בהחלט כן
יום השואה ויום הזכרון הם ימים חשובים הן מהפן הממלכתי חברתי והן מהפן האישי. לכל אחד יש קשר ברמה זו או אחרת לימים אלו ואסור לנו לשכוח לשם מה הם קיימים. אנחנו בתור עם עשינו יותר נזק לזכרון השואה והנופלים מאשר כל עם או אדם אחר וחובה עלינו לתקן את הנזק הזה. אז כן, שנה שעברה כשנרדמתי בשעות אחרי הצהריים התעוררתי לצפירה בשמונה בערב והשנה נעמדתי לבדי בבית בזמן הצפירה, בגלל הכבוד שיש לי לימים האלו ולא בגלל שמישהו מאלץ אותי לעשות זאת. הצפירה היא הרבה יותר ממשהו חברתי, היא גם משהו אישי שצריך לגעת בכל אחד ואחד מאיתנו וצר לי על מי שלא מכבד את אבותיו וחבריו הן אלו שעברו את הסבל הנורא בתקופת השואה והן אלו שנפלו לשם הגנה על ארצנו. ויותר מזה, כיוון שאני עובדת בשדה תעופה בין לאומי אני יכולה להעיד שכמספר דקות לפני הצפירה מודיעים בכריזה כי הולכת להיות צפירה, וגם הזרים, אלו שאין להם כל קשר אישי או חברתי ליום הזה עומדים, ונותנים את הכבוד הראוי, הכל עניין של גישה, אז עם כל הכבוד לאותו אדם שגר בחו"ל, ניתן לומר לו סליחה ולהודיע לו דקה לפני שיש צפירה במקום להמשיך לדבר איתו.