לא כתבתי כאן הרבה זמן
וגם עכשיו אני לא ממש יודעת מה אני רוצה לכתוב,
אני מוצאת את עצמי אחרי השבוע הזה רק רוצה לספר למישהו כמה גרוע הוא היה,
ואיך אני שונאת את עצמי, ואיך בכל פעם שאני יודעת שאין את כל האוכל שאני רגילה אליו ויש הגבלות ואסור לאכול את זה ואסור את זה
אני פשוט יורדת מהפסים ואוכלת יותר מתמיד רק כדי להיות רגועה
מה שכמובן לא מרגיע רק מלחיץ וחוזר חלילה
מחכה כבר כל כך שיגמר החג הזה והכל יחזור לשגרה
וגם מפחדת כי אז אצטרך להתמודד עם התוצאות....
וגם עכשיו אני לא ממש יודעת מה אני רוצה לכתוב,
אני מוצאת את עצמי אחרי השבוע הזה רק רוצה לספר למישהו כמה גרוע הוא היה,
ואיך אני שונאת את עצמי, ואיך בכל פעם שאני יודעת שאין את כל האוכל שאני רגילה אליו ויש הגבלות ואסור לאכול את זה ואסור את זה
אני פשוט יורדת מהפסים ואוכלת יותר מתמיד רק כדי להיות רגועה
מה שכמובן לא מרגיע רק מלחיץ וחוזר חלילה
מחכה כבר כל כך שיגמר החג הזה והכל יחזור לשגרה
וגם מפחדת כי אז אצטרך להתמודד עם התוצאות....