לא לדעת כלום

[הלה נשמה]

לא לדעת כלום

גילוי נאות- אני עוסקת בכל התחום של התעוררות אל מסע הנשמה; תרפיה דרך רגרסיה, שחזור גלגולים, מסע לעולם הנשמה ע"פ המודל של מייקל ניוטון וגם בליווי רוחני לחולים קשים וסופניים. למדתי הרבה, קראתי המון, התנסתי לא מעט, צברתי ידע ורעיונות ומדי פעם אני מוצאת שאני צריכה לזרוק את הכל! החיים מנערים אותי, מטלטלים אותי, מבקשים ממני לא לדעת כל כך הרבה, ואז אני נדרשת לעזוב ולהרפות מכל הרעיונות. אז מצד אחד אני נשמה שעוברת מסע מסתורי, עם דרך, כיוון , ייעוד ותכלית ומצד שני אני לא קיימת בנפרד ממשהו, לא קיימת בכלל מלבד כמחשבה חולפת, כזיכרון. המוות כנוכחות מעירה, לוקח אותי מרגע לרגע, מזכיר לי לעזוב, ולהפסיק לצבור, מזכיר לי שבמילא לא אוכל לקחת איתי דבר.. אז האם אתם מסוגלים לא לדעת? לחיות בלי רעיון, קונספט או דיעה? "...הנכם נשמות אשר מתנסות בחוויה אנושית" www.thesouljourney.co.il

 

[דגניתהררי]

../images/Emo4.gif נראה לי בלתי אפשרי -

כולם מחפשים שליטה - חלקנו בחיים הפרטיים בלבד ואחרים גם באדמה, אנשים אחרים וכו'. אז איך אפשר לשחרר ולחיות בלי רעיון, קונספט או דיעה? ובכלל - אם רעיון בואנו הנה הוא לשם צבירת מידע (כך לפחות אני הבנתי) ולביצוע תיקונים ו/או שיעורים - איך אפשר לוותר על ידע, רעיון, דיעה? איך אפשר ללמוד מבלי שתהיה לנו דיעה בבסיס אותה נפריך/ נאשרר? נכון שלא נוכל לקחת איתנו דבר - אבל בכל תקופת חיים אנו באים כדי להתפתח... חייבים להטמיע בזיכרון כמה שיותר מידע רלוונטי כדי שנתקדם כמה שיותר. זהי דעתי.