לא יכולה לישון
אז כמו בהרבה לילות אחרים שבהם אני לא ישנה, הנה אני שוב מציפה את הפורומים ועכשיו הגיע תורו של הפורום הזה. ועדיין לא מצאתי תשובה לשאלותיי. ובעצם אולי אלה שאלות שאין עליהן תשובה ברורה. הפעם לא רציתי לדעת מהי אהבה. כי הרגשתי אותה אמנם לזמן קצר אבל בכל זאת מספיק כדי לדעת. רציתי רק לדעת אם אני ראויה לה. אולי אני בעצם לא ראויה לה. הנה, עובדה שאני שוב לבד. וחושבת אם כדאי להמשיך ולהאבק. או להשלים עם העובדה שנולדתי לחיות בבדידות נצחית. להיות נטע זר ואפילו במקומות שטוב לי בהם. מפחדת להעלות על הכתב את המחשבות הנוראיות יותר שעוברות לי בראש מתוך ייאוש. ולעזאזל, נמאס לי כבר מחיבוקים באייקונים. רוצה אחד אמיתי. רעבה לזה. וכבר לא יודעת כלפי מי להפנות את הכעס. רק שלפעמים ממש רוצה לצרוח או אפילו להרביץ למישהו. העיקר להתפרק. ועם זאת רוצה לאהוב. וגם להיות באמת באמת חשובה למישהו. שמעתי שבדידות עלולה להוציא אדם מדעתו. עד כמה אני קרובה לשגעון?
אז כמו בהרבה לילות אחרים שבהם אני לא ישנה, הנה אני שוב מציפה את הפורומים ועכשיו הגיע תורו של הפורום הזה. ועדיין לא מצאתי תשובה לשאלותיי. ובעצם אולי אלה שאלות שאין עליהן תשובה ברורה. הפעם לא רציתי לדעת מהי אהבה. כי הרגשתי אותה אמנם לזמן קצר אבל בכל זאת מספיק כדי לדעת. רציתי רק לדעת אם אני ראויה לה. אולי אני בעצם לא ראויה לה. הנה, עובדה שאני שוב לבד. וחושבת אם כדאי להמשיך ולהאבק. או להשלים עם העובדה שנולדתי לחיות בבדידות נצחית. להיות נטע זר ואפילו במקומות שטוב לי בהם. מפחדת להעלות על הכתב את המחשבות הנוראיות יותר שעוברות לי בראש מתוך ייאוש. ולעזאזל, נמאס לי כבר מחיבוקים באייקונים. רוצה אחד אמיתי. רעבה לזה. וכבר לא יודעת כלפי מי להפנות את הכעס. רק שלפעמים ממש רוצה לצרוח או אפילו להרביץ למישהו. העיקר להתפרק. ועם זאת רוצה לאהוב. וגם להיות באמת באמת חשובה למישהו. שמעתי שבדידות עלולה להוציא אדם מדעתו. עד כמה אני קרובה לשגעון?
