לא יכולה להתאפק

[רוזנה]

לא יכולה להתאפק

הצלחנו להצטמצם לתוך מסך המחשב הקטן ולהתנתק מהעולם החיצון - להתמקד בגמילות והתמכרויות שלנו (על כל גווניהן) ושם בעולם החיצון שם נהרגים אנשים מתפוצצים אנשים מתים! הכל נראה כל כך רדוד לעומת העולם המטורף הזה בו אנו חיים! טירוף מוחלט! ואנחנו, איך אנחנו חיים עם זה?! מסתגרים בתוך המסך הקטן ונעלמים עם הבעיות שלנו נעלמים איתם, עד שזה מגיע אל דלת ביתנו. ממני, הצועקת צעקה אילמת!

 

[צעקה אילמת]

מישהו צעק צעקה אילמת??-אני כאן...

אין לנו הרבה ברירות..אף אחד לא ממש מתייעץ או שואל לדעתנו... הייתי,לא מזמן, עדה לפיגוע קטלני במרכז עיר. עד עכשיו זוכרת את השקט של "הדקה שאחרי", לפני כל המהומה. וגם כיום לא מצליחה להביא את עצמי להכנס לתוך קניון. דווקא בימים כאלה אני מוצאת את עצמי נדחפת לכאן יותר מתמיד. יש כאן אווירה שעוטפת אותך, תומכת בך,תחושת הביחד הזו-זה כל מה שנשאר לנו לעשות...להיות ביחד. לאהוב.

 

[רוזנה]

היי חמודה ../images/Emo13.gif

תודה על החיוך שהצלחת להעלות על פניי

היום כולם חוו פיגוע בדרך זו או אחרת, וזה פשוט מטורף בעיניי! את לא נדחפת לכאן, את גורמת לאנשים לחייך, וזה כבר טוב - כן, תחושת הביניים באווירה התומכת הזו

זה כל מה שנשאר... מטורף! ללא כל צל של ספק.... שיהיה לך יום קסום ומחוייך

 

[צעקה אילמת]

רוזנה... ../images/Emo24.gif

חן חן לך סף שבוע מהנה... גם אם זה אומר להיות כאן...

 

[e-magine]

זוועה , פשוט זוועה , באמת כואב.

אני יודע שזה נראה נורא קטנוני או אנוכי ולדבר ברגעים אלה על כל נושא אחר, אבל לדעתי, החיים צריכים להמשך,וזה חלק מהתפקיד של כל אחד. לפתור את הבעיות המדיניות אני לא יכול, אז אני משעיר את זה לממשלה. מדליק

זוכרים את המחבל המתאבד שנלכד בחיפה, כי התחרט? אז הייתי שם 50 מטרים מהמקום, כשהסתובב שם. אילה חיינו. ויכול להיות שבאמת חלקנו נמצאים בפורומים בגלל חרדות או רגשות שקשורים לדברים האלה.

 

[שירז**]

אין לי מילים לכאב הזה

פשוט מדליקה