לא יכולה לוותר....
אולי לא יהיה מובן, אבל חשוב לי לכתוב.... אני נמצאת במערכת יחסים ארוכה עם אדם נשוי, שבהגדרות ה"יבשות" הוא פרוד...אמנם נמצא מדי פעם בבית, אך גם נמצא אצלי בביתי, או לחילופין בבית הוריו. אני חולמת ומשתוקקת ליום שבו אחיה איתו ואקים איתו תא משפחתי, אך מבחינתו עכשיו, הוא זמן בלתי אפשרי...הוא עוד לא החליט...כבר שבעה חודשים הוא עדין לא החליט..אני כואבת כל רגע בלעדיו, והנושא מטריף אותי...הוא מעסיק אותי יום וליל (למרות שיש עוד מיליון נושאים בוערים בחיי). חשבתי לנקוט בשיטת האולטימטום (אך היא נראית לי אגרסיבית מדי). אולי לעזוב אותו לנפשו עד שיחליט...וגם זה קשה לי. אני מרגישה כאילו אני מכורה לו. הוא כל מה שמענין אותי..ואני אדם עם עולם עשיר מאוד, רוחני..ומוצאת את עצמי מנהלת חיים רדודים למדי מפני שהרבה סימני שאלה מסתובבים בראשי. אני רוצה עתיד, יציב, עם עוד ילדים במשפחה (יש לי שניים משלי), לקום ולישון עם אותו אדם אהוב, לחיות איתו את היומיום... אני פשוט לא יודעת מה לעשות. כבר רבים וטובים אמרו לי "הוא לא יעזוב לעולם את ביתו", אך כל סיפור שונה, האם אני נאיבית? הוא יעזוב את הרכוש הרב שעליו עמל במשך שנים? הוא יבחר שלא לגדל את ילדתו האהובה, ולהיות הורה מרחוק? האם יסכים לעזוב את הכל למען האהבה? ממש התחלתי להיות אובססיבית על מנת לקבל תשובות הבהרה לחיי. איני רוצה לנתק את הקשר, אך גם רוצה להתנתק מסטטוס הפילגש, אני רוצה להיות מספר אחת, זו שרק לה הוא מקדיש את מרצו ואת כל מעייניו. בימים שהוא אינו איתי, אני כאסיר בביתי, פן יעלב מכך שאני נהנית מפעילויות בלעדיו, איני יכולה לתכנן דבר ליום המחרת, כל סדרי היום שלי מתנהלים לפיו...איני יודעת כיצד לנהוג ומה לעשות?? אני אוהבת אותו בכל נים מנימי נפשי...אני ממש אבודה בין התלבטויותי........
אולי לא יהיה מובן, אבל חשוב לי לכתוב.... אני נמצאת במערכת יחסים ארוכה עם אדם נשוי, שבהגדרות ה"יבשות" הוא פרוד...אמנם נמצא מדי פעם בבית, אך גם נמצא אצלי בביתי, או לחילופין בבית הוריו. אני חולמת ומשתוקקת ליום שבו אחיה איתו ואקים איתו תא משפחתי, אך מבחינתו עכשיו, הוא זמן בלתי אפשרי...הוא עוד לא החליט...כבר שבעה חודשים הוא עדין לא החליט..אני כואבת כל רגע בלעדיו, והנושא מטריף אותי...הוא מעסיק אותי יום וליל (למרות שיש עוד מיליון נושאים בוערים בחיי). חשבתי לנקוט בשיטת האולטימטום (אך היא נראית לי אגרסיבית מדי). אולי לעזוב אותו לנפשו עד שיחליט...וגם זה קשה לי. אני מרגישה כאילו אני מכורה לו. הוא כל מה שמענין אותי..ואני אדם עם עולם עשיר מאוד, רוחני..ומוצאת את עצמי מנהלת חיים רדודים למדי מפני שהרבה סימני שאלה מסתובבים בראשי. אני רוצה עתיד, יציב, עם עוד ילדים במשפחה (יש לי שניים משלי), לקום ולישון עם אותו אדם אהוב, לחיות איתו את היומיום... אני פשוט לא יודעת מה לעשות. כבר רבים וטובים אמרו לי "הוא לא יעזוב לעולם את ביתו", אך כל סיפור שונה, האם אני נאיבית? הוא יעזוב את הרכוש הרב שעליו עמל במשך שנים? הוא יבחר שלא לגדל את ילדתו האהובה, ולהיות הורה מרחוק? האם יסכים לעזוב את הכל למען האהבה? ממש התחלתי להיות אובססיבית על מנת לקבל תשובות הבהרה לחיי. איני רוצה לנתק את הקשר, אך גם רוצה להתנתק מסטטוס הפילגש, אני רוצה להיות מספר אחת, זו שרק לה הוא מקדיש את מרצו ואת כל מעייניו. בימים שהוא אינו איתי, אני כאסיר בביתי, פן יעלב מכך שאני נהנית מפעילויות בלעדיו, איני יכולה לתכנן דבר ליום המחרת, כל סדרי היום שלי מתנהלים לפיו...איני יודעת כיצד לנהוג ומה לעשות?? אני אוהבת אותו בכל נים מנימי נפשי...אני ממש אבודה בין התלבטויותי........