לא להשתגע?

[B l u e D e v i l]

אלא אם יש לך הפרעת אישיות חמורה

אז המעשים שלך לטוב ולרע ילווה אותך במחשבות במהלך היום. זה הלך רוח של אדם נורמלי.
ולא כדי להעליב חלילה, זה פשוט הלך הרוח של אדם נורמלי ושפוי. לחשוב על מעשיו. בטח ובטח אם הוא פגע במישהו אחר. צריך להיות חסר לב כדי להתיחס לאנשים כמו אל נמלים - לדרוך להם על הקן ופשוט להמשיך הלאה בלי מחשבה אחת קטנה על הנושא. (אם יוצא שאני דורכת על קן נמלים אני די מתבאסת מזה ומקדישה לזה יותר ממחשבה אחת)

 

[kagome10]

לא, זה הלך הרוח של אדם רגיש במיוחד

רוב האנשים שאני מכירה לא יתבאסו מזה שהם דרכו על קן נמלים. את מקדישה גם יותר ממחשבה לבשר שאת אכלת, לאוויר שאת מזהמת ולשאר הפגיעות בסביבה, היותר גדולות מדריכה על קן נמלים?

ולהגיד לאנשים שלא קראתי להם לביתי שהם לא רצויים - אני אולי אתלונן חמש דקות באוזני בן הוג על החוצפה של אנשים, ואחר כך אמשיך הלאה.

אם דריכה על קן נמלים מבאסת אותך, ולדעתך זה הנורמה...

 

[B l u e D e v i l]

בואי נעשה הצבעה פה בפורום

לפחות אצל מי שתקרא את ההודעה הזו כי זה מענין אותי.
כמה בנות פה עושות מעשה כמו פירוק קן נמלים, כמו גירוש חבר / בן משפחה מהבית כמו זריקת עטיפת במבה על הרצפה ומקדישות לזה אפס מחשבה? (הכונה אינה למחשבות אובססיביות בנושא ולהלקאה עצמית, אלא למחשבה על מעשה שנעשה)


אני באופן אישי אכן מצרה אם הרסתי בית של מישהו, במיוחד שעמל עליו. אני שמה לב למה שאני אוכלת - לא אוכלת בשר אז לא מקדישה לו ספציפית מחשבה. אם אני אזרוק בקבוק (למשל בעבודה) לפח ולא למחזורית תהיה לי סוג של צביטה בלב.
הסביבה מעניינת אותי. החיים סביבי מעניינים אותי. המקום שבו תגדל הבת שלי ותגדל בו ילדים מזיז לי.
אני לא אובססיבית סביב הנושא אבל לחלוטין עוברות מחשבות בראשי. אני אדם אינטלגנט בסך הכל.

 

[kagome10]

תבדילי בין מחשבה להרס הערב

הרי זו הייתה הטענה המקורית שלי - שזה לא יהרוס לי את הערב, כנראה.

בנוגע לדריכה על קן נמלים - על זה אני דווקא לא אחשוב. מניסיוני, הקן לא נהרס גם אם אני מנסה להחריב אותו בשיטתיות, כך שדריכה עליו לא תעזור. אם אני אזרוק בקבוק לפח אז אני ארשום לעצמי מחשבתית להרים בקבוק ברחוב ולזרוק למחזורית - בשביל האיזון. אבל זה לא יהרוס לי את הערב ולא יטריד אותי יותר מידי.

 

[אסתי קלי]

ועוד דבר קטן

לעולם לא הייתי נותנת לגיסתי לחגוג חג עצוב מעט רק היא הילד והביל בעוד אני חוגגת ים הוריה
זה כל כך מגעיל אפילו קצת מבחיל
להזמין הורים לראות בית חדש לא חייבים בערב חג

 

[kagome10]

למה את חושבת שזה עצוב?

לי יצא לא פעם ולא פעמיים לחגוג רק עם ההורים שלי, או עם ההורים ואחי הקטן, וזה בכלל לא עצוב, אלא מאוד שמח. אני מעדיפה חגים כאלו על חגים עם המשפחה המורחבת.

ושוב, למה את חושבת שהם יחגגו לבד, ולא ילכו להורים של הבעל?

 

[אסתי קלי]

אומר לך בפשטות

לו אני יודעת שאחד מילדי נשאר בחג רק עם אישתו והילד לא הייתי נותנת לו לחגוג שלושתם לבד
חוגגים לבד רק כשזה ממש מרצון או כשאין משפחה....

כמו שלא הייתי מוכנה שהורי יחגגו חג לבד כשאנחנו נחגוג במקום אחר
אם לא חוגגים אצליהם אחד מאיתנו תמיד יזמין אותם איתו

ככה זה......משפחה


איך אני יודעת שלא שהם לא הולכים להורי בעלה?
סתם כי נראה לי שיקשה עליהם להיות בשתי ארוחות בו זמנית

 

[kagome10]

לא ברור לי אם בסוף היא הזמינה אותם או לא

אבל לו היא לא הייתה מזמינה ואתם, כמו שתכננה מתכתחילה - זה לא אומר להשאיר אותם לבד - בגלל שיש לבן הזוג הורים ואפשר ללכת עליהם.

לא היית נותנת לחגוג לבד? מזל שאני לא הבת הבת שלך - היית צריכה לתפוס אותי ולהכריח.

לא ברור לי למה את חושבת שלחגוג עם המשפחה הגרעינית זה לחגוג לבד!

 

[אסתי קלי]

ההבדל הוא

שאולי לא נעים לך לחגוג עם הוריך אז זה נראה לך כפיה
ואת מדמיינת אותי קושרת את ילדי לשולחן החג בכוח
אז זהו
זה ממש לא ככה
אנחנו אוהבים לחגוג יחדיו
הילדים אוהבים להפגש עם בני הדודים
וכן
לי זה נראה עצוב לראות שלושה או ארבע אנשים חוגגים את ליל הסדר עם עצמם


אם לך כיף הלבד זה גם בסדר
הפרטיות

למה אני חייבת להרגיש כמוך?

 

[kagome10]

למה האחות מהסיפור חייבת להרגיש כמוך?

למה את ישר מניחה שלא להזמין אותה זה לפגוע בה, ולא לעשות לה טובה ולפטור אותה מעול מעיק?

כבר היו בפורום הזה נשים שרוצות להעביר את החג עם המשפחה הגרעינית, ולא יודעות איך להתמודד עם ההורים משני הצדדים שלוחצים לבוא עליהם.

את חושבת שקרובי המשפחה של המשפחה ההיא מרגישים שהם כופים?

המצב כרגע הוא שיש מוסכמ החברתית X, ורק אנשים שנוטים לשים פס על מוסכמות חברתיות, או אנשים שממש סובלים בארוחות משפחתיות, מפרים אותו.

זה כמו האיסור על בנים ללבוש חצאיות. אין שום חוק כזה, אבל את באמת יכולה להגיד שאין כפייה כזו?

 

[אסתי קלי]

תראי,אני יכולה לענות רק מה שאני חושבת

את פה בשביל להגיד את מה שאת חושבת
זה לא ילך הפוך
אם האחות לא רוצה אז בעולם בו אני חיה עולם נורמלי שכזה
אומרים לא תודה אנחנו מעוניינים לחגוג לבד
לא כזו התמודדות קשה
אם החמה בסיפור הזה התעקשה היא כנראה ידעה למה,כנראה חשוב לה,אולי אפילו הבת בקשה ממנה כי לא רצתה להיות לבד
ולכן ציינתי שהטעות של החמה היתה שקיבלה הזמנה כזו בערב חג והיתה צריכה לסרב, להזמין אליה את כולם ולהתארח אצל הכלה ביום אחר
אני נוטה להניח שהכלה והבית שלה היו עדיין במקומם גם לא בערב חג שלחמה הספציפית הזו נחשב יותר מאשר לך .
את טוענת נגדי שאני רואה את זה מנוקדת מבטי שמעדיפה משפחתיות אבל את עושה בדיוק אותו דבר מנוקדת מבטך שמעדיפה התבודדות
כנראה שלך מותר מה שלאחרים אסור
כולנו במשפחה דוברי ומביני השפה העברית וגם יודעים לתקשר זה עם זה
ולכן מסוגלים להגיד מה נוח לנו בלי לריב

 

[kagome10]

וכמה אנשים יש בעולם שלך

כי בעולם שבו אני מכירה, אנשים מעדיפים להסתתר מאחורי מסכות של נימוס, ומעט מאוד אנשים אומרים את האמת.

והחמה מהסיפור - איך אפשר בכלל לתקשר איתה? במקום להגיד מה שהיא חושבת <הרי כולם דוברי עברית ויכולים לתקשר> היא עושה ספינים מוזרים ומותירה את כלתה ואותנו לנסות להבין מה היא רוצה ולמה היא מתנהגת בצורה מוזרה ואי הגיונית שכזו.

ובנוגע לארוחות משפחתיות - אני לא מסתירה את אי חיבתי עליהן. שמעתי לא מעט אנשים עונים לי שגם לא אוהבים והיו שמחים לא לבוא, אבל אנשים לא יבינו, יעלבו, יעשו ברוגז.

כך שכרגע המצב שאני רואה הוא מוסכמה חברתית - משפחתיות. ולא מעט אנשים מתבודדים, אבל לא מספיק מתבודדים <את בכלל קולטת את האירוניה שבייחוס התבודדות לאנשים שמעדיפים לחגוג עם בן הזוג והילדים? אבל אני אכן מתבודדת> ולכן הולכים לחגים שבהם הם לא נהנים, רק כדי לא להיכנס לריבים ונתקים וכסחים.

מה גם שלמתבודדים אין שום דרך לכפות או ללחוץ על התבודדות, פשוט כי מאיפה להם לדעת מה אחרים עושים בחג? ואילו המשפחתיים, במיוחד המבוגרים והמסורתיים, חושבים שזה לגיטימי לחלוטין להיעלב, וממש לא לגיטימי לא לבוא.

 

[אסתי קלי]

תגידי

אם אני אכתוב בפעם הרביעית שאני חושבת שהטעות של החמה היתה שלא דחתה ישירות את ההזמנה במקום ללכת עקום זה יעזור לי?
תני סימן ואכתוב זאת שוב,אני יודעת שלעיתים קשה להבין בפעם הראשונה
שניה
שלישית


ואני יש לי סבלנות,באמת.


לגבי ארוחות משפחתיות אני בטוחה ששורש הבעיה היא המשפחה
משפחה שכיף להיות איתה חברי המשפחה ישמחו לחגוג יחד
משפחה מעיקה,מציקה וצעקנית תגרום לאנשים לרצות לחגוג לבד

האם זה כיף לחגוג סדר פסח רק אמא אבא ושני ילדים....לדעתי לא,אבל שוב, זה עניין של השקפה ואני באמת לא מתכוונת להתווכח על זה שוב

כן,לעיתים בא לעשות חג לבד, אבל זה רק אם זה בא מרצון,כשזה בא מתוך כורח המציאות זה עצוב בעיני
אבל מי שתגיד לי כמוך שהיא שונאת ארוחות משפחתיות תמיד ומעדיפה את כל החגים לחגוג רק עם בעלך וילדייך אז אני בטוחה שהבעיה אינה בחגים אלא במשפחה שאינה נעימה מספיק ושלא מסוגלת לייצר חוויות נעימות יחד

 

[איילת המתולתלת]

דווקא אני זוכרת מאוד לטובה

סדר כזה, שהיינו בו רק בעלי, אני, אורחת אחת (חברה רווקה) וילדתי שהיתה אז בת שנה. היה מקסים ממש.
לפני שנה וחצי היינו בעלי, אני, שני אורחים (או שלושה, לא זוכרת), ילדה בת שש פלוס וילדה בת שנה.

 

[אסתי קלי]

נו? אז תהפכי את זה להרגל

אם משהו מצליח והוא כיפי צריך לדבוק בו

אנחנו מאוד אוהבים לחגוג כולנו יחד, היחד הוא גם עם הורי בעלי ואחותו ותמיד גם עם אחי או אחותי אם הם לא אם הצד השני
תמיד היו הרבה ילדים סביב השולחן,מתחרים במציאת האפיקומן,שרים יחד,סופרים את הדפים עד הארוחה.......
בורחים מהשולחן אחרי הארוחה
המון אוכל והרבה בלאגן

אני לא יכולה לחשוב על חג אחר,אנחנו נוסעים לחול לא מעט אבל תמיד תמיד משתדלים כולנו להיות כולנו כאן בראש השנה ובפסח

 

[איילת המתולתלת]

ממש לא

כי יש לי עוד כמה מטרות בחיים חוץ מלעשות תמיד את מה שהכי כיף לי.
אולי יהיה לי יותר קל וכיף עם אורח או שניים, אבל אם עשרה אנשים ירצו לבוא אז עושים את הדבר הנכון ומזמינים אותם בשמחה.
כיף זה ללונה פארק.

את הסדרים הגדולים (מספרית) באמת אנחנו חווים כשנוסעים לחמי וחמותי המתגוררים בחו"ל. ושם כל ההצגה חוזרת על עצמה למחרת.

 

[אסתי קלי]

את מין מועדון שכונתי קטן?

אני באמת לא מבינה

מתקשרים אליך אנשים ומבקשים לבוא לחג?

 

[איילת המתולתלת]

לא מועדון, אבל כן מתקשרים. למה לא?

 

[אסתי קלי]

לא מדמיינת את עצמי מתקשרת לבקש להתארח

 

[איילת המתולתלת]

חבל, כי אם את באזור שלנו אז תדמייני וגם תבואי