לא להשתגע?

לא להשתגע?

אני ובן זוגי עברנו לדירה חדשה לא מזמן, כשעברנו אמרנו שנזמין את המשפחה שלו לארוחה בדירה החדשה.
הדירה שלנו פיצפונת ואין הרבה מקום לאירוח. ולכן הדגשנו ואמרנו לפחות 3 פעמים שעשה "הפרד ומשול" - בפעם אחת נזמין את הוריו, ובפעם אחרת את אחותו והמשפחה שלה (4 איש כולל הילדים).
בשבוע שעבר בן זוגי זרק בשרירותיות שאנחנו מזמינים את ההורים שלו אלינו בסוכות. אמא שלו התקשרה אליו אתמול לשאול מה קורה עם זה. הוא התייעץ איתי, אמרתי לו שהם מוזמנים לבוא.
הוא בישר לה, חזר אליי אחרי 10 דק' -
אמא שלו מתעקשת לבוא כל המשפחה ביחד (6 אנשים!), אומרת שזה לא יפה להפריד (מה לא יפה?? אין מקום!), ושהם באים רק לשתות כוס תה ולראות את הדירה החדשה ויילכו מהר מאוד.
נשמע לכן הגיוני הדבר הזה? *היא* תחליט את מי *אני* אארח? במיוחד כשידעה מראש שאין לנו מקום ואני לא מרגישה בנוח שאנשים יבואו אליי הביתה ויצטופפו כמו סרדינים!

כבר החלטתי לוותר, עדיף לבחור את הקרבות שלך, אמרתי לו שתבוא עם מי שהיא רוצה.
לא משנה שכל הלילה הייתי עצבנית כי זו שיא החוצפה לכפות על מארח מי יתארח אצלו, ואפילו כבר שקלתי לבטל את כל הסיפור.
מה מסתבר הבוקר?
היא לא תגיע.
היא לא רוצה להטריח את בן זוגי (ההורים שלו לא ניידים אז הוא לוקח אותם), אז רק בעלה יבוא ויצטרף כבר לאוטו של אחותו.

אז למההההההההההה?
למה התקשרת אתמול לבדוק "איפה זה עומד"? למה התעקשת שיבואו כל המשפחה ביחד?! ובסוף את שסביבך כל הסיפור הזה לא רוצה לבוא??
כמה שזה עיצבן אותי!!
 
לא לראשי בשום פנים ואופן!!!

 

mykal

New member
לא! אתם הזמנתם?

לא היתה צריכה להתערב,
אחרי שהסכמתם, היא בחרה את דרכה,
לא יפה, לא נורא!
לבעלך אכפת? אם כן שידבר איתה.
אם לא--תעבירי.

סתם כך, ההפרש בין 4 ל-6 אנשים זה כ"כ משמעותי
במיוחד אם 2 הם ילדים?
זה מצב של סרדינים? נשמע לי מוגזם.
אינני מבקרת חלילה אלא סתם תוהה.
 
ההבדל הוא בין 2 אורחים (רק ההורים שלו)

ל-6 אורחים (ההורים שלו+המשפחה של אחותו)...
פי 3 - לי זה משמעותי... והעובדה ששניים מהם ילדים זה עוד יותר בעייתי
 

mykal

New member
סליחה, באמת לא הבנתי,

הרי לפעם אחרת היית /רצית להזמין את אחותו (4 איש)
אז ההפרש הוא 2 ההורים.

סתם בלי קשר לסיפור וההתנהגות של חמותך,
כשיש אוירה נעימה, אז כמה שקטן לא מדובר בהמון הפרש.
תראי אני גרתי בדירה של 50 מ"ר ועשיתי בה מסיבות לכיתה שלימה,
חוץ מהמשפחה שלי--עם כיבוד.
היה צפוף, אבל שרדנו.
כדאי גם לך, קצת לותר בענין, בשבילך,
יש לי הרגשה שאת חוששת ממבחן ההצלחה.
עזבי את זה, מי שבא בטוב, הכל טוב לא,
ומי שבא לחפש, תמיד ימצא--תרגיעי את עצמך. זה הכי חשוב.
 
זוהי התנהגות פולנית קלאסית

ואני אתן לך טיפ, היא מצפה שתתקשרו ותתחננו שתבוא (כי היא לא באמת רוצה להיות היחידה מהמשפחה שנשארת בבית לבד בחושך) ושתגידו לה כמה שהיא לא מטרידה אתכם. ואני אגב ממליצה לעשות כן.
זו גם הסיבה שהיא הזמינה על דעת עצמה את האחות. כי אם היא הולכת בחג, היא לא רוצה שהבת שלה תשאר לבדה.
ואכן, ביננו - בעלך אשם פה בגדול וממש לא חמותך. לא משנה אם היא יזמה את המהלך הוא הסכים שהיא תגיע לארוחת חג בידיעה (או בחוסר אכפתיות) שלאחותו אין עם מי לחגוג. מסקנה מתבקשת שהיא תוזמן אליכם כי אמא שלו לא תיתן לה להיות לבד. הוא מכיר את אמא שלו כבר מספיק שנים כדי לדעת איך היא עובדת וחושבת. הוא סתם מתעלם מזה כי כאלו הם גברים.
עכשיו תראי, אני חייתי בעבר בדירה של חדר וחצי. אז אני יודעת מה זה קטן. אבל מעבר לכך שזה שמח להזמין הרבה אנשים, הזמנת הרבה אנשים באופן חד פעמי תבהיר לה לא לעשות תרגילים כאלו בעבר. אתם כבר 5, תזמינו אותה. תתעקשו שאי אפשר בלעדיה ולא תשאירו אותה לבד. תסבלי שעתיים וחצי פעם אחת. זה יעזור לך בהמשך. תמיד תוכלי לנפנף בדגל של - אני אמרתי לכם אז וראיתם שצדקתי, אז הפעם תקשיבו לי....
 

mykal

New member
על המשפט האחרון כאן

נאמר, בפולניה התנהג כפולני,
זו תשובה כ"כ פולנית, שחבל"ז.
אהבתי וצחקתי.
 
האמת שזו הייתה הסיבה שבכלל הסכמתי,

שיגיעו ויצטופפו, לא יהיה להם נוח, רק כדי שלא יתערבו לי בהחלטות בעתיד.
 
מה שאת מספרת מאפיין מאוד את הדור שלנו

אנחנו מפונקים - קצת אי נוחות ואנחנו מתפרקים, הרי פעם כל הדירות כמעט היו של 60 -70 מטר ובכל זאת בחגים היו עושים מאמץ, מפנים את הסלון, פותחים שולחן ומארחים בהן בשמחה 10 ואפילו 20 אנשים. ככה בדירת השיכון הזעירה של סבתי וככה אצל הרבה אנשים שאני מכירה. אני עצמי ארחתי בקראוון של 48 מטר 12 אורחים לפסח (אחד חבר של גיסתי שהצטרף במפתיע ובלי הודעה כי לא היה לו לאן ללכת לחג).
הכנסת אורחים היא ערך עליון, ובטח ובטח כשמדובר על גיסתך ומשפחתה בזמן חג, אז יש רצון לבלות עם המשפחה. אני מאוד מבינה את חמותך שרוצה את ילדיה ונכדיה איתה בחג. היא אפילו ציינה שכדי שלא תתאמצי הם יבואו רק לקפה ועוגה - העיקר שיהיו יחד, עד כדי כך חשוב לה ערך המשפחה. חבל להתרגז, עדיף לנשום עמוק, להחליט להיות נדיבה, לפתוח את הלב הקפוץ, להתקשר אליה ולהגיד שחשוב לכם שתהיה אתכם בחג ושלקפוץ להביא אותה זאת ממש לא טרחה.

סבתא שלי ז"ל היתה אשה נדיבה ומכניסת אורחים ותמיד איכשהו היינו מנחיתים עליה דקה לפני הארוח עוד איזה אורח (חבר/ה של אחד מאיתנו שהצטרף לביקור, איזה אחיין של אבא שלי שהגיע מחו"ל...) והיא היתה צוחקת ואומרת "נו, אז אני אלך להוסיף עוד כוס מים למרק..."
אם את שואלת אותי, אני רוצה שכאשר אסתלק מן העולם יזכרו אותי ככה, כמו את סבתא שלי ז"ל ולא בתור זאת שכל פעם שבאו אליה עשתה פרצופים...
 

kagome10

New member
לדעתי אלו פשוט ערכים שונים

וזה לא נכון לקרוא לזה פינוק.

למשל, לדעתך הערך של "הכנסת אורחים" עולה על הערך של לכבד את הפרטיות, הזכויות, החירויות של בעלי הבית.

זו התנגשות ערכים טיפוסית בין ערכים מודרניים למסורתיים. הכנסת אורחים זה ערך מסורתי. הוא היה מקובל בשבטים וכפרים, בחברות שונות זו מזו לחלוטין בקצוות שונים של העולם.

הערך של כבוד האדם הוא ערך מודרני וחדש. הרעיון שלאדם יש זכות לקבל החלטות על פי מה שנכון ומתאים לו, ולא על פי המסורת/טובת המשפחה זה רעיון חדש מאוד.

וכך בקלות יכולה להיווצר אי הבנה בן מי שגדל לעולם של זכויות הפרט, לא מבין לא מכיר ולא מעריך את ה"שבטיות", לבין מי שעוד זוכר ומוקיר ערך זה.
 
זה נכון ומעציב

וביחד עם כל זה נכנס גם ערך של כיבוד האחר, רצונותיו וצרכיו (כמו הצורך של החמות לבלות את החג עם ילדיה ונכדיה האהובים - כולם).
אני חושבת שאפשר למצוא את דרך הביניים בין זכות הפרט וכבוד הפרטיות והחרויות של האדם לבין הערך מסורתי של הכנסת אורחים, ובמקרה זה, השני לדעתי גובר. בעיקר בהתחשב בכך שמדובר בשעות ספורות של אי נוחות.
 
זה דוקא לא נכנס לאחרונה

למעשה במשך שנים הכלה היתה עוברת לגור אצל משפחת בעלה כך שהחמות היתה זוכה לבלות כל חג עם בנה ונכדיה האהובים. לעומת זאת הכלה והוריה היו מתנתקים.
 

ayaht

New member
יש לזה פתרון פשוט. נימוס.

לא מנומס להביא אורחים לבית של מישהו אחר. נקודה.
בטח שלא להנחית את זה כדרישה אחרי שהובהר לך שיש מגבלות, ואז לשחק אותה נעלבת.

זכותה של החמות לבלות עם ילדיה? סבבה. בבית שלה בבקשה.
בלי הנחתות ובלי דרמות.

כדאי גם לסכם עם הבעל להבא שלא ינחית הפתעות כאלה.
בכל זאת הוא גר עם עוד מישהי בבית, עם אישתו.
כדאי הלתחשב גם בה..
 

mykal

New member
רק לפסקה הראשונה,

שבעיקרון את צודקת.
וע"פ תפיסה זו אני הייתי מתנהלת.וכמובן מסכימה עםם המשך דבריך.

אבל מבקשת להאיר (הא' בכונה)החמות לא הזמינה אורחים מרוחקים,
אני מניחה שבהרגל הם הרבה פעמים אצלה בחג.
והכלה כאן 'נכנסה' עם הזמנה שבלי להתכוין, ואולי אפילו מכונה הכי טובה בעולם,
להתיחס במלוא תשומת הלב ולהשקיע בארוח,
גרמה 'לערעור' משהו במרקם המשפחתי.

כאמא לכמה ילדים נשואים, אומר לך,
שנעים לי מאוד כשאחד מהם מזמין אותי, שהם מזמינים את השאר.
כן זה השבט שאני הקמתי, אני לא אהיה כאן לעולם,
והאחוה והרעות והקשר ביניהם, הוא משהו שחשוב לי,
שמרגיש לי נכון מבחינת החינוך שהענקתי.
לא, אינני מכריחה, ומעולם לא הזמנתי אחד אל האחר,
אבל כדי שזה לא יקרה שיהיה פרוד, אני מזמינה ואני מארחת,
מי יודע כמה שנים עוד אוכל?

כתבתי זאת כדי שהבנות הצעירות שכותבות כאן,
ואולי עוד לא עומדות בפני הדילמה הזו--תבנה שממקום אר, מגיל אחר, ממצב אחר
רואים קצת אחרת.

ואני מכבדת פרטיות, ומבינה קשיים, אז רק קצת התחשבות והבנה.
לערך שקווראים לו משפחה--ולאו דוקא דביקיות.

שיהיה חג שמח לכווולנו.
 
הטעות של החמה היתה שלא סרבה מראש להזמנה

היתה צריכה בשיא הנימוס להסביר שאינה רוצה להשאיר את בתה השניה לבד בחג
ושתשמח מאוד להגיע בכל יום אחר לראות את הבית
מפה המארחת היתה צריכה להחליט אם להזמין את כולם לחג
(כמו שנאמר הפרש של שני אנשים כי הרי התכוונה להזמין את האחות עם משפחתה שבוע אחרי
כלומר את ארבעתם פלוס החם והחמה זה שש במקום ארבעה לא כזה הבדל)
או באמת להזמין את החם והחמה ביום אחר ולא בערב חג
גם לי דיי ברור שלו לאחות של בעלי לא היה יפה לעשות ערב חג לא הייתי מזמינה את הוריה אלי ומשאירה אותה לבד עם משפחתה הקטנה(היא בעלה וילד)
 

kagome10

New member
בתור בת העידן הליברלי

זכותו של היחיד על עצמו ורכושו גוברת, אלא אם כן יש פגיעה בגופו או רכושו של אדם אחר. מכיוון שהאישה לא נהגה באלימות משום סוג שהוא, הרי שזכותה על ביתה גוברת.
שהרי על פי הערכים הליברליים, אין לכפות על אדם לקיים ערכים שהוא לא מעוניין בהם. כבוד אב ואם כבר לא גוררים ציות מוחלט לראש המשפחה. שלמות הת אהמשפחתי והזוגיות כבר לא כוללים הישארות עם בעל מכה, או סתם לא אהוב. והכנסת אורחים לא כוללת את חובתה של אישה לארח אנשים שהיא לא רוצה ולא הזמינה.

החמות לא מראה כבוד מינימלי לרצונותיה וגבולותיה של האישה. אם היא רוצה, שתואיל בטובה ותבקש. תגיד לאשת בנה, או לבנה, כמה חשובה לה המשפחתיות, כמה היא דואגת לבתה שלא תהיה לבד בחג <ממתי להיות עם בן הזוג והילדים זה לבד בחג?>, ותבקש להזמין גם אותם.

זה ההבדל בין זכותו של העני לבקש צדקה, לבין אי זכותו לגנוב ממי שעשיר ממנו.

החמות נוהגת בצורה מתערבת ודוחה. אני לא הייתי מזמינה אישה כזו לביתי.


אני הייתי אומרת שאני לא מוכנה לארח שישה אנשים. ושאו שהם יבואו שניהם או שלא יבואו בכלל. והייתי מתקשרת לאחותו של הבעל כדי לוודא שהיא לא תבוא.

לדעתי הציפייה לארח מישהו בכלל הי אלא לגיטימית. כמו הציפייה לתרום. אירוח אמור להיות ולנטורי.

ואני ממש לא בטוחה שכל אותם מארחות שהיו "עושים מאמץ, מפנים את הסלון, פותחים שולחן ומארחים בהן בשמחה 10 ואפילו 20 אנשם" שמחו מזה. לא יותר משנשים שלא יכלו להתגרש מבעלים שהיה להן הזכות להכות אותן שמחו בערך של שלמות המשפחה.
 

kagome10

New member
בוודאי. זה עדיף על פשוט לא לתת לה להיכנס

הייתי מתקשרת עליה, מאחלת חג שמח, שתהנה בחג <עם המשפחה של בן הזוג, למשל, או עם המשפחה הגרעינית, או איך שבא לה>, מוודאת שהיא תבוא עוד שבוע, במועד שהזמנתי אותה. אם החמות אכן הזמינה אותה בשמי, אז הייתי מתנצלת בשמה של החמות על כך שלא תיאמה זאת איתנו. כך אוכל להיות בטוחה שהיא לא תופיע על מתן ביתי בערב חג בצורה לא צפויה.

זה עדיף בהרבה על הסצנה שבה אנחנו <אני ובן הזוג> פשוט לא נותנים להם להיכנס לתוך הבית.

לאף אחד אין זכות לכפות עלי את נוכחותו בביתי. ואם אמרתי לו לא לבוא והוא בא, אז זו סיבה מספקת לכך שאני לא ארצה אותו בביתי.
 
את רצינית?

יש מצב שהיית פוגעת בה ופשוט לא מכניסה אותה הביתה?

לאן הגענו
זה באמת מצער
 
למעלה