לא, לא שוב!

QaF it

New member
לא, לא שוב!

מה שהתחיל לפני כמה שבועות בבעיות זיכרון, הפך למסע נוסטלגי ברחבי הסדרה, כזה שכמעט הביא אותי לכדי דמעות... עונה ראשונה. פרק אחרון. ריקוד אחרון. save the last dance for me, בביצועו המרגש של סאם קוק. שעות על גבי שעות במקלחת הצבאית בהן ניסיתי להיזכר בבית השני לא עלו בהצלחה, וכעת, כשאני ברגילה (!!) אחד מהדברים שהחלטתי לדאוג להם הוא איך לעזאזל הולך הבית הזה. אז פתחתי את פלייליסט QaF שלי, עונה ראשונה. לא יכולתי לעמוד בפיתוי, הייתי חייבת להקשיב לכל השירים. זה היה ממש נורא! אתן מכירות את ההרגשה הזאת, של "חוזרים לעבר", של תקופה אחרת, תחושות מוכרות ונושנות? שוב נשאבתי לזה בחזרה. זה כל כך מדכא פתאום. רציתי להמליץ לכולכם להאזין שוב לשירים של העונה הראשונה, העונה הטובה ביותר, לעניות דעתי (למרות שלא ראיתי את השלישית, ואני אשמח לקבל עצות לשינוי המצב. מ א ו ד אשמח), ולהתרגש מחדש. ובאותו הנושא - יש לי אפילו סבון מסויים שכשאני מריחה אותו אני ממש נזכרת בתקופת העונה הראשונה... היה לי קטע כזה של לראות את הסדרה חסרת דאגות, מקולחת ונקייה, מעין ריטואל כזה, ולא השתמשתי בסבון ההוא באופן רציף מאז... שיהיה לכולם יום נהדר, בהתקף נוסטלגי מלא חירחורים וקשיי נשימה, yet again, QaF it
 
למעלה