לא להאמין!

אנשים חיים בעולם אחר

לפני שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל עבדתי כמוכרת בקניון. בשעת הצפירה כולנו נעמדנו.בכל ה"שקט" הזה של הצפירה שמעתי עקבים וציחקוקים (במילים עדינות).... חצו לאורך הקניון 2 בחורות ערביות (דיברו בערבית),לבושות בבגדים שלא יביישו אף דוגמנית להלבשה תחתונה עם נעלי העקב שלהן ככה נהנות להן בזמן הצפירה.... רציתי להרביץ להן.כן זה מה שרציתי.לידי עמדה בחורה ערביה שפשוט עמדה ושתקה.לא יודעת אם היא באמת התייחדה עם הנופלים אבל את הכבוד המינימלי כאזרח מדינת ישראל היא נתנה.כמובן שהיו שצעקו עליהן אחרי הצפירה,אני הייתי בשוק,רעש העקבים שלהן הידהד לי בראש... הנופלים הם רובם יהודים אך יש מבניהם גם בני העדה הדרוזית והבדואית. אל תעמדו בצפירה,אז תישבו, על ספסל ובשקט. אתן אזרחיות מדינת ישראל. גם אם אתן לא מאמינות או כעוסות או מה שתרצו על המדינה, הכבוד המינימלי שאתן יכולות לתת לאנשים (בני כ-ל העדות) שנפלו בשביל שיהיה לכן איפה לחיות זה אפילו לשבת על ספסל.אבל לא להלך ולצחקק. אני לא יודעת באיזה קניון הן כייפו היום אך אני מקווה שהן נפלו מהעקבים שלהןוהתרסקו לריצפה.
 
מסכימה איתך../images/Emo45.gif

אם מישהו באמת לא רוצה לעמוד בצפירה בסופו של דבר זאת זכותו המלאה ואי אפשר להכריח אותו לעמוד, אבל לפחות שיעשה את המינימום ויכבד אנשים שכן מכבדים את הצפירה
 

Musi© Gi®l

New member
אתמול בצפירה

במהלך כל הצפירה, כל המוקד שתק והייתה נציגה אחת של מרכזיה הבינלאומית שלאורך כל הצפירה פשוט התעלמה והמשיכה לשוחח עם הלקוח. היינו בהלם.
 

amazone

New member
מה היית עושה

במידה והיית מדבר עם לקוח שלא נמצא בהכרח בארץ ולא יודע שבאותו הרגע יש צפירה בגלל תרבות או זמן גאוגרפי או מיקום או כל סיבה אחרת [אולי יש עוד כמה דקות או חשב שהצפירה ב-10 או משהו] איך היית מנתק או משתיק? המנהלים שלך היו מתחשבים?
 

Musi© Gi®l

New member
כמה שניות לפני הצפירה-

'אדוני עוד רגע יש צפירה, אנא המתן על הקו שתי דקות, תודה' מה הבעיה?!?!?
 
זאת תופעה ידועה (ועצובה) למרבה-

הצער
אני עובדת כנציגת שרות טלפוני כבר שנתיים וחצי, והשנה יצא שזה היה יום השואה השלישי שלי במוקד, וגם השנה נדהמתי מחדש כמו בכל שנה להווכח באטימות הזאת של לקוחות להמשיך להתקשר ולהמתין על הקווים גם בזמן הצפירה. כמו בתגובה שכתבתי לליאת- אני מבינה שיש אנשים שהצפירה אולי לא מעניינת אותם, ואם מישהו לא רוצה לעמוד בצפירה בסופו של דבר זאת זכותו המלאה ואי אפשר להכריח אותו לעמוד אם הוא לא רוצה, אבל אני חושבת שאנשים צריכים לפחות לעשות את המינימום ולכבד אנשים שכן מכבדים את הצפירה. לא יקרה שום דבר לבן אדם אם הוא יחכה בסבלנות 2 דקות ואז יתקשר-רוב המוקדים פתוחים מהשעות המוקדמות של הערב ועד השעות המאוחרות של הלילה, ככה שלאנשים יהיה מספיק זמן להתקשר גם במהלך היום, ולא צריך להיות להם כל כך לחוץ לעשות את זה דווקא בדקות האלה שלפני ובזמן הצפירה רק כמה חבל שאנשים לא מבינים את זה, כמה חבל שאנשים לא מסוגלים לכבד את אותם אנשים שכן אכפת להם מהצפירה. פשוט בושה
 
זו בושה

הרגשתי בושה,התביישתי כל כך לראות אותן ועוד יותר גרוע-בצפירה אמרתי לעצמי כל הזמן-מה זה?מה קורה פה?מה הן עושות?שיעצרו לרגע,עד שהבנתי (רק אחרי הצפירה) שבכלל לא הקדשתי את שתי הדקות האלה לזכרם של ההרוגים והנרצחים אלא חשבתי על שתי המטומטמות האלה... ושוב,אני מקווה שהן בבית עכשיו עם גבס על שתי הרגליים והידיים!!!(בגלל שנפלו מהעקבים...) וזה בעיניי דרך אגב,עניין של חינוך מהבית.
 

amazone

New member
הצפירה היא משהו חברתי

אני גאה לראות אנשים עוצרים בכביש המהיר כדי לעמוד בצפירה. פשוט עוזבים את כל מה שהם עושים ועומדים לדקה - שתיים. זה לא משהו שאפשר למצוא באף מקום אחר. השאלה היא - האם תתעוררו במיוחד כדי לעמוד בצפירה [אני לא מדברת על כאלו שאין להם קשר ישיר עם הנופלים]? בבית, כשאתם לבד רואים את הטקס הממלכתי בטלויזיה - תעמדו?
 
בהחלט כן

יום השואה ויום הזכרון הם ימים חשובים הן מהפן הממלכתי חברתי והן מהפן האישי. לכל אחד יש קשר ברמה זו או אחרת לימים אלו ואסור לנו לשכוח לשם מה הם קיימים. אנחנו בתור עם עשינו יותר נזק לזכרון השואה והנופלים מאשר כל עם או אדם אחר וחובה עלינו לתקן את הנזק הזה. אז כן, שנה שעברה כשנרדמתי בשעות אחרי הצהריים התעוררתי לצפירה בשמונה בערב והשנה נעמדתי לבדי בבית בזמן הצפירה, בגלל הכבוד שיש לי לימים האלו ולא בגלל שמישהו מאלץ אותי לעשות זאת. הצפירה היא הרבה יותר ממשהו חברתי, היא גם משהו אישי שצריך לגעת בכל אחד ואחד מאיתנו וצר לי על מי שלא מכבד את אבותיו וחבריו הן אלו שעברו את הסבל הנורא בתקופת השואה והן אלו שנפלו לשם הגנה על ארצנו. ויותר מזה, כיוון שאני עובדת בשדה תעופה בין לאומי אני יכולה להעיד שכמספר דקות לפני הצפירה מודיעים בכריזה כי הולכת להיות צפירה, וגם הזרים, אלו שאין להם כל קשר אישי או חברתי ליום הזה עומדים, ונותנים את הכבוד הראוי, הכל עניין של גישה, אז עם כל הכבוד לאותו אדם שגר בחו"ל, ניתן לומר לו סליחה ולהודיע לו דקה לפני שיש צפירה במקום להמשיך לדבר איתו.
 
אופס שכחתי את ההמשך

גם אתמול וגם היום הייתי בעבודה ונדהמתי מהאטימות של אנשים במוקד שלינו לא חוסמים את העמדות דקה ל11 קיבלתי שיחה עניתי אמרתי עוד רגע ושמתי את האוזניות בצד וחזרתי לשיחה בתום הצפירה וגם במהלך הצפירה נשמעו צלצולים אותי אישית זה פשוט הגעיל מה כול כך דחו שלא יכול לחכות עוד 3 דקות
 

In Limbo

New member
אצלי בעבודה דווקא

היינו 5-6 אנשים בחנות, דקה לפני הצפירה הבוסית שלי הגבירה את הרדיו ואמרה שיש צפירה, כולם עמדו בשקט לאורך הצפירה ואח"כ חזרו לעניינים שלהם..
 
טוב, בחנויות זה כנראה שונה-

ברוב המקרים בעבודות של שרות פרונטלי (כמו למשל בעבודה בחנויות) הלקוחות באמת עומדים בזמן הצפירה, כי כשהם רואים אנשים אחרים עומדים הם כנראה מרגישים לא נעים שכולם יעמדו והם לא, אז במקרים כאלה הם כן מקפידים לעמוד, אבל כשמדובר בשרות טלפוני- לקוחות מרשים לעצמם יותר כי הם לא נמצאים במקום ציבורי עם עוד אנשים שעומדים, אז הם מרשים לעצמם לשים פס
 

Black Star

New member
באמת מעצבן

אצלנו מן הסתם כל הנציגים עמדו אז הלקוחות נתנו את הכבוד ולפחות לא המשיכו בויכוחים שלהם בזמן הצפירה. לקוחות שבחרו לא לעמוד ישבו בשקט ולא עשו שומדבר (כולל לקוחות ערבים), והערכתי את זה. הנציג הערבי שעובד אצלנו (מוסלמי) ישב לידי, והוא עמד בזמן הצפירה ונתן כבוד, ואת זה מאוד מאוד הערכתי. מה שהכעיס אותי היה שבאמצע הצפירה שמעו הורדת מים בשירותים, מישהו יצא - לא ערבי ולא חרדי, אלא דווקא יהודי עם כיפה סרוגה, ראה שיש צפירה ושכולם עומדים, וזה לא הפריע לו להמשיך להסתובב, לקחת מים מהמכונת שתייה, להרעיש, לקחת סוכריה... כבוד מינימלי? כנראה ששכחנו את המושג הזה.
 
למעלה