה לעזור! הוא התעורר לבד. הראש כאב, המפשעה כאבה, המצ'טה לא הגיעה ומורין לא הייתה באיזור. שני האחרים כבר נסעו להם על ה"באגי" שלהם. ונפלו לחפיר הראשון שיכלו למצוא. אידיוטים. הוא סיפר להם שיש כאן מלכודות וסיפר להם איזה מלכודות לפי מיטב ידיעתו. הוא שאל אותם שוב ושוב למה הם משתפים פעולה עם התרגיל הזה. ג'רוד רק הודה לו על המידע. העלוקה הקשוח לא טרח אפילו לתת הסבר למה הוא עושה את האימון הזה. מורעל צבא כמו שרק ישראלי יכול להיות. וג'רוד פשוט נאיבי עד טירוף וחשב שהאימון הזה לא אומר כלום ולא מאמת מתכוונים להכשיר אותם כחיילים לצבא נגד מפלצות כמו הגורילה בקניון. אידיוט. לינג בחן את ה"באגי" שלו. הוא החליט בזריזות שבשטח בו יש מלכודות המיועדות במיוחד לרכבים כאילה הוא לא מתכוון לנהוג, במיוחד כשרק לפני חצי שעה למד איך עושים את זה. הוא פירק את הבאגי לרכיביה השונים, עושה לעצמו תיק מהריפוד של הכיסא ולוקח כל מה שרק חשב שיכול לעזור לו. התקדם ע"י זריקת אבנים קדימה כדי לוודא שאין מלכודות לפניו והלך לאט עד שהגיע לבניין הסופי. לא הייתה עליו שמירה משום מה. הוא נכנס פנימה, השתמש בציוד האספקה שבפנים כדי לבצר את המקום לחלוטין וחיכה עד שהעלוקות המטומטמות שלו הגיעו מלאי צבע, חבולים ועם עוגת גבינה. זה סיים את האימון. לינג סאו ללא טיפת תבע עליו, כל בשאר מלאים לחלוטין. ניצחון נקי ללינג סאו. (המשך יבוא)
עכשיו שהסתבר ללינג שהעלוקה השתקן דווקא יודע לדבר ואפילו יותר אינטיליגנט מהחבר הקשוח שלו הוא מצא חן בעיניו הרבה יותר. הוא ניסה לראות מה אפשר להוציא ממנו. "בוא לסרט בעיר" עבד יופי, ג'רוד נהג ולינג סאו היה מאושר מנטישת העלוקה המעצבן בשיווה. ג'רוד גם קנה לו חטיפים והסביר לו מה שהוא לא הבין מ"הארי פוטר וגביע האש" הם שוחחו על הסיבות שלהם להיות כאן. לינג סיפר את דעתו לג'רוד- על כך שזה הכלא שלו, ששיווה קנו אותו והוא העבד שלהם לשלוש שנים, שהם רוצים להפוך אותו לחייל שלהם, בשר תותחים מול המפלצות שלהם, וסיפר שכשמתנגדים להם הם מענים אנשים באכזריות... ג'רוד לא הסכים איתו, נאיבי. השיחה נגמרה בנימה של נחייה ונראה. אף אחד מהצדדים לא שוכנע בצדקת השני. למחרת לינג ידע שיש עוד אימון של מורין אבל רק בצוהוריים. בבוקר הוא שוב עזר במטבח ואז בילה כמה שעות בהקשה מאומצת. שוכב לו בנוחות בערסל שלו הוא התרכז בשמיעת כל הערוצים הפתוחים והפעילים במתחם וחיפש את אלו שאולי קשורים לאימון. הפעם הוא רוצה לדעת מה יהיה לפני שהקירות יחשמלו אותו! הוא שמע כל מיני הערות לגבי "החפירים מוכנים", "רכבי התקפה מוכנים", "מתאר מוכן", "מצבורי אספקה מוכנים", "הסוואות מוכנות", "מטרות דמה ואמיתיות מוכנות" ועוד... הוא לא הצליח להבין מזה מה בדיוק קשור לאימון שלו ומה לא, אחרי הכל יש כאן עוד הרבה מתלמדים, או לפחות ככה מורין אמרה. הוא בכל זאת שמר לעצמו את המידע, אולי זה חשוב. בינתיים הוא גם עקב אחרי השירים המפורסמים ברדיו של העיר הקרובה ואחרי תוצאות הספורט וחדשות תחרויות הקדם לאולימפידה ובאופן כללי ניטר גם את הרדיו של המשטרה והצבא, ברפרוף, רק מספיק כדי לדעת שלא מדברים עליו. שעת האימון הגיעה והוא הלך למקום המפגש- חניון הרכבים. חיכה לו שם רכב שטח, מעין ג'יפ קטן ופתוח. זה היה בעיה... הוא לא יודע לנהוג על רכב. מורין הופתעה לגלות את זה והורתה לאחרים לקחת את ה"באגי" שלהם למקום האימון והיא נהגה, לינג סאו יושב לידה. בשטח האימונים היא לימדה את לינג לינהוג, הוא קלט את זה די מהר, תוך רבע שעה הוא כבר יכל להפעיל את הרכב לבד. ואז היא הסבירה את האימון של היום. מלחמה. רובי צבע. משימה- לגנוב משהו מבניין מבוצר ומוגן אחד ולהעביר אותו לבניין מבוצר ומוגן שני. החפץ וכולם צריכים להגיע לבניין השני. להלחם אם צריך, לא למות. לינג סאו נאנח והפטיר לג'רוד במורס "אמרתי לך" כל מה שהוא אמר על הארגון היה נכון וג'רוד כנראה לא כל כך אינטיליגנט אם הוא לא מבין שמאמנים אותו להיות חייל במלחמה כדי לנצל את הכוחות המיוחדים שלו למטרות הארגון. לא רחוק ממה שהיאקוזה עושים רק שההם לפחות כנים בנוגע לזה ולא מנסים לדחוף מוסר וצדקניות טהורה לגרון בדרך. מורין סיימה לתדרך ושאלה אם הם צריכים משהו. שני העלוקות ביקשו רובי צבע. מורין הסכימה. לינג ביקש מצ'טה. מורין סירבה. לינג התווכח איתה שהוא יודע טוב מאוד שהם יכולים לרפא כל פצע שמצ'טה יכולה לעשות, הוא למד את זה על בשרו בעצמו. היא אמרה שאסור לו לפגוע באף אחד. הוא חשב שהיא השתגעה, זה מלחמה לא? במלחמה הכל מותר, אין חוקים, אם להם יש רובים לי מותר מצ'טה! היא התעקשה שאסור לו להרוג אף אחד והוא הסכים, בסדר, הוא לא יהרוג אף אחד. הוא עדיין לא היה מוכן לקחת רובה. צבע או לא צבע היא לא תהפוך אותו לחייל צעצוע שלה! השקרנית הזונה. היא הבטיחה ששיווה זה בית ספר, היא הבטיחה שכאן הוא ילמד איך לא להרוס דברים כל פעם שהוא מתעטש... מה שאולי יאפשר לו לחיות כמו כולם לפעמים, אם מתחשק לו. כלבה בוגדנית כמו כל הזונות. הוא הרים אבן בגודל קצת יותר גדול מכדור טניס. היא שאלה למה האבן והוא ענה לה "סתם", אם היא לא תתן לו מצ'טה הוא יסתדר לבד. היא פנתה ללכת והוא שאל אותה כמה אנשים יש בצד של האוייב. היא אמרה שלושה, שניים מסתובבים בשטח והיא תהיה אחראית על המלכודות. היא הסתובבה ללכת והוא זרק עליה את האבן, מכוון לראש בתקווה לעלף אותה וכך לפתור את הצד שלו במלחמה מהצורך להתמודד עם המלכודות בשטח- חפירים זה רק טריק אחד מלוכלך במערכה! זה לא עבד. היא נפלה אבל לא התעלפה והוא מיהר לנסות להשלים את המלאכה, סגר את הטווח כדי להכניס לה עוד אגרוף טוב שיעלף אותה. הזונה המזורגגת הכניסה לו בעיטה בביצים שקיפלה אותו לשניים בהלם מערכתי כללי ואז המשיכה לפרק לו את הצורה במומחיות. תוך שניות ספורום הוא כבר היה בעולף בעצמו. שני השותפים שלו למלחמה לא נקפו אצבע לעזור לו והוא עוד רצה לעזור! הוא התעורר לבד. הראש כאב, המפשעה כאבה, המצ'טה לא הגיעה ומורין לא הייתה באיזור. שני האחרים כבר נסעו להם על ה"באגי" שלהם. ונפלו לחפיר הראשון שיכלו למצוא. אידיוטים. הוא סיפר להם שיש כאן מלכודות וסיפר להם איזה מלכודות לפי מיטב ידיעתו. הוא שאל אותם שוב ושוב למה הם משתפים פעולה עם התרגיל הזה. ג'רוד רק הודה לו על המידע. העלוקה הקשוח לא טרח אפילו לתת הסבר למה הוא עושה את האימון הזה. מורעל צבא כמו שרק ישראלי יכול להיות. וג'רוד פשוט נאיבי עד טירוף וחשב שהאימון הזה לא אומר כלום ולא מאמת מתכוונים להכשיר אותם כחיילים לצבא נגד מפלצות כמו הגורילה בקניון. אידיוט. לינג בחן את ה"באגי" שלו. הוא החליט בזריזות שבשטח בו יש מלכודות המיועדות במיוחד לרכבים כאילה הוא לא מתכוון לנהוג, במיוחד כשרק לפני חצי שעה למד איך עושים את זה. הוא פירק את הבאגי לרכיביה השונים, עושה לעצמו תיק מהריפוד של הכיסא ולוקח כל מה שרק חשב שיכול לעזור לו. התקדם ע"י זריקת אבנים קדימה כדי לוודא שאין מלכודות לפניו והלך לאט עד שהגיע לבניין הסופי. לא הייתה עליו שמירה משום מה. הוא נכנס פנימה, השתמש בציוד האספקה שבפנים כדי לבצר את המקום לחלוטין וחיכה עד שהעלוקות המטומטמות שלו הגיעו מלאי צבע, חבולים ועם עוגת גבינה. זה סיים את האימון. לינג סאו ללא טיפת תבע עליו, כל בשאר מלאים לחלוטין. ניצחון נקי ללינג סאו. (המשך יבוא)
#3 we don't need no education!
הם חזרו לשיווה. מלוכלכים יותר ומלוכלך פחות. מקלחת והחלפת בגדים שיפרו את מצב הרוח ולינג סאו ביקש מג'רוד ללכת שוב לסרט. "צ'רלי ומפעל השוקולד". יופי של דבר! בבוקר למחרת לינג קם בחמש בבוקר עם השמש העולה. הוא ירד למטבח, להפתעתו מצא מישהו כבר אוכל בקפיטריה. המישהו לא הפריע לו אז לינג סאו פשוט התעסק בעינייניו שלו, פרץ את המנעול, הכין לעצמו אוכל, אכל בזריזות עומד מול הווק, ניקה אחריו, יצא החוצה ונעל את הדלת שוב. המישהו לא היה בנמצא. לינג יצא להסתובב במתחם. שיעמם ללינג. מאוד שיעמם ללינג. לפחות בסירה שלו היה על מה להסתכל מסביב. ים, שחפים, דגים, עננים, חבלים... על הסירה תמיד הייתה עבודה. הוא אהב את השעות הקרירות של הבוקר, כשהשמש לא קופחת על הראש והכתפיים כל כך חזק ואפשר לשבת לתקן בגדים וחבלים ולשמן חלקים... הוא התגעגע לסירה שלו. העולם היבש והמקובע הזה היה כל כך משעמם. ואז הוא ראה משהו מעניין. שדיים מקפצים. אישה רצה בלבוש מינימלי מסביב למתחם. הוא החליט לנסות את מזלו. ערסלו וחלציו קרים מזה זמן רב מידי במקום המשעמם הזה. ... זה לא עבד. גם עם השניה והשלישית. הנשים כאן נראות טוב אבל קרות עוד יותר מרצפה. כבר עדיף לו לצוטט לשיחות חמות ברדיו. הוא החליט להעסיק את עצמו. הוא כבר ניסה לברוח פעם אחת, ללא הועיל. הפעם הוא ינסה לחקור לכיוון אחר. הוא התחיל לעבור על כל המתחם בצורה שיטתית. קודם כל מבחוץ. עובר על כל הקירות החיצוניים, זוחל מתחת לשיחים אם צריך, מודד במדוייק את כעל המתחם ומסמן לעצמו בזכרון איפה כל פתח איוורור, ברז מים, ארון חשמל, ופתחי שירות נמצאים. זה לקח כמה שעות וליכלך אותו למדי. בים אם אתה נרטב אתה לא מתלכלך כל כך, כאן רק להסתובב על הרצפה מלכלך אותך! אבל זה היה מעניין. הוא ניקה את עצמו והלך לאכול ארוחת צהריים. אחריה הוא פנה לבדוק את המתחם מבפנים. מתחיל בשער הראשי הוא נכנס פנימה ושמר תמיד על יד שמאל צמודה לקיר התחיל לעבור עליו. הייתה דלת שלא יכל לפתוח אז הוא הדהד דרכה וסימן לעצמו את המבנה של החדר מבפנים כפי ששמע אותו. מתישהו העלוקה הקשוח שלו אמר לו לבוא למפגש עם מדריך אבל עכשיו שהיה לו משהו מעניין לעשות משל עצמו זה לא עיניין אותו אז הוא התעלם. המקום היה הומה מידי בקפיטריה אז הוא יצא החוצה והחליט לבדוק תיאוריה. הוא נכנס לתוך פתח שירות, זחל ממנו לתוך מערכת האוורור וניסה להגיע למעל החדר הסגור שאותו רק שמע קודם. הוא גילה שהוא קצת הלך לאיבוד באיזו פניה כששמע את הרעש של ההמון הסועד בקפיטריה מתחתיו ובתזמון מעצבן העלוקה הקשוח אמר ברדיו הכללי של כל שיווה (אדיוט) תזכורת ללינג סאו להיות באיזה חדר בעוד 10 דקות. לינג אמר בסדר כדי להשתיק אותו. לינג החליט להגיע לחדר דרך מערכת האוורור וניסה שוב להתמצא. 20 דקות מאוחר יותר שוב העלוקה הציק לו אז הפעם הוא היה חייב לענות לו "הלכתי קצת לאיבוד" ולשאלה הצפויה איפה אתה הוא ענה "בתקרה מעל הקפיטריה". הוא הצליח לבסוף להגיע לפיר של המעלית. ואז טיפס החוצה, קרא למעלית ועלה בה לקומה הראשונה כדי למצוא את שני העלוקות במסדרון. הם סיפרו לו שהמדריך החדש רוצה שהם יביאו לו נייר עם התכונות החזקות שלהם והחלשות שלהם. לינג ביקש נייר מהעלוקה הקשוח שיכול לייצר דברים. העלוקה לא רצה להביא לו נייר לתת למדריך המסכן שצריך לחרבן כל כך דחוף. ג'רוד אמר ללינג במורס שאולי כדאי לו לשתף פעולה כי המדריך החדש טיפוס קשוח. העלוקה הקשוח החליט שהוא יעזור לינג סאו לכתוב. בספרייה. לינג לא הבין למה שהוא יעשה את זה. הרי הם שונאים אחד את השני. העלוקה התעקש. לינג ירד איתו לספרייה והעלוקה כתב מה שלינג אוהב ומה הוא עושה הכי טוב לשחות, לשוט, לדוג, חושב שיודע לשיר... לינג חטף את הנייר, קימט אותו לכדור וזרק אותו לאחור. העלוקה המאנייק החולרה מרמה. העלוקה ניסה שוב ולינג אמר לו בדיוק מה לכתוב אוהב: לשחות, לשוט, לשיר, לאכול דגים טוב ב: לשחות, לשוט, לבשל, לשיר. לא טוב ב: לכתוב ולקרוא ומחשבים רוצה ללמוד: לא להתעטש זה לקח המון זמן והיו המון סימנים על הנייר לדעת לינג, כתיבה זה ממש קשה. הוא רק אמר כמה מילים ועל הדף היו המון שורות. העלוקה לקח את הנייר ולינג שיכנע את ג'רוד לצאת איתו לסרט... בוקר למחרת לינג המשיך את מחקריו בתעלות הקטנות. הוא החליט שפעם הבאה שהוא בורח הוא יעשה להם חיים הרבה יותר קשים בלתפוס אותו... עשר דקות לשבע ושוב הציק לו העלוקה הקשוח בתזכורת להגיע לחדר שלהם לשעה שבע. הוא הספיק לשבע ו57 שניות. איזה חבר של העלוקה הקשוח עמד בפתח וחסם את המעבר. לינג ביקש ממנו לזוז כי זה החדר שלו. הטיפוס השרירי זז. ואז התברר כמדריך החדש. לינג לא אהב את זה. המדריך החדש ניסה להתחכם ולהגיד שלינג איחר. לינג הסביר לו שהוא הגיע בשבע וחמישים ושבע שניות וזה לא נקרא איחור עד שהשעה לא שבע ודקה. היו לו עוד שלוש שניות שלמות. המדריך החדש סתם תג'ורה לגבי השעה והורה להם לצאת החוצה. בחוץ הוא הורה להם לרוץ מסביב למתחם פעמיים. לינג סירב. זה מפגר. המדריך אמר לו שזה בשביל כושר. לינג אמר שהוא חזק מספיק ולא צריך כושר. המדריך החדש קרא עליו תיגר להראות לו עד כמה הוא חזק ולינג לא נפל לפח. הם רוצים לחזק אותו בשביל שיהיה חייל שלהם שוב פעם. הוא לא מוכן להיות חייל שלהם, מפגרים. המדריך איים שאם לינג לא משתף פעולה אז הוא יחזור לחמישים שנה בכלא. לינג שמח לשמוע שהאו"ם ירדו משלושת המקרים הנוספים עליו הוא נשפט ועכשיו זה רק חמישים במקום מאתיים חמישים ואמר שבכל מקרה הוא כבר זקן ולא ישרוד עוד עשר שנים בכלא ומותו יהיה על המצפון של המדריך החדש. המדריך החדש החליט שזה הזמן לבקש בקשר שיבואו לקחת את לינג לכלא. לינג שרף לו את כך המכשירים על הגוף עוד לפני שהוא סיים להרים את מכשיר הקשר אל הפה. המדריך החליט לקחת את לינג אל המעלית בעצמו. לינג כבר הפנים לאחר הקרב הקצר עם מורין שלאנשים כאן אין כבוד והם יודעים לחימה טוב ממנו אז הוא שיתף פעולה אבל לא לפני שיעשה מקסימום נזק אפשרי למקום הארור. הם הבטיחו בית ספר וכל מה שהם עושים זה לייצר חיילים טיפשים כאוכל למפלצות. ברברים. הם הגיעו למעלית ולינג ניסה לגנוב קצת זמן ע"י שריפת המעגלים של המעלית. המעלית כמובן לא באה והמדריך החדש סיפר ללינג באיום שהוא יודע שלינג לא מסוגל לעשות את זה כשהוא מעולף. עוד פעם מכות! לינג שלח את הפיצוץ האנרגתי שורף המכשירים שלו לעבר הקומה הראשונה, איפה שהוא יודע שכל המחשבים שלהם. לשרוף להם כמה שיותר לפני שהם הורגים אותו, אם כאן ועכשיו ואם לאט לאט במשך עשור בכלא בלי ים. הוא ניסה לחמוק מהמדריך שהכניס לו מכות אבל זה לא עבד. כמובן. עוד חייל מטומטם של המערכת המיליטנטית הדפוקה. לינג קיווה שהוא יהפוך לבשר מפלצות לפניו. לינג קיווה שיהפכו אותו למפלצת. לינג לא קיווה כלום. לינג היה מעולף שוב.
הם חזרו לשיווה. מלוכלכים יותר ומלוכלך פחות. מקלחת והחלפת בגדים שיפרו את מצב הרוח ולינג סאו ביקש מג'רוד ללכת שוב לסרט. "צ'רלי ומפעל השוקולד". יופי של דבר! בבוקר למחרת לינג קם בחמש בבוקר עם השמש העולה. הוא ירד למטבח, להפתעתו מצא מישהו כבר אוכל בקפיטריה. המישהו לא הפריע לו אז לינג סאו פשוט התעסק בעינייניו שלו, פרץ את המנעול, הכין לעצמו אוכל, אכל בזריזות עומד מול הווק, ניקה אחריו, יצא החוצה ונעל את הדלת שוב. המישהו לא היה בנמצא. לינג יצא להסתובב במתחם. שיעמם ללינג. מאוד שיעמם ללינג. לפחות בסירה שלו היה על מה להסתכל מסביב. ים, שחפים, דגים, עננים, חבלים... על הסירה תמיד הייתה עבודה. הוא אהב את השעות הקרירות של הבוקר, כשהשמש לא קופחת על הראש והכתפיים כל כך חזק ואפשר לשבת לתקן בגדים וחבלים ולשמן חלקים... הוא התגעגע לסירה שלו. העולם היבש והמקובע הזה היה כל כך משעמם. ואז הוא ראה משהו מעניין. שדיים מקפצים. אישה רצה בלבוש מינימלי מסביב למתחם. הוא החליט לנסות את מזלו. ערסלו וחלציו קרים מזה זמן רב מידי במקום המשעמם הזה. ... זה לא עבד. גם עם השניה והשלישית. הנשים כאן נראות טוב אבל קרות עוד יותר מרצפה. כבר עדיף לו לצוטט לשיחות חמות ברדיו. הוא החליט להעסיק את עצמו. הוא כבר ניסה לברוח פעם אחת, ללא הועיל. הפעם הוא ינסה לחקור לכיוון אחר. הוא התחיל לעבור על כל המתחם בצורה שיטתית. קודם כל מבחוץ. עובר על כל הקירות החיצוניים, זוחל מתחת לשיחים אם צריך, מודד במדוייק את כעל המתחם ומסמן לעצמו בזכרון איפה כל פתח איוורור, ברז מים, ארון חשמל, ופתחי שירות נמצאים. זה לקח כמה שעות וליכלך אותו למדי. בים אם אתה נרטב אתה לא מתלכלך כל כך, כאן רק להסתובב על הרצפה מלכלך אותך! אבל זה היה מעניין. הוא ניקה את עצמו והלך לאכול ארוחת צהריים. אחריה הוא פנה לבדוק את המתחם מבפנים. מתחיל בשער הראשי הוא נכנס פנימה ושמר תמיד על יד שמאל צמודה לקיר התחיל לעבור עליו. הייתה דלת שלא יכל לפתוח אז הוא הדהד דרכה וסימן לעצמו את המבנה של החדר מבפנים כפי ששמע אותו. מתישהו העלוקה הקשוח שלו אמר לו לבוא למפגש עם מדריך אבל עכשיו שהיה לו משהו מעניין לעשות משל עצמו זה לא עיניין אותו אז הוא התעלם. המקום היה הומה מידי בקפיטריה אז הוא יצא החוצה והחליט לבדוק תיאוריה. הוא נכנס לתוך פתח שירות, זחל ממנו לתוך מערכת האוורור וניסה להגיע למעל החדר הסגור שאותו רק שמע קודם. הוא גילה שהוא קצת הלך לאיבוד באיזו פניה כששמע את הרעש של ההמון הסועד בקפיטריה מתחתיו ובתזמון מעצבן העלוקה הקשוח אמר ברדיו הכללי של כל שיווה (אדיוט) תזכורת ללינג סאו להיות באיזה חדר בעוד 10 דקות. לינג אמר בסדר כדי להשתיק אותו. לינג החליט להגיע לחדר דרך מערכת האוורור וניסה שוב להתמצא. 20 דקות מאוחר יותר שוב העלוקה הציק לו אז הפעם הוא היה חייב לענות לו "הלכתי קצת לאיבוד" ולשאלה הצפויה איפה אתה הוא ענה "בתקרה מעל הקפיטריה". הוא הצליח לבסוף להגיע לפיר של המעלית. ואז טיפס החוצה, קרא למעלית ועלה בה לקומה הראשונה כדי למצוא את שני העלוקות במסדרון. הם סיפרו לו שהמדריך החדש רוצה שהם יביאו לו נייר עם התכונות החזקות שלהם והחלשות שלהם. לינג ביקש נייר מהעלוקה הקשוח שיכול לייצר דברים. העלוקה לא רצה להביא לו נייר לתת למדריך המסכן שצריך לחרבן כל כך דחוף. ג'רוד אמר ללינג במורס שאולי כדאי לו לשתף פעולה כי המדריך החדש טיפוס קשוח. העלוקה הקשוח החליט שהוא יעזור לינג סאו לכתוב. בספרייה. לינג לא הבין למה שהוא יעשה את זה. הרי הם שונאים אחד את השני. העלוקה התעקש. לינג ירד איתו לספרייה והעלוקה כתב מה שלינג אוהב ומה הוא עושה הכי טוב לשחות, לשוט, לדוג, חושב שיודע לשיר... לינג חטף את הנייר, קימט אותו לכדור וזרק אותו לאחור. העלוקה המאנייק החולרה מרמה. העלוקה ניסה שוב ולינג אמר לו בדיוק מה לכתוב אוהב: לשחות, לשוט, לשיר, לאכול דגים טוב ב: לשחות, לשוט, לבשל, לשיר. לא טוב ב: לכתוב ולקרוא ומחשבים רוצה ללמוד: לא להתעטש זה לקח המון זמן והיו המון סימנים על הנייר לדעת לינג, כתיבה זה ממש קשה. הוא רק אמר כמה מילים ועל הדף היו המון שורות. העלוקה לקח את הנייר ולינג שיכנע את ג'רוד לצאת איתו לסרט... בוקר למחרת לינג המשיך את מחקריו בתעלות הקטנות. הוא החליט שפעם הבאה שהוא בורח הוא יעשה להם חיים הרבה יותר קשים בלתפוס אותו... עשר דקות לשבע ושוב הציק לו העלוקה הקשוח בתזכורת להגיע לחדר שלהם לשעה שבע. הוא הספיק לשבע ו57 שניות. איזה חבר של העלוקה הקשוח עמד בפתח וחסם את המעבר. לינג ביקש ממנו לזוז כי זה החדר שלו. הטיפוס השרירי זז. ואז התברר כמדריך החדש. לינג לא אהב את זה. המדריך החדש ניסה להתחכם ולהגיד שלינג איחר. לינג הסביר לו שהוא הגיע בשבע וחמישים ושבע שניות וזה לא נקרא איחור עד שהשעה לא שבע ודקה. היו לו עוד שלוש שניות שלמות. המדריך החדש סתם תג'ורה לגבי השעה והורה להם לצאת החוצה. בחוץ הוא הורה להם לרוץ מסביב למתחם פעמיים. לינג סירב. זה מפגר. המדריך אמר לו שזה בשביל כושר. לינג אמר שהוא חזק מספיק ולא צריך כושר. המדריך החדש קרא עליו תיגר להראות לו עד כמה הוא חזק ולינג לא נפל לפח. הם רוצים לחזק אותו בשביל שיהיה חייל שלהם שוב פעם. הוא לא מוכן להיות חייל שלהם, מפגרים. המדריך איים שאם לינג לא משתף פעולה אז הוא יחזור לחמישים שנה בכלא. לינג שמח לשמוע שהאו"ם ירדו משלושת המקרים הנוספים עליו הוא נשפט ועכשיו זה רק חמישים במקום מאתיים חמישים ואמר שבכל מקרה הוא כבר זקן ולא ישרוד עוד עשר שנים בכלא ומותו יהיה על המצפון של המדריך החדש. המדריך החדש החליט שזה הזמן לבקש בקשר שיבואו לקחת את לינג לכלא. לינג שרף לו את כך המכשירים על הגוף עוד לפני שהוא סיים להרים את מכשיר הקשר אל הפה. המדריך החליט לקחת את לינג אל המעלית בעצמו. לינג כבר הפנים לאחר הקרב הקצר עם מורין שלאנשים כאן אין כבוד והם יודעים לחימה טוב ממנו אז הוא שיתף פעולה אבל לא לפני שיעשה מקסימום נזק אפשרי למקום הארור. הם הבטיחו בית ספר וכל מה שהם עושים זה לייצר חיילים טיפשים כאוכל למפלצות. ברברים. הם הגיעו למעלית ולינג ניסה לגנוב קצת זמן ע"י שריפת המעגלים של המעלית. המעלית כמובן לא באה והמדריך החדש סיפר ללינג באיום שהוא יודע שלינג לא מסוגל לעשות את זה כשהוא מעולף. עוד פעם מכות! לינג שלח את הפיצוץ האנרגתי שורף המכשירים שלו לעבר הקומה הראשונה, איפה שהוא יודע שכל המחשבים שלהם. לשרוף להם כמה שיותר לפני שהם הורגים אותו, אם כאן ועכשיו ואם לאט לאט במשך עשור בכלא בלי ים. הוא ניסה לחמוק מהמדריך שהכניס לו מכות אבל זה לא עבד. כמובן. עוד חייל מטומטם של המערכת המיליטנטית הדפוקה. לינג קיווה שהוא יהפוך לבשר מפלצות לפניו. לינג קיווה שיהפכו אותו למפלצת. לינג לא קיווה כלום. לינג היה מעולף שוב.
#4 we don't need no education!
לינג התעורר בטנדר, כפות באזיקים שוב. מולו ישב מישהו מבוגר, שחי חיים טובים מאוד לפי צמיג השומן סביב מותניו ולחייו האדומות התפוחות. לידייו היה עור לבן וחלק. לא עשה עבודה אמיתית מימיו כנראה. הטנדר לא נסע. עדיין. המישהו הזה הציג את עצמו בתור המנהל של המקום, סיפר ללינג שוב על המטרות המזוייפות הנעלות של הארגון ולינג שאל אותו אם הוא מאלה שכל כך טובים בלחימה שאין להם אף צלקת או שהוא מהרוצחים האילה שפשוט לוחצים על כפתורים מרחוק, כמו בהירושימה.... הוא כמובן הכחיש ולינג הטיח בו את התיאוריה שלו לגבי העינויים הצפויים לו הפעם... הוא התעקש על כך שזהבית ספר והם רק רוצים לעזור וציין שוב שהאלטרנטיבה היא כלא עד סוף החיים... השיחה נמשכה. הם הגיעו להסכמה לבסוף. אם כל כך חשוב להם שלינג יזיע אז לינג ירוץ כל יום עד האגם הקרוב, ישחה שם ויחזור. זה יהיה מספיק כושר בשבילם ולפחות לינג יראה קצת מים אמיתיים. הם ילמדו את לינג איך להשתמש ביכולת שלו בלי להרוס דברים כשהוא לא מתכוון לכך. הוא לא יהרוס להם דברים. הם לא יהפכו אותו לחייל. אחרי שלוש שנים הוא חופשי ללכת. הם הגיעו להסכמה ולינג שוחרר. בבוקר למחרת הוא קיבל את השיעור הראשון. הוא ידע שהוא משחק לידיים שלהם- שהם רק רוצים לדעת איך הוא עושה את מה שהוא עושה אבל הוא קיווה ללמוד משהו בכל זאת ומקסימום עד אז הוא כבר ידע איך מגיעים דרך מערכת האוורור לכל מקום בשיווה וכשהוא יברח הוא ישאיר אחריו ערמה של מכשירים מתים בכל הרמות. הם לא יוכלו אפילו להרים טלפון קווי כשהוא יסיים איתם... הם הרביצו ללינג סאו הרבה יותר מידי.
לינג התעורר בטנדר, כפות באזיקים שוב. מולו ישב מישהו מבוגר, שחי חיים טובים מאוד לפי צמיג השומן סביב מותניו ולחייו האדומות התפוחות. לידייו היה עור לבן וחלק. לא עשה עבודה אמיתית מימיו כנראה. הטנדר לא נסע. עדיין. המישהו הזה הציג את עצמו בתור המנהל של המקום, סיפר ללינג שוב על המטרות המזוייפות הנעלות של הארגון ולינג שאל אותו אם הוא מאלה שכל כך טובים בלחימה שאין להם אף צלקת או שהוא מהרוצחים האילה שפשוט לוחצים על כפתורים מרחוק, כמו בהירושימה.... הוא כמובן הכחיש ולינג הטיח בו את התיאוריה שלו לגבי העינויים הצפויים לו הפעם... הוא התעקש על כך שזהבית ספר והם רק רוצים לעזור וציין שוב שהאלטרנטיבה היא כלא עד סוף החיים... השיחה נמשכה. הם הגיעו להסכמה לבסוף. אם כל כך חשוב להם שלינג יזיע אז לינג ירוץ כל יום עד האגם הקרוב, ישחה שם ויחזור. זה יהיה מספיק כושר בשבילם ולפחות לינג יראה קצת מים אמיתיים. הם ילמדו את לינג איך להשתמש ביכולת שלו בלי להרוס דברים כשהוא לא מתכוון לכך. הוא לא יהרוס להם דברים. הם לא יהפכו אותו לחייל. אחרי שלוש שנים הוא חופשי ללכת. הם הגיעו להסכמה ולינג שוחרר. בבוקר למחרת הוא קיבל את השיעור הראשון. הוא ידע שהוא משחק לידיים שלהם- שהם רק רוצים לדעת איך הוא עושה את מה שהוא עושה אבל הוא קיווה ללמוד משהו בכל זאת ומקסימום עד אז הוא כבר ידע איך מגיעים דרך מערכת האוורור לכל מקום בשיווה וכשהוא יברח הוא ישאיר אחריו ערמה של מכשירים מתים בכל הרמות. הם לא יוכלו אפילו להרים טלפון קווי כשהוא יסיים איתם... הם הרביצו ללינג סאו הרבה יותר מידי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.